מאמרים נוספים בנושא
	מתולדות חייו
	מורה הדור
	כך הרבי חי
	איש האשכולות
	הפך קומץ חסידים למעצמה חובקת עולם
	תשומת לב אישית
	קשר נשמתי
	הכל התעניינו בדעת הרבי
	נבואותיו ותחזיותיו
	הדרכותיו והשקפותיו
	התוועדות עם הרבי
	כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים
	שליחי הרבי מאחורי מסך הברזל
	מדוע לא עלה לארץ-ישראל?
	הרבי איתנו

ביום שישי, י"א בניסן תש"ע, מלאו מאה ושמונה שנים להולדתו של הרבי מליובאוויטש. היום הזה מכונה בחסידות חב"ד 'היום הבהיר'. על רועה ישראל הראשון, משה רבנו, אמרו חז"ל שביום-הולדתו "נתמלא הבית כולו אור". וכך בכל דור ודור, היום שבו נולד נשיא הדור, הוא יום שכולו אור ובהירות.

על חשיבות יום-הולדתו של צדיק אפשר ללמוד מדברי הגמרא, שיום-הולדתו של משה רבנו, ז' באדר, ביטל את גזֵרת המן. הצורר בחר את חודש אדר לביצוע מזימתו משום שבחודש זה מת משה רבנו, והוא סבר שזה סימן רע לעם-ישראל. אולם המן לא ידע שבחודש זה גם נולד משה, ו"כדאי הוא יום הלידה שיכפר על יום המיתה". רואים אפוא שיום-הולדתו של נשיא ישראל נעשה יום של שמחה וזכות לדורי-דורות, עד שבכוחו לבטל גזֵרה רעה שנים רבות לאחר הסתלקותו של משה עצמו.

פריצת דרך

הדבר המופלא ביותר שחולל הרבי הוא היכולת לשלב בטבעיות גמורה את היהדות והחסידות בתוך העולם של ימינו. שילוב זה, שכיום רבים מיישמים אותו, הוא למעשה פריצת-דרך של הרבי.

קודם לכן עמדו לפני היהודי שתי דרכים: האחת, להשתלב בתוך העולם המודרני מתוך ויתור והתפשרות – לוותר על כשרות, להתפשר בענייני צניעות והידור במצוות ואף לאמץ השקפות-עולם שאינן עולות בקנה אחד עם היהדות הנאמנה. האפשרות השנייה היא לוותר על ההשתלבות בתוך העולם ועל היכולת להשפיע עליו – הסתגרות והתבצרות בתוך המסגרת הדתית והחרדית, בהנחה שיהדות אמיתית ועולם מודרני אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.

הרבי שלל את ההנחה הזאת מכול וכול. לא ייתכן שהעולם שנברא בשביל התורה לא יוכל להיות כלי ליישומה; אי-אפשר לקבל שיש ניגוד אמיתי ומהותי בין העולם לבין יהדות אמיתית. להפך, חובתנו להכניס את אור התורה והחסידות דווקא בתוך הכלים והמסגרות של העולם.

כיוון ההתקרבות

עוד יסוד גדול שקבע הרבי, בהתבסס על דברי המשנה – שיש לנהוג כאהרון הכוהן, "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". הדגש הוא על "מקרבן לתורה" – את הבריות צריך לקרב אל התורה ולא להפך. התורה חייבת לעמוד בשלמותה ובקדושתה, בלי לנסות 'להתאימה' לרצונן הבריות.

שלוחיו של הרבי ייצגו דרך זו בכל מהותם ואורחותיהם. הם הגיעו למקומות שבהם לא הייתה אפילו יהדות פשרנית, ובכל-זאת הקפידו על האופי היהודי-חסידי המקורי: זקן מלא, בתי-כנסת, חינוך, כשרות, מקוואות-טהרה – כמו בריכוזי תורה גדולים ממש, בלי ויתורים ופשרות. רבים לא האמינו שהדבר אפשרי, אך הפלא התחולל, בכוחו של הרבי.

השקפת-עולם זו נובעת מראייה רחבה יותר על מהותו של דורנו, דור שאמור לקבל את פני משיח-צדקנו ולהיות דור ראשון לגאולה. זו מהותה של הגאולה, שבה יגיע העולם לתיקונו המלא – "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". בקרוב ממש.