מאת: יואל רפל

במרוצת הדורות רקמו עדות-ישראל פסיפס מנהגים הבאים לבטא בצורות שונות ומיוחדות את ערכי החגים ומשמעויותיהם. משותף לכולם, שהם מסמלים ברכה, שפע ושלום. לקט קטן ממנהגי עדות ישראל בחגי תשרי.

רוב עדות ישראל

לא מאכלים חמוצים, מרים וחריפים. נמנעים מאכילת מאכלים שיש בהם חומץ וכן מאכלים חמוצים (כמו מלפפונים מוחמצים), מרים או חריפים. את פרוסת החלה של 'המוציא' טובלים בדבש, ולא במלח כבכל ימות השנה.

שם סמלי - מקובל לאכול מאכלים שיש להם שם סמלי המצביע על טוב. אוכלים, למשל, תמרים, בבחינת - "יהי רצון שייתמו אויבינו ושונאינו"; קרא (דלעת) - "שתקרע רוע גזר דיננו"; כרתי - "שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו"; סלק - "שיסתלקו אויבינו ושונאינו"; פולים (מבושלים) - "יהי רצון שיפלו אויבינו ושונאינו".

אכילת הדגים פופולרית בכל עדות ישראל, הן משום שהדג מסמל שפע ופריון והן משום שבאכילת ראשו אנו מתכוונים שנהיה לראש ולא לזנב.

ממעטים בשינה - רבים נוהגים לא להרבות בשינה בראש-השנה, כדי שלא ליישן את המזל, או, כפי שאומרים יהודי מרוקו: "כיצד המשפט מתנהל, והנאשם ישן ותערב עליו שנתו?!".

מקובל שלא לכעוס או לבכות בראש-השנה, כי הבוכה או כועס ביום זה, ינהג כן כל השנה כולה.

יש הנוהגים להתענות בערב ראש-השנה, כדי שנצא זכאים בדין. נוסף על התענית, מרבים בצדקה ומקיימים 'התרת נדרים'. כל אלה נועדו להכשיר את היהודי לקראת החג וכן לסלק ממנו כל דבר פסול שדבק בו במרוצת השנה.

יהודי צפון אפריקה

נוהגים שלא לשתות קפה, בשל צבעו השחור.

יהודי מזרח אירופה

נוהגים לאכול מאכלים סמליים שיש בהם כדי להבטיח שנה מתוקה, כמו תפוח טבול בדבש, ואומרים "יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אוכלים רימון ומבקשים "שירבו זכויותינו כ(גרעיני ה) רימון". אוכלים גם ראש כבש ואומרים: "יהי רצון שתזכור לנו עקידת יצחק ושנהיה לראש ולא לזנב".