האמונה האמיתית בביאת המשיח היא, שהמשיח יכול לבוא בכל עת וזמן. בלי שום הכנות, בלי שום הודעות מראש, מבלי שייראה ולו סימן כלשהו על בואו. זו משמעות האמונה והציפייה "בכל יום שיבוא1". שכן, אם יש תנאי מוקדם שצריכות להתקיים הכנות מסויימות, הרי כל עוד הכנות אלה טרם התרחשו, אין המשיח יכול לבוא. על-כן, חובה עלינו להאמין, שהמשיח יכול לבוא בלי שום הכנות ותנאים.
ועם זאת, נראה שהקב"ה רצה שבואו של משיח-צדקנו יהיה לאחר הכנה מסויימת. לא שהיה הכרח בכך (שהרי הקב"ה יכול לעשות כרצונו), אלא שבפועל יודעים אנו עכשיו שכך רצה ה'. משמעות ההכנה היא, שימות המשיח אינם באים על העולם כדבר חדש לגמרי, אלא שהעולם מתחיל להכיר את המושגים של התקופה העתידה, נהיה בשל להם וצועד לקראתם.
טעימה קטנה
ההכנה הגדולה והעיקרית היא גילוי פנימיות התורה, תורת החסידות. אחד הטעמים2 לגילוי החסידות דווקא בדורות האחרונים (אף שאלה דורות ירודים לעומת הדורות שקדמו להם) הוא, שפנימיות התורה היא בבחינת 'טעימה' מ'מטעמי' הגאולה. תקופת הגאולה נמשלה לשבת, והתקופה של ערב הגאולה כמוה כערב שבת; והרי בערב שבת נוהגים לטעום מכל מאכל ומאכל של מאכלי השבת. כך נתגלתה תורת החסידות בדורות שלפני ביאת המשיח, כדי לתת לנו אפשרות 'לטעום' מגילוי סודות התורה בתקופת הגאולה.
שהרי מה יהיה כשיבוא המשיח? ודאי, יהיה רוב טוב גשמי, תהיה מנוחה מכל הגורמים המטרידים והמפריעים, אבל אין זה העיקר. הדבר העיקרי שיהיה כשיבוא המשיח הוא - "ונגלה כבוד ה'3", "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים4". משיח ילמד תורה את כל העם - "תורה חדשה מאתי תצא5"; יתגלו כל הסודות וכל הדברים הכמוסים. וכבר אמרו חז"ל6: "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", דבר שנאמר במקורו על גן-עדן, והוא נכון גם לגבי תקופת הגאולה. אשרי מי שיבוא לגאולה כאשר "תלמודו", בפנימיות התורה, "בידו"!
ואכן, לא זו בלבד שגילוי תורת החסידות קשור בגאולה המתקרבת, אלא שבמידה רבה תלויה הגאולה בהפצת החסידות. ידועה איגרתו של הבעש"ט7, שבה הוא מספר על 'עליית הנשמה' שהייתה לו, ושבמהלכה הגיע עד 'היכל המשיח', ושאלו: "אימתי קאתי מר" (=מתי יבוא מר); וענהו המשיח - "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". הרי שגילוי מעיינות החסידות מהווה הכנה ישירה, שמביאה את הגאולה.
העולם נעשה בשל
בתקופה האחרונה החל להתגשם שלב נוסף של הכנות לגאולה - העולם הגשמי נעשה מוכן לגאולה. מתרחשים עכשיו דברים שאי-אפשר שלא לראות בהם תהליכי הכנה ממשיים לגאולה. יציאתם הפלאית של היהודים מאחורי מסך-הברזל, שם דוכאו רוחנית וגשמית במשך כ70- שנה, היא ממש הכנה לקיום הנבואה: "אומר לצפון תני8". הסיוע הגובר של עמי העולם לעם-ישראל (במקום הרדיפות והצרות שהיו בדורות שלפנינו), יש בו משום הכנה ל"ועמדו זרים ורעו צאנכם9" בתקופת הגאולה.
ההכנה היא לא רק בדברים הקשורים ישירות לעם-ישראל. הננו עדים, כי העולם נעשה מוכשר יותר ויותר לקלוט את הדברים שיתרחשו בעת הגאולה. נבואות הגאולה מדברות על שלום בעולם, על "וכתתו חרבותם לאתים10". והנה, בצעדי-ענק מופלאים מושמד נשק ההשמדה ההמוני, שכה רבות השקיעו בו בעבר. גוברות והולכות המגמות של אחדות ושלום בעולם. גם בענייני אמונה מתקדם העולם בצעדי-ענק, וכיום הוא בשל הרבה יותר מאי-פעם לקלוט את האמונה הנכונה בא-ל אחד - "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד11".
אלא שכל מה שמתרחש היום הוא רק הכנה לגאולה, רק 'טעימה' ממה שיקרה בגאולה. התיקון השלם של העולם והגאולה האמיתית של עם-ישראל יבואו אך ורק על-ידי משיח-צדקנו, לאחר שיתגלה בקרוב ממש12.
(מתוך הספר "ימות המשיח" בהוצאת "צעירי אגודת חב"ד - המרכז", מאת הרב מנחם ברוד)
_______________
1) לשון הנוסח של 'אני מאמין'.
2) ראה ליקוטי-שיחות כרך כ, עמ' 173, ועוד.
3) ישעיה מ,ה.
4) שם יא,ט.
5) שם נא,ד; ויקרא-רבה פרשה יג,ג.
6) פסחים נ,א. וראה ליקוטי-שיחות כרך כד, עמ' 580, הערה 8: "יש לומר, שעל-דרך-זה הוא בנוגע לתורתו של משיח, שההכנה לזה הוא על-ידי לימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה, בזמן הגלות".
7) נדפסה לראשונה בסוף ספר 'בן פורת יוסף' של בעל ה'תולדות'. כמו-כן בתחילת 'כתר שם טוב' (הוצאת קה"ת). וראה יותר על איגרת זו בספר 'שבחי הבעש"ט', במהדורתו של ר' יהושע מונשיין, עמ' 229 ואילך.
8) ישעיה מג,ו.
9) שם סא,ה.
10) שם ב,ד.
11) צפניה ג,ט.
12) שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב, ושם מבואר, שהתקופה הנוכחית היא "זמן השיא" של ביאת משיח-צדקנו, כאשר האירועים שמתרחשים עכשיו בעולם הם "(מעין ו)התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
