צעירי אגודת חב"ד בארץ-הקודש
בחזונו ראה הרבי כי לשם פריצה אל כלל ישראל עליו להקים צבא של שלוחים נמרצים אשר יפעלו במרץ בלתי פוסק לגשר על הקטבים בעם היהודי ולהביא לאחדות העם והכרה במאחד ובמשותף לכל יהודי באשר הוא.
נאמן למטרה זו יסד הרבי, זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, את 'צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק'. ההוראה לייסוד המוסד באה באיגרת מיוחדת, מכ"ד בסיוון תשי"א, לחברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד באה"ק, ובה כותב הרבי (אג"ק כרך ד עמ' שמו):
לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד, והכוונה בשתיים: בשביל חיזוק כוחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.
הרבי לא פירט את הפעילויות שבהן נדרש המוסד לעסוק, ובשנים הראשונות הופנו אל הרבי שאלות רבות, כדי לקבל הוראות והנחיות. אולם הרבי הנחה את ראשי הארגון ופעיליו לא לצפות להוראות מלמעלה, אלא ליזום פעילויות על-פי צורכי המקום והזמן. והאמת היא, שהכיוון הזה מופיע כבר במכתב הייסוד, וכפי שהרבי כותב (שם):
...איני נכנס כאן בפרטים, כי הרבה תלוי בהמצב על אתר, ואל בינתם אשען. ובטח יציעו תכנית עבודה מפורטת בזה בהתאם לדרישת המקום והזמן, ואחכה להצעתם בזה.
עם השנים היה ארגון צעירי-אגודת-חב"ד לזרוע הביצועית של הרבי להפצת היהדות והחסידות בכל רחבי ארצנו הקדושה, כאשר הרבי מעודד פתיחת סניפים בכל רחבי הארץ. כאשר החל הרבי לעודד ולדרבן פתיחת בתי חב"ד בכל מקום ומקום (בשנים תשמ"ו-ז), התגייסו למשימה זו מאות אברכים. זוגות צעירים עזבו את המרכזים הגדולים של קהילות חב"ד ויצאו, בשליחות הרבי, להקים את בתי חב"ד בארצנו הקדושה. בדרך זו נבנה המערך הנפלא של ה'שלוחים' בארצנו, כאשר הרבי מכפיף את השלוחים ובתי-חב"ד למרותה של הנהלת צעירי אגודת חב"ד באה"ק. המרכז הארצי של צעירי אגודת חב"ד שוכן בכפר חב"ד ו-230 הסניפים – בתי חב"ד – הפועלים בכל רחבי ארצנו הקדושה, מהווים את הזרוע הביצועית ליישום הוראות הרבי.
פריצת דרך בהיקפים נרחבים
באמצעות צעירי אגודת חב"ד הגיעו אורו של הרבי ואורה של חסידות חב"ד להמוני בית ישראל. הפעילויות הראשונות התמקדו בעריכת ערבי חב"ד במושבים ובקיבוצים, בהפעלת ישיבות ערב, בהפצת שיחותיו הקדושות של הרבי על פרשת השבוע ונושאים בחסידות והפצת ספרי חסידות, ברישום תלמידים לבתי הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק', בייסוד שיעורי קבועים לציבור הרחב, בהפעלת מועדוני נוער ועוד. בהמשך ריכז הארגון את הפעילות הענקית בצה"ל, אימוץ אלמנות ויתומי המלחמות ועריכת חגיגות הבר-מצווה הגדולות לבני הגיבורים, ועוד ועוד.
בשנת תשכ"ז, לפני פרוץ מלחמת 'ששת הימים', יצא הרבי בקריאה ל'מבצע תפילין', וצעירי-אגודת-חב"ד נרתם לביצוע המשימה. הארגון ערך מגביות לקניית תפילין והחל לפתח את המערך העצום של פעילים שיוצאים לכל פינה בארץ לזכות את המוני בית-ישראל בקיום מצווה גדולה זו.
גולת הכותרת של הפעילות הזאת – הקמת הדוכן להנחת תפילין ליד הכותל המערבי, הפעיל עד עצם היום הזה, ובו מניחים תפילין מאות יהודים, מדי יום ביומו, אשר אילולא דוכן זה לא היה עולה בידם להניח תפילין ליד שריד בית מקדשנו.
מבצעי הקודש שייסד הרבי בשנות נשיאותו נתנו עוד ועוד משימות לפעילי צאגו"ח, כשהדגש הוא על הקפת כל שכבות העם – ילדים וזקנים, עולים חדשים ואסירים, תלמידי ישיבות ונוער הקיבוצים.
אחרי מלחמת 'ששת הימים' הורה הרבי להקים מחלקה מיוחדת לעידוד משפחות הגיבורים שנפלו במלחמות ישראל.
השנים תשמ"ו-ז יירשמו כשנים שבהן חל מפנה משמעותי ביותר בפעילות צעירי אגודת חב"ד. בשנים האלה זו הגביר הרבי את הזירוז והדחיפה להקמת בתי חב"ד בכל מקום ומקום שחיים בו יהודים, לאורכה ולרוחבה של הארץ.
בעקבות המרצתו של הרבי הוקמו עשרות בתי-חב"ד חדשים בכל שנה ושנה. סביב רבים מהם התפתחו עם הזמן קהילות חסידיות, וזה אחר זה קמו וגם ניצבו עוד בתי-כנסת חב"דיים, עוד גני-ילדים, עוד בתי-ספר ועוד ישיבות. פעילות זו הגדילה בממדים גדולים את מספר משפחות חב"ד, דבר שהעמיד את חסידות חב"ד כחצר החסידית הגדולה ביותר.
לאחר אסון פיצוץ הכור הגרעיני בצ'רנוביל שבאוקראינה, קיבל עליו צעירי-אגודת-חב"ד את פרוייקט ההצלה הגדול של ילדי ישראל מהאזורים שנפגעו מהקרינה הרדיואקטיבית, והעלה לארצנו הקדושה יותר מאלפיים וחמש-מאות ילדים. הילדים שוכנו בשתי פנימיות גדולות, בכפר-חב"ד – לבנים, ובכפר חב"ד ב' – לבנות. מדי מספר חודשים מובאות ארצה עוד קבוצות של ילדים, וזאת לאחר שארגוני הבריאות העולמיים מצאו כי חומרים רדיואקטיביים, שהתפזרו בשטחים ענקיים ברוסיה הלבנה ובאוקראינה, מוסיפים להתפרק כל הזמן, וכי הסכנה לילדים, בשל מערכות החיסון החלשות שלהם, תרחף על האזור עוד שנים רבות.
מעשי הטרור הרצחניים של הערבים, שהתחדשו בכל אכזריותם בשנת תש"ס, גבו קרבנות יהודיים רבים, ועשרות אלפים נפצעו, ובהם נשים וילדים קטנים. מצבן הקשה של משפחות נפגעי הטרור הביא את צעירי אגודת חב"ד לפתוח מטה מיוחד למען נפגעי הטרור, והוא עומד לימינם בכל ימות השנה, בעזרה רוחנית וגשמית כאחד. בחגי ובמועדי ישראל פוקדים פעילי המטה, ובהם פעילי בתי-חב"ד בארץ, את בני המשפחות הללו, מביאים להם משלוח מנות בפורים, מצה שמורה לפסח, ועורכים עבורם מסיבות חג ועצרות לזכר יקיריהם שנרצחו. הביטוח הלאומי נעזר רבות במטה ומבקש ממנו לסייע למשפחות, במקום שהבירוקרטיה השלטונית אינה מאפשרת זאת.
ארגון נשי ובנות חב"ד באה"ק
בד בבד להקמת צעירי אגודת חב"ד ייסד הרבי גם את אגודת 'נשי ובנות חב"ד באה"ק'. הרבי הגדיר את מטרתו העיקרית של ארגון זה בליכוד ואיחוד נשות חב"ד וחיזוקן בתורה ובחסידות. אולם הארגון נצטווה על ידי הרבי לעסוק גם בתחום ה"הפצה' – קירוב נשי ובנות ישראל, דבר שקיבל ביטוי בעבודה בשדה החינוך היהודי הכשר ברחבי הארץ, ומאוחר יותר, בפעילות במבצעי הקודש השייכות לנשי ובנות ישראל: נרות שבת קודש, כשרות האכילה ושתייה וטהרת המשפחה. ככל שנקפו השנים, עודד הרבי את נשי ובנות חב"ד לקחת חלק בפעולות חינוכיות, החל מגננות ומורות וכלה במדריכות במועדוני נוער ובמחנות קיץ שמארגנים שלוחי הרבי, מנהלי ופעילי בתי חב"ד.
כיום נשי חב"ד משתלבות בצורה פעילה מאד בפעילות של חסידי חב"ד. רעיותיהן של שלוחי הרבי משמשות כשליחות לכל דבר והן חלק מצבא האור של הרבי, הן בארץ והן בעולם כולו. העול הרובץ על שכמן אינו נופל מהעול המוטל על בעליהן ולעתים אף קשה יותר. השליחות לא זנחו לרגע את תפקידן החשוב "עקרת הבית", מלשון "עיקר", והן העמידו דור ישרים של ילדים, מטופלים במלוא החום והאהבה, לצד פעילותן הציבורית והסיוע הצמוד לבעליהן.
(מתוך המבוא ל"אלבום חב"ד" בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה (ע"ר) - ה'תשס"ט (2008)) |