האמונה בגאולה מלווה את העם היהודי מראשית הווייתו. היא מוזכרת אין-ספור פעמים בתורה, בספרי הנביאים, במשנה ובתלמוד. למעשה, היא נכללת בין שלושה-עשר העיקרים (היסודות) של האמונה היהודית.
הרמב"ם מונה את האמונה בגאולה כעיקר השנים-עשר של אמונת ישראל. וכך נוהגות קהילות רבות בישראל לומר בכל יום אחר התפילה:
"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף-על-פי שיתמהמה - עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
הגלות, הפזורה והגאולה
נושא הגאולה שזור לאורך כל התורה שבכתב ושבעל-פה. במקרא מופיעות כמה נבואות והבטחות על הגאולה. למשל, לקראת סוף ספר דברים מנבא משה רבנו את מה שעתיד לקרות לעם-ישראל, את הגלות והפיזור בכל קצווי תבל, ולאחר מכן הוא מנבא על הגאולה, שבה ישובו ויתקבצו כל נידחי ישראל לארץ-ישראל:
"ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה" (דברים, ל,ג).
נבואת בלעם מדברת מפורש למדי על המלך המשיח, שיופיע ויזרח ככוכב המאיר פתאום את שמי הרקיע:
"אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב, דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" (בלק, כד,יז).
ספרי הנביאים מלאים נבואות אין-ספור על הגאולה. בין הנביאים בולט במיוחד הנביא ישעיהו, שזכה לכינוי 'נביא הישועה', שמתאר בהרחבה רבה את ימי אחרית הימים, ימי הגאולה, ואת צמיחתו ופועלו של המלך המשיח.
תפילות לגאולה
כך עוברת האמונה בגאולה כבריח התיכון לאורך כל המסורת היהודית. את מידת מרכזיותה ניתן לחוש תוך כדי עיון בסידור התפילה, הגדוש אין-ספור אזכורים על הגאולה.
שלוש פעמים ביום אנו נושאים את תפילת ה'עמידה', התפילה המרכזית והחשובה ביותר, שבה מבקש כל אדם את צרכיו. תפילה זו כוללת תשע-עשרה תפילות, ושש (!) מתוכן מיוחדות להיבטיה השונים של הגאולה - קיבוץ נידחי ישראל, השבת הסנהדרין, בניין ירושלים והמקדש, ביאת המשיח, השבת עבודת המקדש והשכינה לציון ועוד.
שלוש פעמים בכל יום אנו מבקשים ומתפללים:
"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך, כי לישועתך קיווינו כל היום".
האמונה בגאולה היא שנתנה כוח ועידוד לעם-ישראל גם בשעות הקשות והאפלות ביותר. אפילו בפתחי הכבשנים שרו יהודים את ה"אני מאמין בביאת המשיח", וביטאו בכך את עוצמת האמונה והתקווה.
עלינו לטפח אמונה זו, להסביר את מרכזיותה בחיי האדם היהודי, ללמוד את משמעותה ולצפות לרגע הגדול שבו תתממש ותתגשם, בקרוב ממש. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
