חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:29 זריחה: 6:34 ח' בתשרי התשפ"א, 26/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לכה דודי לקראת כלה
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1008- כל המדורים ברצף
לכה דודי לקראת כלה
רמז לשתי התקופות בימות המשיח בפסוקי ההפטרה
רועה ישראל
פרשת וישלח
הלכות ומנהגי חב"ד

הסדר שקודם להשפעה פנימית צריך שתהיה השפעה חיצונית, זהו דווקא ברב ומשפיע אמיתי, והתלמיד - מקבל אמיתי * המאמר ד"ה "לכה דודי" נאמר בתור הזמנה לכל הרביים, ומכאן ההצעה שבכל חתונה יחזרו מאמר זה לפני החופה, לא רק אנ"ש המקושרים והשייכים, אלא כל ישראל - כי המשכת חיותם היא על ידי הנשיאים * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, לרגל יום הבהיר י"ד כסלו

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר מבאר באחד ממאמריו1 דברי הגמרא2 "רבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחו רבנן ולבסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתתא" – שקודם ההשפעה הפנימית צריך להיות קירוב חיצוני, שזהו ההכנה להשפעה הפנימית.

והעניין בזה:

מילתא דבדיחותא – היא שיחת חולין, שזהו עניין חיצוני, שכן, אף על פי שגם "שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד"3, וככל שתגדל מעלתו של החכם הנה השיחת חולין שלו צריכה לימוד יותר, הרי זה בכל זאת שיחת חולין בלבד, ואם חסר אצל התלמיד עניין הביטול יכול לחשוב שזוהי שיחת חולין ממש.

ואף שגם דברי החכמה של הרב מקבל התלמיד רק לפי ערכו, הרי גם העניינים שמקבל התלמיד לפי ערכו הם דברי חכמה, אלא שזוהי דרגא נמוכה יותר בדברי החכמה, מה שאין כן בשיחת חולין יכול התלמיד לטעות לגמרי ולחשוב שאין זו אלא שיחת חולין. וטעם הדבר – לפי ששיחת חולין הוא עניין חיצוני.

ושיחות חולין אלו שהם קירוב חיצוני – מהווים הכנה להשפעת החכמה, שזהו השפעה פנימית.

סדר זה – שתחילה צריך להיות קירוב חיצוני ורק לאחרי זה יכול להיות השפעה פנימית – הוא ברב ותלמיד שהם באופן של משפיע אמיתי ומקבל אמיתי,

היינו, שהרב הוא משפיע אמיתי, שהוא רק משפיע, ולא שייך אצלו עניין של מקבל, כיון שיודע הכול,

– כפי שמצינו בגמרא4 "רבי זירא אשכח לרבי יהודה" במעמד ומצב ד"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא (פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם) הוה אמר ליה", היינו, שהיה יכול לשאול אצלו גם בנוגע לחלל ומקום פנוי שבו נתהווה כל סדר ההשתלשלות, ואכן שאל אצלו "מאי טעמא עיזי מסגי ברישא והדר אימרי", והשיב לו "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא", שזהו עניין הצמצום כו'5

והתלמיד הוא מקבל אמיתי, היינו, שיש אצלו רק עניין המקבל, כיון שמניח את כל ענייניו ועומד בתכלית הביטול אל הרב, עד ש"שפתותיו נוטפות מור"6,

ואז – אצל רב ותלמיד שהם באופן של משפיע אמיתי ומקבל אמיתי – הסדר הוא שתחילה צריך להיות קירוב חיצוני, ואחר כך יכול להיות השפעה פנימית.

ב. וכן הוא הסדר אצל חתן וכלה7:

מנהג ישראל (תורה היא8) שתחילה ישנו עניין ה"באַדעקעניש", שהחתן מכסה את פני הכלה בצעיף, שזהו עניין של מקיף, ולאחרי כן נותן החתן לכלה טבעת, שזהו גם כן עניין של מקיף – שזהו המקיפים הפרטיים של הכלה; ונוסף לזה ישנו עניין החופה, שזהו המקיף הכללי על החתן והכלה יחדיו. וכללות עניין המקיף – שהוא עניין חיצוני – הוא הכנה ליחוד הפנימי.

וכן הוא גם למעלה – שקודם היחוד צריך להיות המשכת המקיף, שזהו מה שכתוב9 "כי על כל כבוד חופה", שתחילה צריך להיות עניין ה"חופה", שהוא עניין המקיף, שנמשך "על כל כבוד", שהם ב' בחינות כבוד10, כבוד נברא שהוא בחינת מלכות, שבו נמשך המקיף דז"א, וכבוד נאצל שהוא בחינת בינה, שבו נמשך המקיף דחכמה, וזוהי ההכנה שיוכל להיות היחוד דמלכות עם ז"א (יחוד זו"ן), והיחוד דבינה עם חכמה (יחוד או"א).

וזהו מה שכתוב11 "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה" – שסדר ההמשכה לכלה, שמדבר על כנסת ישראל, הוא, שתחילה ישנו עניין "לכה דודי", שהילוך הוא עניין חיצוני, והיינו, קירוב חיצוני, וזוהי ההכנה להשפעה פנימית, שהוא עניין "פני שבת נקבלה"12.

ג. בחתונה שלי – טרם שפתח כ"ק מו"ח אדמו"ר באמירת המאמר לכה דודי, אמר13:

ידוע ומפורסם אשר בעת שמחת נישואין באים נשמות האבות מן העולם האמת, עד ג' דורות למפרע – הרי זה בכל ישראל, וישנם כאלה [כ"ק אדמו"ר אמר, שאי אפשר לומר הלשון "(אנשים) פרטיים", כיון שמשמעות הדברים שהמדובר הוא אודות (אנשים) כלליים דווקא] שאצלם באים יותר ויותר דורות למפרע.

ובתור הזמנה לנשמות הצדיקים כו' – יאמר עתה מאמר חסידות שחלק ממנו הוא מאדמו"ר הזקן, חלק מאדמו"ר האמצעי, חלק מהצמח-צדק, חלק מבנו של הצמח-צדק זקנה של הכלה14, חלק מבנו של הצמח-צדק אבי זקנו של החתן15, וחלק מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, זקנה של הכלה.

– ובודאי היה במאמר זה גם עניינים משלו ("זיינער – דעם רבי'נס – אַ אייגענער ענין"), אף שלא אמר זאת בפירוש.

ואף על פי שלא היה צריך להזמין את עצמו, כיון שהיה נוכח שם, מכל מקום, הסדר הוא שכל העניינים נמשכים על ידי הצינור של תורה.

ד. וכיון שהולכים אנו בהדרכותיו והנהגותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר – כדאי ונכון16 אשר בכל חתונה של אנ"ש, המקושרים והשייכים כו', הנה קודם החופה יחזרו (החתן בעצמו או מישהו מהנוכחים) את המאמר לכה דודי, שיש בו חלק מכל רבותינו נשיאינו, מכ"ק מו"ח אדמו"ר ולמעלה הימנו [כ"ק אדמו"ר הפסיק ואמר: אינני יודע אם אפשר לומר הלשון "למעלה הימנו", כיון שזהו עניין של "מאור" כו'; כוונתי היא לקדימה בזמן] – בתור הזמנה לנשמותיהם של רבותינו נשיאינו.

וכללות העניין בזה – ש"צדיקים דומים לבוראם"17, וכשם שהקב"ה הכניס את עצמותו בתורה, כמאמר18 "אנא נפשי כתבית יהבית", כך גם הצדיקים, רבותינו נשיאינו, הכניסו את עצמותם במאמרי החסידות שלהם19, ולכן, אמירת מאמר חסידות שיש בו מתורתם של רבותינו נשיאינו, מהוה הזמנה לנשמות שלהם.

– במקום לנסות להרכיב ("צונויפשטעלן") מאמר, חלק מאדמו"ר הזקן, חלק מאדמו"ר האמצעי וכו', בעניינים שיש להם או אין להם שייכות לחתונה – מוטב לחזור את המאמר לכה דודי.

יכולים אמנם לחזור גם את המאמר שמח תשמח20, שגם בו יש חלקים מכל רבותינו נשיאינו, אבל, מאמר זה הוא ארוך ביותר, ואם יחזרוהו, אזי השומעים יירדמו... או יתפזרו וילכו להם. ולכן, מוטב לחזור את המאמר לכה דודי, שהוא מאמר קצר (שיש בו אותיות-פרקים אחדים בלבד), ויש בו חלקים מכל רבותינו נשיאינו.

ואף שישנם מאמרים נוספים שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בחתונות נוספות – הרי הוא ידע את השייכות של המאמר לכל הרביים, אבל אנו, למה לנו לחזור מאמרים אחרים, בה בשעה שישנו מאמר זה – לכה דודי – שבו בחר כ"ק מו"ח אדמו"ר בתור הזמנה. ולכן, כדאי לחזור המאמר לכה דודי, כמו שהוא, או בתוספת התחלה אחרת, אבל, מהו הצורך בהתחלה נוספת, בה בשעה שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר את המאמר בהתחלה זו.

ה. ויש להוסיף, שעניין זה שייך לא רק לאנ"ש, אלא גם לכל שאר חוגי בני ישראל, גם "עולם'שע", שגם בחתונות שלהם כדאי שיחזרו את המאמר לכה דודי, כי,

– (כ"ק אדמו"ר הפסיק ואמר בבת-שחוק:) אם נמצאים כאן "עולם'שע אידן", מקווה אני שלא יקפידו, אבל גם אם יקפידו, מוכרחני לומר את העניין כפי שהוא לאמיתתו – כל בני ישראל, יהיו מי שיהיו, המשכת חיותם היא על ידי הנשיאים,

כמבואר בתניא21 ש"יניקת וחיות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם", כשם ש"יניקת הצפרנים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש", ועד שאפילו אלה שמנגדים כו', מקבלים גם הם חיותם על ידי הנשיאים.

– האמת היא שגם אלה שמנגדים כו', הנה התנגדותם גופא מוכיחה שבאמת אוחזים הם מהרביים, כי אילו לא היו אוחזים מהם, לא היו מנגדים אליהם, אלא כיון שגם הם אוחזים מהרביים, וחוששים שמא יתקרבו על ידם לתורה ולחסידות כו' – ודבר זה הוא בניגוד לרצונם – לכן הם מנגדים כו', אבל בפנימיות לבבם אוחזים גם הם מהרביים.

ובפרט על פי הידוע22 שאדמו"ר הזקן רצה שתורת החסידות תהיה שייכת לא רק לאיזה מפלגה כו', אלא לכלל ישראל,

– פעם הציע לי מישהו להוציא לאור עניין חדש שיהיה מתאים עבור כל בני ישראל. ועניתי לו – בפשיטות – שתורת החסידות היא עבור כל בני ישראל –

וכיון שבודאי יתמלא רצונו ("ער וועט דאָך געוויס אויספירן") שסוף סוף יהיו כל בני ישראל חסידים, שהרי "רצון יראיו יעשה"23 – הרי כל האמור לעיל שייך לכל בני ישראל.

ו. (כ"ק אדמו"ר דיבר עם אחד אודות מנהגי חתונה, ובין הדברים אמר:)

כ"ק מו"ח אדמו"ר ציוה שביום החופה תאמר הכלה קאַפּיטלאַך [פרקים] מסויימים בתהלים – איזה קאַפּיטלאַך אינני יודע. ולכן הנני מציע שהכלה תאמר את כל התהלים, ובמילא יהיו כלולים גם הקאַפּיטלאַך שהורה כ"ק מו"ח אדמו"ר לאומרם24.

(משיחת התוועדות יום ב' חג השבועות ה'תשי"ג;

תורת מנחם כרך ח, עמ' 216-220)

_____________________________

1)     ד"ה לכה דודי תרפ"ט פ"ב (סה"מ קונטרסים ח"א כ, ב ואילך. סה"מ תרפ"ט ע' 82 ואילך).

2)     פסחים קיז, א. וש"נ.

3)     סוכה כא, ב. וש"נ.

4)     שבת עז, ב (ובפרש"י).

5)     ראה לקו"ת מטות פו, א. סה"מ עטר"ת ס"ע שה. תרפ"א ע' קצ. תש"ח ע' 117. ועוד.

6)     שה"ש ה, יג. וראה פסחים שם.

7)     ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ג ע' 293 ואילך. וש"נ.

8)     ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.

9)     ישעי' ד, ה.

10)   ראה לקו"ת שה"ש מז, ב ואילך. ובכ"מ.

11)   ב"סדר קבלת שבת".

12)   ראה סד"ה לכה דודי תשי"ד (סה"מ מלוקט ח"א ע' מז).

13)   סה"מ קונטרסים שם לח, ב. תרפ"ט שם ע' 80. סה"ש תרפ"ט ע' 53 ואילך.

14)   אדמו"ר מהר"ש.

15)   כנראה הכוונה לבנו בכורו של הצ"צ, כ"ק הרה"ח הר' ברוך שלום.

16)   ראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר ח"ח ס"ע עב ואילך. חט"ו ע' תא. חי"ז ע' צח.

17)   רות רבה פ"ד, ג. וראה ב"ר פס"ז, ח. ועוד.

18)   שבת קה, א (לגירסת הע"י). וראה גם לקמן סמ"ג.

19)   כ"ק אדמו"ר בכה כשדיבר בענין זה (המו"ל).

20)   תרנ"ז – שאמרו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב על חתונת בנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ (נדפס בסה"מ תרנ"ז ע' קעג ואילך).

21)   פ"ב.

22)   ראה סה"ש תש"ד ע' 93. 163. אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"י ע' דש. לקו"ש ח"ט ע' 344. ועוד.

23)   תהלים קמה, יט.

24)   ראה גם "רשימות" חוברת נז ע' 19. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר ח"ה ע' פז. ספר המנהגים חב"ד ע' 75.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)