חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:43 זריחה: 5:35 ט' בסיון התש"פ, 1/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

גאולת אדמו"ר הריי"צ - י"ב בתמוז

י"ב וי"ג בתמוז הם ימי "חג הגאולה" שבו שוחרר רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, הרבי השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, ממאסרו ב"עוון" החזקת והפצת הדת ברחבי ברית המועצות. חסידי חב"ד חוגגים את שחרורו של הרבי, לא רק כחירות אישית שזכה לה הרבי, אלא כנצחון החסידות על ממשלת הרשע הקומוניטסית שביקשה למחוק את האמונה היהודית.

רבי מול הקומוניזם

סיפור מאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בימי האימים של השלטון הקומוניסטי, הוא מופת לעוז-רוח וללהט החסידי הבלתי-נכנע. הרבי היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב מול המשטר הקומוניסטי ולנהל מערכת ענפה של חיי יהדות מחתרתיים, מתחת לאפו של השלטון.

מאסרו של הרבי קרה בשנת תרפ"ז, לאחר סדרה של איומים ואזהרות. בלנינגרד היה מוסד של ה'יבסקצייה' [=המחלקה היהודית] ושמו 'שול און בוך'. מטרת המוסד הייתה להפיץ ספרות קומוניסטית ואת עיתון היבסקצייה, 'אמת', ולהרבות בהטפה ותעמולה אנטי-דתית. בשנת תרפ"ז נוכחה היבסקצייה, לתדהמתה, שמספר החברים במוסד מתמעט, מספר המנויים של העיתון יורד וגם ההכנסה הצטמצמה.

יו"ר ה'יבסקצייה' כינס אספה, לחקור ולגלות את הסיבה לכך. על שאלתו הראשונה ענו כולם פה אחד: "בעירנו מתגורר לאחרונה הרב שניאורסון. בהשפעתו, החלו מחדש להתווסף מתפללים בכל בתי-הכנסת, והוא יסד 'חברות תהילים', שיעורי גמרא ועוד. קשה לנו ללחום נגדו כי כוחו רב". שמע היו"ר את דבריהם, חמתו בערה בו והוא קרא: "חייבים לסלקו מן הדרך!".

המאסר

דקות מספר לאחר חצות הלילה שבין שלישי לרביעי, אור לט"ו בסיוון תרפ"ז, התפרצה פלוגת שוטרי ג-פ-או (המשטרה הרוסית החשאית) לביתו של האדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש. בראש הפלוגה עמדו שני קומוניסטים יהודים צעירים, נחמנסון ולולב שמם.. "מי כאן שניאורסון?", קרא בכיר השוטרים. "אם באתם לביתו של אדם באמצע הלילה, אתם בוודאי יודעים את מי חיפשתם; הרעש וההפחדה שלכם מיותרים לגמרי", השיב להם הרבי בקור-רוח.

סוכני הג-פ-או ערכו חיפשו בבית הרבי, עצרו אותו והובילוהו למאסר בבית-הכלא הנודע לשמצה בשם 'שפאלרקי', השוכן בטבורה של פטרבורג.

בטרם עזב הרבי את ביתו, ביקש למסור, שהחסידים יאמרו תהילים בבתי-הכנסת ולהודיע לכולם שהמאסר לא יפריע להמשך מלאכת-הקודש. יש להמשיך בעבודה למרות הכול.

גזע אבות קדושים

את התפילין של הרבי החרימו שלטונות הכלא. הרבי הכריז שהוא שובת רעב עד שיחזירו לו את התפילין. ביום חמישי, בשעה עשר בלילה, נקרא הרבי לחקירתו הראשונה, כשהוא בעיצומה של שביתת-רעב הנמשכת יומיים. ביום שישי אחרי הצהריים קיבל הרבי את התפילין ומיד הניחן.

ברשימותיו מתאר הרבי את תפילתו כאשר מצא את עצמו בתא הכלא: "אנא ה', הביטה וראה בעוני עמך! הלוא לא אותי הושיבו במאסר, ולא אותי הם חפצים להעניש, כי אני מה אני, רק מה שהנני, גזע אבות קדושים ואחת האבנים אשר עמודי חצרות ה', חצרות התורה, נשענים עליהן. אנא ה'!".

במשך שמונה-עשר ימים נחקר ועונה. הרבי הואשם בהפעלת רשת שהפעילה תלמודי-תורה, ישיבות, מקוואות, שחיטה כשרה ועוד. הרבי נתפס בעיני השלטון כהתגלמות החושך והרוע. מי שנתפסו מארגנים חיי תורה ומצוות כונו 'שניאורסונים'.

ממוות לשחרור

במהלך ימי מאסרו החל העולם להתעורר. גל אדיר של מחאות מכל רחבי תבל שטף את השלטון הרוסי. ראשי מדינות ודיפלומטים נכנסו לפעולה. בכל אלה לא היה כדי להבטיח את שחרורו של הרבי. העולם לא ידע כי באותם ימים כבר נקבע גזר-דינו - "מוות בירייה". באותם ימים שאפה רוסיה להוכיח כי היא אינה נכנעת לשום לחץ. הלחץ אף היה עלול לפעול כבומרנג.

אולם בחסדי ה' נסוגו הרוסים מכוונתם. הפעולות וההשתדלויות לשחרור הרבי, הוכתרו בהצלחה. התוצאות הראשונות היו, שניתנה פקודה מהשלטון המרכזי במוסקווה לשלטון בלנינגרד להקל את תנאי מאסרו של הרבי. בעקבות זאת החלו להתייחס אליו יחס נוקשה פחות. בשל הלחץ הגובר לא ביצע הג-פ-או הלנינגרדי את גזר-הדין שגזרו תחילה על הרבי - מוות בירייה. במקום זה הוחלף גזר-הדין לעשר שנות גלות באיי סולובקי. 

שוב החלה השתדלות נמרצת, ובעקבותיה הוחלף העונש לשלוש שנות הגליה לקוסטרומה. ביום ראשון, ג' בתמוז, אחרי תשעה-עשר ימי מאסר, עלה הרבי לרכבת שהובילה אותו לקוסטרומה. בתחנת הרכבת התאסף קהל עצום, והרבי קרא לכולם להתחזק ביהדות על-אף הכול.

שני ימי גאולה

הפעילות לשחרור הרבי נמשכה. כעבור עשרה ימים, בי"ב בתמוז, הגיע הרבי למשרד הג-פ-או בקוסטרומה להתייצבותו השבועית. הפקיד אמר לו בנימה ידידותית: "אתה פטור מכל התייצבות נוספת. הגיעה פקודה לתת לך שחרור מלא, ואני מאושר להיות הראשון לבשר לך על גאולתך". אולם יום זה היה יום חג בעיר, ולכן לא ניתנה לרבי תעודת שחרור עד למחרת, יום רביעי י"ג בתמוז. מאז נקבעו ימי י"ב-י"ג בתמוג לחג הגאולה בקרב החסידים, אשר בו ניצחה היהדות העיקשת והגאה את שונאיה ורודפיה.

גאולה לכלל ישראל

במכתב ששיגר הרבי הריי"צ לחסידיו עם שחרורו כתב: "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב בתמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה".  ואמנם, על-אף שמונים ושמונה השנים שחלפו מאז המאסר והגאולה, מצליחים החסידים לשמר את תחושת הרווח וההצלה שבאה לאחר כל אותם ימים של מתח וחרדה. ימי הגאולה מצויינים מדי שנה בהתוועדויות חסידיות בכל מקום, מתוך מתן תודה להקב"ה על ניסיו וחסדיו.

פשעים שהוסתרו

לאחר קריסת ברית-המועצות, קיבלו נציגי חב"ד את תיק החקירה של הרבי הריי"צ, שנשתמר בארכיון בית-הסוהר 'שפולרקי'. למרבה הצער והאכזבה התברר כי יד אלמונית 'טיפלה' בתיק קודם מסירתו.

"קיבלנו תיק מדולל, עם כעשרים וחמישה עמודים בלבד, העוסקים ברובם בפרטים הטכניים של המאסר", אומר בצער הרב שלום-בער לווין, מנהל הספרייה המרכזית של חב"ד בניו-יורק, שם נמצא התיק. הוא מעריך כי בתיק המקורי היו לא פחות מאלף עמודים, שבהם תועדו החקירות, לצד החומר ה'מפליל' שנאסף כנגד הרבי. "זה אוצר היסטורי חשוב ביותר, שהיה יכול לשפוך אור על מאורעות רבים בתקופה ההיא", אומר הרב לווין ומוסיף: "נראה שמסירת התיק במלואו הייתה חושפת פשעים חמורים כל-כך של השלטונות, ולכן טרח מישהו לרוקן כמעט לגמרי את התיק".


   

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)