את יום-הכיפורים פותחים בתפילת 'כל נדרי'. לפניה מכריזים: "על דעת המקום ועל דעת הקהל... אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". ויש לתמוה: דווקא שעה קדושה ונשגבה זו היא הזמן לקלוט את העבריינים?!
וההסבר הוא, כי ביום-הכיפורים מתגלה אצל כל יהודי עצם נקודת נפשו האלוקית, שמעבר לכל המעשים וההתנהגויות של כל ימות השנה. ביום הזה גם ה'עבריין' מרגיש שהוא יהודי, ולכן דווקא ביום הזה יש בכוחנו לכלול אף אותו.
זו גם הסיבה למה שמובא בספרי ההלכה, ש"עיצומו של יום מכפר". כלומר, יום- הכיפורים עצמו, ללא שום דבר נוסף, מכפר על החטאים. כי בשעה שמתגלה הקשר האמיתי של הנפש היהודית עם הקדוש-ברוך-הוא - אין מקום לחטאים ועוונות; בנקודה זו הכול נמחק ונמחל.