אש גנוזה

'עצרת' הוא מלשון גנוז ומאוכסן, כדברי הנביא (ירמיה כ,ט): "והיה בליבי כאש בוערת עצור בעצמותיי" – אש התורה, שניתנה בעצרת, עצורה בעצמותיו של כל יהודי.

(רבי ברוך ממז'יבוז')

מלכות וממשלה

חג השבועות נקרא בתלמוד 'עצרת', כי 'עצרת' הוא לשון מלוכה וממשלה, כמו יורש-עצר. בקבלת התורה קיבלנו עלינו עול מלכות שמים, ולכן זה חג הקשור למלוכה וממשלה.

(שפת אמת)

אור לגשמיות

"הכול מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" (פסחים סח,ב). על-ידי האור הגדול שמאיר ביום הקדוש הזה, אפשר לעבוד את הבורא גם ב'לכם', בצרכים הגשמיים, במאכל ובמשתה.

(ישמח ישראל)

שתי תקופות

ימי העולם מתחלקים לשתי תקופות: הראשונה - מבריאת העולם ועד מתן-התורה; והשנייה - מזמן מתן-התורה, שמאז נקראו ישראל בכינויי חיבה מיוחדים – 'עם סגולה', 'העם הנבחר', 'גוי קדוש'.

(ספר המאמרים תש"י)

השפע תלוי בעבודה

עניינה של התורה הוא המשכת האלוקות מלמעלה למטה, אבל התורה ניתנה לנו דווקא בהר, להורות כי המשכה זו תלויה בעבודתנו, בהתעלות שלנו מלמטה למעלה.

(ספר המאמרים תש"ט)

הכול תלוי באש

"מפני אשר ירד עליו ה' באש" (שמות יט,יח). כל העניינים שהיו במתן-התורה באו על-ידי האש. ללמדנו, כי כל ענייני תורה ומצוות ועבודת ה' בתפילה, צריכים להיות בחמימות וברשפי אש. הכוח לזה ניתן במתן תורה.

(ספר המאמרים תש"א)

תנועת חיים

"וירא העם וינועו" (שמות כ,טו). בשעה שישראל ראו אלוקות בעת מתן-התורה, הדבר פעל עליהם שיהיה "וינועו" – שתהיה אצלם תנועה של חיים.

(היום-יום)

עשן חובק עולם

"והר סיני עשן כולו" (שמות יט,יח). "עשן" ראשי-תיבות: עולם, שנה, נפש, המסמלים את המקום (עולם), זמן (שנה), וחיות (נפש). משמעות ה'עשן' שהיה במתן-התורה הוא, שאז ניתנו הכוח והיכולת לברר ולהעלות את המקום והזמן ולהכניס בהם אור וחיות אלוקיים.

(רבנו הזקן בעל התניא)