חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ט"ז בחשון התש"פ, 14/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מצוות לעתיד
לומדים גאולה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1399 - כל המדורים ברצף
האם יהדות פירושה חוש הומור?
יש חדש
המתכון של שרה לחיים
זקן
קשרים מדעיים
צדיק ואדם רגיל
שליחות במערה
מצוות לעתיד
שר התיירות של עיר האבות
דליפת מי גשם

בגמרא (נדה סא,ב) יש מחלוקת בשאלה אם "מצוות בטלות לעתיד לבוא" (הדעות בעניין זה צוינו ב'שדי חמד' כללים מ' ס"ק ריח). לדברי הכול המצוות לא יתבטלו בתקופה הראשונה של ימות המשיח, ולהפך, אז יהיה קיום המצוות בתכלית השלמות ("כמצוות רצונך"); אולם בתקופה השנייה, אחרי תחיית המתים, יש הסבורים ש"מצוות בטלות".

הדבר מעורר תמיהה גדולה: הלוא נצחיות התורה היא מיסודות האמונה – "דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצווה עומדת לעולם ולעולמי עולמים... שכל דברי התורה מצוּוין אנו לעשותן עד עולם" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה, תחילת פרק ט). אם-כן, איך יעלה על הדעת שהמצוות יתבטלו?

יתרה מזו, הטעם לנצחיות התורה הוא שהמצוות אינן אמצעי להשגת מטרה אחרת (שאז יכול לחול בהן שינוי, על-פי שינויי הנסיבות), אלא שהמצוות הן הרצון הפנימי והעצמותי של הקב"ה. לכן לא יכולים לחול בהן שינוי, גירעון או הוספה, כשם שהקב"ה עצמו אינו משתנה. אם-כן, איך ייתכן שהמצוות יתבטלו לעתיד לבוא?

מצוות בטלות?

ההסבר הוא שאין הכוונה חס ושלום שהמצוות עצמן יתבטלו, אלא שכל צורת קיומן תהיה בדרגה אחרת לגמרי. וכך מוסבר בתורת החסידות (המשך תער"ב חלק א, פרק קצג): "הרצון דמצוות הוא רצון עצמי, שאינו משתנה, ומה שכתוב 'מצוות בטלות לעתיד', אין הכוונה שיתבטלו חס ושלום, כי-אם שיתבטלו בבחינת העדר תפיסת מקום לגבי האור העצמי דלעתיד... כמו שרגא בטיהרא". כלומר, המצוות לעתיד לבוא יהיו כמו אורו של נר בעיצומו של יום, שאינו נחשב מול האור הגדול.

ועוד מוסבר (פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, צג,ב), שהמצוות בימינו משמשות לבוש לאור האלוקי, אבל לעתיד לבוא יתגלה הקב"ה בלי שום לבוש, כמו שנאמר (ישעיה ל,כ) "ולא ייכנף עוד מורך", אלא יתגלה הוא בכבודו ובעצמו. "ולכך המצוות בטילות לעתיד, שיתגלה שם הוי'ה עצמו, בלא לבוש דמצוות". כלומר, יתבטל התפקיד של המצוות כפי שהוא בזמן הזה, לשמש לבוש לאור האלוקי.

אין מציאות נפרדת

הרבי מליובאוויטש מסביר (ספר השיחות תשנ"ב עמ' 31), שהגדר של מצוות הוא ציוויים לאדם. גדר זה קיים כל עוד האדם הוא מציאות לעצמו, ואז אפשר לדבר על ציווי שהקב"ה מצווה את האדם, שיתנהג על-פי רצונו של הקב"ה. אבל בזמן התחייה לא תישאר המציאות הנפרדת של האדם, והוא יהיה מאוחד לגמרי עם הקב"ה, עד שהם נעשים מציאות אחת, בבחינת "ישראל (על-ידי אורייתא) כולא חד" (כלשון הזוהר חלק ג, דף עג,א).

במצב כזה המצוות יתבטלו, במובן זה שאין עוד גדר של ציווי על האדם, מכיוון שהאדם לא יישאר מציאות לעצמו, אלא כל מציאותו היא שהוא מאוחד עם הקב"ה, וממילא הוא ממלא את רצון הבורא. דוגמה לכך הוא מאמר חז"ל (מדרש תהילים מזמור עג, בסופו), שלעתיד לבוא אם יעלה על הדעת לקטוף תאנה בשבת, "תאנה צווחת ואומרת שבת היום". כלומר, לא יצטרכו לצווֹת שאסור לקטוף תאנה בשבת, אלא התאנה עצמה כביכול תצעק את רצונו של הקב"ה.

במילים אחרות: בוודאי גם בזמן התחייה יקיימו את המצוות בפועל, אבל לא מחמת ציווי שצריך לצוות עליו את האדם, אלא כדבר הטבעי ביותר המתבקש מעצמו. כשם שכיום אין צורך לצוות את האדם לאכול ולשתות או להיזהר מפני אש, שכן זה הטבע של מציאות העולם, כך בזמן התחייה לא יהיה צורך ב'מצוות' – בציווי לאדם – שכן מציאות העולם עצמה היא שתחייב לקיים את המצוות, כדבר טבעי ומתבקש מאליו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)