בריאת העולם יש מאין

היו מי שהקשו איך נבראו ומאין באו כמה וכמה סוגים ומינים שישנם בטבע, הן בדומם, הן בצומח, הן בחי והן במין האדם, וסברו להסיר גודל הקושיא על ידי שיטה שעל פיה לא היו בתחילה אלא יצורים פשוטים ביותר, ומהם נתפתחו במשך הזמנים יצורים ומסובכים יותר ויותר, עד שמההתחלה הראשונה של יצור בעל תא אחד נתפתחו החיות הגבוהות, ומין האדם בתוכם.

והנה, כדי שתוכל שיטה זו להקרא בשם "מדעית" צריכה להתאים ולמלא כמה תנאים...

1.  ההתפתחות מיצור פשוט ליצור מורכב ומסובך צריכה להיות תופעה מצויה בטבע, ועל כל פנים צריך שיהיה מי שהוא איש נאמן, שיעיד שראה תופעה זו איזה פעמים. אבל עובדא ידועה לכל, שאין אף עדות נאמנה אחת ממי שהוא שראו התפתחות מין יצור אחד ממין אחר. מה שראו, ואפילו מה שמספר דארוין בעצמו בספרו המפורסם, הוא רק שינויים קלים באיזה אברים, וגם שמצאו שלדי ברואים מתים והדומים למין אחד הנמצא בחיים, ואמרו בדעתם שהשערה נכונה היא לומר שמין אחד התפתח מחברו, והוא הדבר במיני היונים ומין הסוס שעליהם נשענת שיטת ההתפתחות ביותר.

2.  המצב והתיאור על פי שיטת ההתפתחות צריך להיות יותר מובן ויותר פשוט מאשר האמונה שהכל נברא - יש מאין.

אבל אין כל הוכחה בטבע לומר שנקל יותר הוא שיצור פשוט יהפך סוף סוף לאדם - מאשר שהאדם יברא מאין ליש. או, במלים אחרות: הביאור אשר קבוצת אטומים ומוליקולא נתאחדו בבת אחת באופן כזה שהיוו מציאות אדם אינה מוקשה יותר מאשר לומר שקבוצת תאים פשוטים אשר עבר עליהם שינוי בתנאי "חייהם" נשתנו במשך הזמן לאברים שונים בתכלית אחד מחברו כמו המוח שבראש, גלגל העין ועקב הרגל.

(ממכתב טבת תשי"ג - אג"ק ז עמ' קלד)

ישנם כמה יצורים, הן במין הצמחים והן במין החי הנמוכים, שמשך חייהם הוא קצר ביותר, ובמילא יכול האדם לבחון מהלך השינוי בגופם במשך כמה וכמה דורות שלהם. כן ביד האדם הבוחן לשנות תנאי חייהם במדה גדולה ביותר. ולמרות כל זה לא עלה בידי אנשי המדע עד עתה לפתח מין אחד מחברו, וההישג שלהם הוא רק בזה ששינו תכונת הצמח או החי במדה ידועה או שהרכיבו שני מינים ונולד מין ממוצע, אבל לא התפתחות ממין של מדרגה נמוכה למין של מדרגה גבוהה יותר.

(ממכתב טבת תשי"ג - אג"ק ז עמ' קלה)

ידוע החוק שנתקבל על כל אנשי המדע, והוא ה"נצחיות" כביכול של החומר, או, מתאים למסקנות היותר אחרונות של המדע, "נצחיות" סכום הכולל של החומר והאנרגיה,

ואם כן, על פי חוק זה, הנה כל האטומים והחלקים שלהם נמצאו כבר בתחילת הבריאה (או שנמצאו לנצח, כפי דעת האפיקורסים).

ולפי שיטת ההתפתחות צריך לומר שמתחילה היו כבר כל האטומים, אלא שהיו מפוזרים ואחר כך נתקבצו אחד לאחד באופנים שונים ומוזרים ובתנאים מיוחדים, אשר על פי חשבון הסטטיסטיקה והפרובאביליטי, האפשריות שימצאו תנאים מתאימים כל כך וכולם בבת אחת - היא רחוקה עד למאד.

ולא עוד, אלא שלפי שיטה זו הכרח לומר שנמצאו תנאים אלו (שמנקודת מבט המדע כמעט שאי אפשריים הם) במשך מליונים ומליארדים שנה, והכל היה הולך בכיוון אחד, היינו התפתחות מן הנמוך אל הגבוה והמפותח יותר.

לאידך גיסא, מנקודת מבט המאמין, שהקב"ה ברא את כל מספר האטומים הנמצאים בעולם מאין ליש, לא יקשה בעיניו לומר שביכולת הבורא לברוא לא רק יצור בעל תא פשוט, אלא גם יצור בעל מליוני תאים שונים בבת אחת.

(ממכתב טבת תשי"ג - אג"ק ז עמ' קלה) 

* * *

יש מאמינים אוחזים בשיטת ההתפתחות, כי בלעדה קשה בעינם: למה היה לו להקב"ה לברוא כל כך הרבה מינים שונים שאין הם רואים בהם תועלת...

אבל אין קושיה זו סרה על ידי שיטת ההתפתחות, כיון שעל פי תורה גם חוקי הטבע הם ברצון הקב"ה, ואם כן יקשה מהי התועלת בחוקי טבע כאלה שבסיבתם נבראו כמה מינים שלפי הבנת המקשים אין בהם תועלת...

נמצאו עוד כמה קושיות ואי-הבנה בתכלית בשיטת ההתפתחות גופא, וגם כמה מאנשי המדע חולקים עליה...

וזאת להעיר, אשר גם אם יבוא מי ויאמר שאפשר שיתפתח עתה מין אחד מחברו וראה זה בעיניו, אין בזה כל סתירה לדת ולאמונתנו (אף שכנ"ל זוהי תופעה מוזרה ונפלאה שאין לאיש מדעי לקבלה עד שיביאו ראיות חותכות שאמת כן הדבר)...

סדר הבריאה בפועל היה כפי שמסופר בתורתנו הקדושה, היינו שביום שלישי היה - תדשא הארץ דשא גו' עץ עושה פרי למינהו, היינו כל מין ומין בפני עצמו, כמאמר רז"ל (חולין דף ס, ב), וכל זה נברא במשך י"ב שעות של יום השלישי, ועל דרך זה היתה בריאת (או תלית) מאורות השמים והכוכבים ביום הרביעי, בריאת הדגים והעופות ביום החמישי, ובהמות וחיות ומין האדם ביום הששי.

(ממכתב טבת תשי"ג - אג"ק ז עמ' קלד) 

* * *

כל שיטות ההתפתחות... מיוסדות על ההנחה שבראשית היה חומר פשוט, ובתקופה ורגע מסויים, הנה מפני סיבות שאינן ידועות כלל, התחילה ההתפתחות על ידי הרכבת חלקי חומר פשוט זה, יותר ויותר עד שכעבור תקופה מסויימת הגיע לדרגא של צומח, ואחר כך לדרגת חי וכו'. ועל השאלה למקור החומר הפשוט הראשון, הנה המענה הוא שאין זה מתפקיד חוקרי המדע לענות עליה. ואם הנשאל הוא חוקר מאמין, אומר שנברא יש מאין על ידי הבורא. וכן בהנוגע לשאלה היסודית: מה גרם שהתחילו סיבות הנ"ל לפעול בתקופה זו ולא קודם לה או לאחריה.

ופשיטא שאינו מובן כלל מהי הנפקא מינה והמדעיות של השיטה והקא סלקא דעתך שהבורא ברא ביליונים אטומים והטביע בהם חוקים מסויימים והאטומים התפתחו מדרגא לדרגא על פי חוקים אלו, או אם נאמר - כפירוש הפשוט דספר בראשית - שהקב"ה ברא ביום ראשון את השמים ואת הארץ כו' ביום שני כו' עד שברא ביום הששי את האדם בעל שכל, מדבר, וברמת התפתחות גבוה. ואדרבה, מנקודת המבט המדעי דימינו אלה - מופרכת יותר באין ערוך בריאת יש מאין ואפס המוחלט אפילו בריאה פשוטה בעל תא אחד, מיצירת יש בעל התפתחות גבוה מיש פשוט במשך זמן קצר ביותר.

ה"סתירה", כביכול, היותר גדולה בין המדע והאמונה - הוא ענין בריאה יש מאין, כי מדע פירושו ביאור על ידי דבר שראוהו על כל פנים פעם אחת, ובריאה יש מאין אי אפשר ל"הוכיח" באופן כזה. ואדרבה כפי "המסקנות" של החקירות בתקופה האחרונה השמדת היש שיחזור לאין והפכו, בריאת יש מאין - אי אפשרי שיהיה בטבע. והמאמין בבריאה יש מאין למרות "מסקנא" הנ"ל, נקל לו להאמין בבריאת אדם מפותח וכן בנוגע לבעלי חי וכו'. וכמאמר רז"ל: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו. - אין כל סברא ושכל להגביל יכולת הבורא רק לבריאת יש מאין. ומי שיכול לברוא יש מאין - על אחת כמה וכמה שיכול ליצור אדם גולם מן האדמה.

וממילא נפלו כל ההשערות בענין תקופה הדרושה להתפתחות וכו', כיון שאין כל סברא מדעית, ראיה והוכחה שלא בקומתן נבראו (אפילו אם תמצי לומר שנתוספו אחר כך מיני צומח ובעלי חי שנתפתחו מאלו שקדמום).

שמעתי מקשים... לאיזה טעם היה לו להבורא לברוא במיוחד דומם ובמיוחד צומח חי ומדבר, בה בשעה שהיה יכול לברוא רק הדומם הפשוט ביותר ולהניח אותו להתפתח...

ומובן אשר אין כל מדעיות בקושיא זו, וגם סתירה ישנה מיניה וביה, שהרי אין כל טעם במדע לבריאת יש מאין ולחקיקה חוקי הטבע כמו שנראים לנו, ובמילא אין מקום להקשות למה לנו להניח שהיתה תופעה פלונית בלתי מובנת בשכל האדם בה בשעה שבמקומה היתה יכולה להיות תופעה אחרת - כיון שגם היא בלתי מובנת בשכל האדם. וכנ"ל, הרי אדרבה, תופעה השניה, היינו בריאה יש מאין, "מופרכת" מנקודת מבט המדע יותר מאשר יצירת האדם כמו שהוא מן הדומם, בלי דרגות שבינתים.

(ממכתב סיון תשט"ז - אג"ק יג עמ' קמד)

* * *

התאוריה ההתפתחותית של מוצא העולם מבוססת על ההנחה שהעולם התפתח מתוך חלקיקים אטומיים ותת-אטומיים קיימים, אשר בדרך של תהליך התפתחותי התחברו כדי להוות את העולם הפיסי, אשר עליו התפתחו, איכשהו, חיים אורגניים, גם זה בתהליך התפתחותי, עד שהופיע "הומו ספינס" (= האדם).

קשה להבין למה נכון האדם לקבל ללא היסוס את בריאתם של חלקיקים אטומיים ותת-אטומיים במצב אשר הכל מודים כי אינו נודע ואינו מושג, אבל יסרב לקבל את בריאתם של כוכבי לכת, או אורגניזמים, או יצור אנושי, כפי שאנו מכירים אותם כיום...

מהו היסוד המדעי להגבלת תהליך הבריאה לתהליך התפתחותי בלבד, שהתחלתה בחלקיקים אטומיים ותת אטומיים? מהו היסוד המדעי לשלול את אפשרות הבריאה כפי שהיא מבוארת בתורה על ידי תאוריה מרובת פרצות בלתי מוסברות ומלאת סיבוכים? והרי כאשר מקבלים אנו את האמור בתורה - מסתדר הכל בדיוק לפי תוכנית, וכל ספקולציה בדבר מוצא העולם וגילו, נעשית מיותרת וחסרת כל חשיבות.

ואם ישאל השואל:... למה ברא הקב"ה את העולם ומלואה בשכלולם, ולא הסתפק בבריאת מספר מספיק של אטומים ותת אטומים בעלי כח התחברות והתפתחות, כדי שיתפתח הסדר הקוסמי הנוכחי? בודאי שאין שאלה כזו מהווה בסיס ויסוד, להטלת ספק בהאמור בתורה. האבסורד שבטיעון זה, בולט עוד יותר, כאשר הוא משמש יסוד לתיאוריה קלושה, כאילו היתה מבוססת על הוכחות יציבות, שאין עליהם פירכא, והמבטלות כל אפשרות אחרת...

במשך שנים של מחקר ובדיקה, מאז הועלתה התאוריה לראשונה, נערכו תצפיות במינים של חי וצומח בעלי אורך חיים קצר, במשך אלפי דורות של מינים אלו, ואף על פי כן מעולם לא נקבעה טרנסמוטציה (= מעבר) ממין אחד למשנהו, ועל אחת כמה וכמה מצומח לחי...

תאורית ההתפתחות... אינה רלוונטית להאמור בתורה על הבריאה, כי גם אילו הוכחה התאוריה היום, ומוטציות (= תמורות) של מינים היו מוכחות בנסויים מעבדתים, גם אז לא היה זה סותר את אפשרות בריאת העולם כפי שנאמר בתורה.

(ממכתב טבת תשכ"ב - נדפס באמונה ומדע עמ' 89. תרגום מאנגלית) 

* * *

כשלמדתי ב"חדר", קרה פעם שהתפתח ויכוח בין הילדים בנושא תורת ההתפתחות, כאשר אני מנסה להפריך שיטה זו בלהט. ניגש אלי הרבי שלנו, ואמר לי: מה לך ולפולמוס הזה? מי שרוצה דוקא ב"יחוס" זה, שמוצאו מקוף, ינעם לו ויבושם לו...

(משיחת י"ט כסלו תשל"א - על פי רשימת השומעים בלבד)

 מכתבים נוספים בנושא זה ראה כאן.