בשנת תשכ"ה החל פרויקט הוצאה-לאור של "המשך תרס"ו – "המשך הגדול" כדברי הרבי * כשהעבודה הייתה בעיצומה, הגיעה לפתע הוראה: לעצור! * כיצד הגיב הרבי על עצת המזכיר להמשיך בהכנה לדפוס בכל זאת? * ועל ביטוי יוצא-דופן: "וגדול זכותם במאד, ויעמוד להם בזה ובבא" * בבואנו מכ"ף מרחשוון – יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"המשך הגדול"
במהלך התוועדות שבת קודש פרשת כי תבוא ח"י אלול תש"נ (התוועדויות תש"נ כרך ד' עמ' 258) הזכיר הרבי (בין השאר) את פרשת בראשית – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" – שמצד ההתקשרות והחיבור של בני ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא הם פועלים המשכת וגילוי אלקות בעולם, שבשמים ובארץ וכל צבאם יהיה ניכר ש"בראשית ברא אלקים" – שזהו ענין "בירור" העולם, לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.
והוסיף:
ולהעיר ממאמר רבותינו-זכרונם-לברכה "נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית", "שותף" דייקא, היינו, שהחלק של ישראל הוא כמו החלק של הקב"ה (ה"שותף" השני), ויתירה מזה – "למעשה ידיך תכסוף" היינו שהקב"ה נכסף לעבודת האדם, כיון שנתאווה להיות לו דירה בתחתונים, תאוה דייקא, כמבואר בארוכה בהמשך תרס"ו.
כאן מדגיש הרבי בהערת אגב בהתייחסות ל'המשך' (שם עמ' 263):
ולהעיר שהמשך תרס"ו הוא ה"המשך הגדול" בזמנו – אף שהיו עוד המשכים, החל מאדמו"ר מהר"ש... ועל-דרך-זה גם לפני-זה – מהצמח צדק... מאדמו"ר האמצעי... ומאדמו"ר הזקן...
שייכותו לגאולה נראית יותר
בשנת תש"ט ערך הרבי את "רשימת מאמרי דא"ח אדמו"ר מהורש"ב" (בספר "מפתח מאמרי ודרושי אדמו"ר מהורש"ב" שהופיע באותה שנה) ושם בשולי המאמר הראשון "יום טוב של ראש השנה", ציין:
מכאן מתחיל ההמשך, בן שישים ואחד מאמר, הידוע בשם: יו"ט של ר"ה רס"ו.
ההמשך כולל מאמרים שנאמרו בשנות תרס"ו-ז-ח. בדפוס יצא לאור הספר רק בשנת תשל"א.
כ"הקדמה" להוצאתו-לאור השמיע הרבי באחרון-של-פסח תש"ל שיחת הכנה מיוחדת, בה דיבר "בשבח ההמשך תרס"ו", ובין הדברים אמר:
ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה נראית יותר בהמשך זה.
עוד בחיי כבוד קדושת אדמו"ר מוהריי"צ כותב הרבי (בהקדמה לקונטרס חנוך לנער – קה"ת תש"ג):
ויהי רצון אשר ימצאו במהרה האמצעים הנחוצים להדפסת שורת מאמריו המבארים עיקרי תורת החסידות ונודעים בשם "המשך יו"ט של ר"ה, רס"ו (ס"א [=61] מאמרים) ו"המשך בשעה שהקדימו תער"ב" (קמד מאמרים)".
אך מסתבר שלא רק חוסר-אמצעים דחה זאת.
זה עבור ה"ס"ו"...
במשך השנים היו כמה הזדמנויות שחסידים ניסו לעורר ואף לבקש את הרבי – כי אולי הגיעה השעה להדפיס את ה'המשך' הנכבד. למרות זאת, מטעם כלשהו התבצע הדבר לפועל רק בשנת תשל"א.
מִפנה מסוים שגרם לזירוז ההדפסה במידת מה התרחש בשנת תשכ"ה:
וכך כתב בשעתו הרה"ג הרה"ח ר' יהודה לייב שפירא שליט"א ראש ישיבת חב"ד במיאמי, פלורידה (אז מתלמידי התמימים ב-770), ביום ד' פרשת קדושים תשכ"ה ('משבחי רבי' עמ' 84):
"כ"ק אדמו"ר שליט"א מזרז את המדפיסים בנוגע להדפסת התרס"ו. בב' ניסן – בבואו מה'אוהל' – הורה שיתחילו להדפיסו. ובערב פסח נתן להרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן מצה שלימה (על עבודתו בהדפסת התרס"ו). וכן באחרון-של-פסח נתן לו (בשעת חלוקת ה"כוס של ברכה") בקבוק קטן של יין ואמר לו":
זה עבור הס"ו, שיעשו זאת ביתר זריזות.
פרטים נוספים רשם באותם ימים הת' יוסף יצחק מינקוביץ (כיום במונטריאול) ('משבחי רבי' שם עמ' 85):
ביום ב' ניסן כשחזר... מה"אוהל" ציווה שיתחילו להדפיס, כלומר לסדר בדפוס, את ה"ס"ו" (המשך תרס"ו), ותיכף בלילה החלו במלאכה. ביום ערב פסח כשעבר ר' מרדכי שוסטרמן לקבל מצה מכ"ק אדמו"ר נשאל על קצב ההתקדמות והוא השיב שממתינים לקבל טופס מדויק על-פיו יוכלו לבצע המלאכה. תגובת הרבי הייתה":
אין על מי להמתין ואין על מי לסמוך... חפשו בעצמכם העתקה נכונה וכו'.
שלא לגרום נזק בפרנסה...
בעת סעודת החג ביום ב' דחג הפסח תשכ"ה (תורת מנחם כרך מג עמ' 182) הביע גיסא וחתנא דבי נשיאה הרש"ג בפני הרבי את רגשי השמחה של החסידים על הוראתו להתחיל לסדר בדפוס את התרס"ו. הוא אמר כי שמע על המצה שהעניק הרבי לר' מרדכי שוסטרמן עבור ההדפסה. הרבי הגיב:
בעת חלוקת המצות אמרתי לו רק שימשיך... לאחרי שכבר התחיל מיד עם קבלת ההוראה – ביום ב' ניסן (יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) – אף שחל ביום ראשון, שבדרך כלל הוא יום חופש, הנה להיותו "תמים", התחיל מיד בו ביום את מלאכת סידור ה"המשך" בדפוס...
ברם, כמה שבועות לאחר-מכן נתקבלה מהרבי הוראה פתאומית להפסיק להכין את ההמשך לדפוס.
ביום א' דחג הסוכות תשכ"ו (המלך במסיבו כרך א' עמ' צח) שאל הרש"ג את הרבי לסיבת הפסקת הדפסת המשך תרס"ו? והרבי השיב:
קבלתי מכתב מאברך מסויים – אברך חסידי – שבו כותב כי תחת ידו מצוי "המשך תרס"ו" בשכפול ("קויפיר") והוא מתפרנס מכך, וחשובה לו כל פרוטה...
הרבי הוסיף כי אילו היה מקבל מכתב ממישהו שהופעת התרס"ו בדפוס נוגעת לו בנפש – היה שוקל זאת, אלא שלפועל המצב הפוך: מכתב כזה לא התקבל, ומאידך קיבל מכתב שלאברך נוגע הדבר בפרנסה, לכן החליט להפסיק.
בדבריו הדגיש הרבי כי "הכותב התחרט אמנם אחר-כך על שכתב"... אלא שלפועל החליט הרבי לעצור את ההדפסה.
ירוויח בגשמיות וגם ברוחניות
להלן פרסום ראשון ממכתבו של הרב חדקוב (על נייר המכתבים של קה"ת) אל אותו אברך (נמסר לנו על-ידי האברך הרה"ת ר' משה מרדכי שי' גינזבורג מירושלים ת"ו):
ב"ה, כ"ב סיון תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מו"ה... שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבכם מאסרו חה"ש [=חג השבועות] הלא הודענו לכם מכבר את החלטתנו בזה, ואין מקום לשינויים. ואתם בטח תנצלו את הזמן שבנתיים לתכליתו, היינו למכור כמה שאפשר, שעי"ז [=שעל-ידי-זה] הלא תרוויחו גם בגשמיות, ובאשר הקונים בוודאי יקדימו ללמוד בהספרים, ממילא תרוויחו גם ברוחניות.
בברכת כט"ס [=כל טוב סלה],
הרב ח.מ.א חדקוב,
מנהל
"רחמנות עליהם"
ביום ב' דחג הפסח תשכ"ז (המלך במסיבו כרך א' עמ' קנא) אמר הרש"ג לרבי, כי הבחורים רוצים שידפיסו את המשך תרס"ו, והרבי מגיב (בבת שחוק):
רחמנות גדולה עליהם – שאין להם מה ללמוד! הרי עתה יצאו לאור כמה ספרים...
וכפי שהבין הרש"ג (והרבי אכן אישר זאת) שכוונתו הייתה לכרכי "אור התורה" מהצמח-צדק.
"התחלה טובה"
והנה הגיע סוף סוף היום: בערב ראש חודש אלול תש"ל הורה הרבי לר' מרדכי שוסטרמן לסיים את סידור ההמשך [וראה בזה דבר נפלא בספריו "למען ידעו" עמ' 151]. גם במהלך חודש תשרי בעת סעודות החג דובר אודות זה, והרבי גילה את רצונו שההתחלה תהיה עוד בשנת תש"ל (שהיא שנת החמישים להילולא של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע – ב' ניסן תר"פ). כמו כן – שתסתיים ההדפסה לפועל לקראת כ"ף מרחשון – יום הולדתו – בשנת תשל"א. הרבי התבטא אז "התחלה טובה" (ראה 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רא-רב; רי-רטו; רכז-ח).
ואכן לקראת כ"ף מרחשון תשל"א יצא הספר לאור בשעה טובה. לרגל הדפסתו הואיל הרבי לחשוף קטע מיומנו – ראשי-דברים מדברי כ"ק אדמו"ר מוהרייצ בחורף תרצ"ה, אודות המשך תרס"ו (והדברים נדפסו מאוחר יותר בשינויים גם ב'רשימות היומן' עמ' שנח). לקראת ב' ניסן תשל"ו הופיעה מהדורה חדשה נוספת בתוספות אחדות.
האומנם כבר למדו הכול?!
ובשולי הפרשה:
ברשימות אחד מתלמידי התמימים ב-770 מופיע הסיפור הבא (נרשם ישירות מפי בעל המעשה):
מעשה באחד התמימים ששהה בארץ הקודש וביקש להרוויח קצת כסף, ומכיוון שהמשך תרס"ו היה עד אז רק ב'קופיר' [= שכפול במכונת כתיבה], עלה בדעתו להקליד מחדש את המאמרים ולהדפיסם. הוא כתב אפוא לאחד מחבריו שלמד אז ב-770 האם עומדת על הפרק תכנית להוצאת הספר בדפוס – כדי שלא יעמול לריק. החבר לא חשב הרבה והכניס את המכתב לרבי.
כעבור זמן קיבל כותב המכתב מעטפה ובה מכתב מהרבי. "אני לא כתבתי לרבי באותה תקופה שום דבר מיוחד ולכן תמהתי מה פשר המכתב", סיפר, "ולתדהמתי הרבה גיליתי שחברי הכניס את מכתבי לרבי, והרבי כתב לי שתפקידי לשבת וללמוד ולא להכניס עצמי לעניינים השייכים לרבותינו נשיאנו – הדפסת הס"ו".
ככל הנראה הכוונה למכתב הבא שנדפס באגרות קודש (כרך כד עמ' ח):
מה ששמעתי מאז – אשר "בחורים מתומכי תמימים" צריכים ללמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ולעסוק בעבודת התפילה וקיום המצוות וכו' –
ומה להם ולשאלות השייכים ל"קה"ת" וכיוצא בזה?
והאומנם כבר למדו וגמרו כל שהוצא לאור עד עתה ורק ידיעה בהנ"ל חסר להם?
השומרים הם חת"ת?
הסיימו הלקוטי-תורה לשבת קודש בראשית?
מוכרח להתעסק בעצמי...
לשלימות הפרשה נביא כאן מזיכרונותיו של המדפיס ר' מרדכי שוסטרמן ז"ל – מספרו 'למען ידעו... בנים יולדו" (עמ' 150-152):
"תשכ"ה
"סידור והדפסת 'המשך תרס"ו' בפעם הראשונה
"בערב של ב' ניסן תשכ"ה אחר תפילת ערבית, צלצל אלי הרב חודקוב ע"ה ואמר שהרבי שליט"א בבואו היום מהאהל ציווה עליו לטלפן לי ולמסור:
עוד בערב זה יתחילו לסדר (זעצן) את ההמשך 'יו"ט של רה"ש – תרס"ו' וישתדלו להשיג כתב יד היותר מוגה מההמשך.
"אצל בני גרשון (שהיה עוד תלמיד בישיבה) היה המשך רס"ו מימיוגרף [שכפול], ולקחתיו ממנו.
"צלצלתי להרה"ח ר' ברוך שלו' ז"ל שוויי שהיה אז זעצער [דפס] בבית הדפוס, ומסרתי לו את הכתב יד של ההמשך, וייסע לבית-הדפוס, ועוד באותו לילה התחיל לסדרו כרצון כ"ק הרבי שליט"א.
"(השתדלתי להשיג כתב-יד היותר מוגה. אמרו שאצל הרה"ח ר"א סימפסאן ז"ל יש רס"ו עוד מימי ליובאוויטש – אך העליתי חרס).
"האיצו בנו לסדר במהירות – והמשכנו.
"במוצאי אחרון של פסח בעת חלוקת כוס של ברכה, נתן לי הרבי שליט"א בקבוק יין באמרו: "זהו בעד הס"ו".
"אולם אחר שבועות מספר, טלפן לנו הרב חדקוב לאמר: "לא לסדר הלאה!", כלומר להפסיק! מדוע? למה פתאום להפסיק אחרי שהאיצו בנו לסדר – אין אומר!...
"אולם הרה"ח רמ"ל ז"ל רודשטיין מזכירו של הרבי (היה עוד מזכירו של הרבי [הריי"צ] נ"ע בפולין) – ושהיה גם ידידי – אמר לי לא להתחשב עם הציווי להפסיק, באמרו: "זעצט ווייטער! [=הַמְשֵׁך לסדר!]".
"(מסתמא ידע רמ"ל 'סיבת' ההפסק... ולכן אמר לנו להמשיך).
"במשך הזמן היה לנו פעם מחסור בעבודה וסדרנו עוד כחמישים געליס – עלי הגהה (אבל בעד סידור שלא צוונו אין אנו מקבלים תשלום).
"את בקבוק היין שנתן לי הרבי בעד הרס"ו שמתי במקום מוצנע, עד אשר יהיו חדשות.
"הזכרתי למעלה כי רגיל הייתי להיכנס ליחידות – כמו שהיה נהוג אז – ליום ההולדת שלי ביום ער"ח אלול. פעם בהיכנסי ליחידות העליתי את נושא כתבי יד של ספרים שהתחלנו לסדרם ועומדים ב'אמצע' – אם אפשר לגמור סידורם והדפסתם – ובתוכם הזכרתי גם את ההמשך רס"ו.
"ויאמר כ"ק:
וועגן דעם רס"ו, בין איך געבונדן מיטן שווער, אז איך אליין דארף זיך מיט דעם פארנעמען [=אודות הרס"ו, מחוייב אני לחותני, שעלי להתעסק בכך בעצמי].
יעצט איז דאך אלול, איז דאך ניט שייך, תשרי – איז דאך אויך ניט שייך, סיידן נאך שמחת תורה, – ותוך כדי דיבור חזר – סיידן נאך שבת בראשית. [=כעת הרי אלול, ואין זה שייך. תשרי – גם לא שייך, אלא אחרי שמחת תורה (וחזר-), אלא אחרי שבת בראשית].
"וגדול זכותם במאד"
"כך עברה שבת בראשית של שנה זו ועוד שנים נוספות, ואין כל חדש (כמובן מפני שהרבי עמוס בעבודה). [הערה: לרגל עבודתי בדפוס, הייתי רגיל להיכנס לרבי. פעם נכנסתי ועל שולחן הכתיבה היו מונחים הרבה הרבה ניירות. והתבטא הרבי (כמדבר לעצמו): הטל עליהם צרכי ציבור... (רש"י בהעלותך יא, כה) ויותר מזה לא אמר].
"ובשנים הבאות כשהייתי נכנס ליום הולדת כבר לא הזכרתי את זה עוד (כי לא רציתי מאכן ענג דעם רבי'ן [=לצער את הרבי]).
"אבל בערב ר"ח אלול תש"ל כשנכנסתי ליחידות שאלני הרבי בעצמו: וואס טוט זיך מיטן סו? וואו האלט דאס?" [=מה נעשה עם ס"ו? היכן זה אוחז?].
"ועניתי: הלא ציוו לנו להפסיק – והפסקנו. אבל הרב רודשטיין ז"ל [היה זה כבר לאחר פטירתו] יעץ לנו להמשיך לסדר, וסדרנו אז עוד כחמישים געליס". ויקרא הרבי בקול: "תבוא עליו ברכה!".
"אכן, בפעם הזו סיימנו הסידור וההדפסה בשלימות".
"כאשר קיבלתי (בתחילת תשל"א) מהכורך מספר מסוים של ספרים כרוכים, הוצאתי – מהמקום המוצנע – את בקבוק היין שנתן לי הרבי שליט"א באחרון של פסח תשכ"ה בשביל הס"ו, ונתתי לכל העוסקים במלאכה שהשתתפו בסידור וההדפסה – לאמר לחיים' מהיין, וכן גם נתתי לכל אחד מהם ספר מכורך 'המשך תרס"ו'.
"הודעתי לרבי שליט"א את שמות כל אלה שהשתתפו בעבודת הסידור וההדפסה. ובערב צלצל אלי הרב חודקוב ומסר לי את מענה הרבי שליט"א:
וגדול זכותם במאד,
ויעמוד להם בזה ובבא, אזכיר על הציון. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
