קבורת מת בקבר ישראל מכונה 'חסד של אמת', ומקור הביטוי ממילות הבקשה של יעקב ליוסף: "וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם". ההסבר הפשוט לקריאת הקבורה 'חסד של אמת' הוא שהמטפלים בקבורה אינם מצפים לקבל תמורה כלשהי מן המת, ומעשיהם הם בבחינת חסד טהור.
אך יש עוד הסבר: קודם בריאת האדם התווכחו מידת החסד ומידת האמת אם נכון לברוא את האדם. מידת החסד אמרה: "ייברא, שהוא גומל חסדים", ואילו מידת האמת אמרה: "אל ייברא, שכולו שקרים". כלומר, מידת האמת מסכימה שהאדם גומל חסדים, אך היא טוענת שהחסד נגוע באי-אמת. אולם כאשר גומלים חסד עם נפטר, שאז אין מקום למניעים זרים, מוכיחים שהחסד נעשה באמת.
עונש נדיר
אולם אף-על-פי שמעלת הקבורה מוזכרת בפרשתנו, הגמרא מציינת כי המקור למצוות הקבורה הוא מהפסוק (בחומש דברים) "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ", האמור על הרוגי בית-דין. כך אומר גם הרמב"ם: "שהקבורה מצווה, שנאמר כי קבור תקברנו".
הדבר אינו מובן: מדוע בחרה התורה להורות על קבורת המת דווקא בדיני הרוגי בית-דין, שהם מיעוט מבוטל מכלל הנפטרים. הלוא הגמרא (במסכת סנהדרין) קובעת שסנהדרין שפסקה עונש מוות לאדם פעם בשבע שנים, ולדעת רבי אלעזר בן-עזריה פעם בשבעים שנה, נקראת 'חובלנית'. אם-כן, ברור שזה היה עונש נדיר ביותר, לעומת חובת הקבורה של כלל הנפטרים.
תיקון, לא ענישה
אלא שהתורה מבקשת להצביע על עניין מהותי בקבורה שאותו אנו לומדים דווקא מהרוגי בית-דין. התורה היא תורת חסד. גם עונשיה נועדו לתיקון ולכפרה. את יסוד התיקון אנו מוצאים בעונש ה'מלקות', שבו התורה מזהירה שלא להוסיף על מספר המלקות שנקבע בה, פן "ונקלה אחיך". מפרשת הגמרא: "כשלקה – הרי הוא כאחיך".
גם על מיתות בית-דין אמרו חז"ל: "ביום הזה אתה עכור, ואי אתה עכור בעולם הבא". כמו-כן חובה לנהוג באהבת ישראל גם בנידון למוות. והלוא נאמר "ואהבת לרעך כמוך", ואילו זה אינו 'רעך' בתורה ובמצוות? אלא שהמיתה מכפרת על חטאיו, והוא שב להיות 'אחיך'.
כפרת החטא הקדמון
לכן צוינה מצוות הקבורה בהרוגי בית-דין דווקא, כדי להורות שבכל קבורה יש יסוד של תיקון וכפרה, כמו בהרוגי בית-דין. כל מציאות המוות יש בה מרכיב של תיקון, שכן מתחילה נועד האדם לחיות חיי נצח, אלא שאדם הראשון חטא בחטא עץ הדעת ונגזר עליו למות ולהיטמן באדמה: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".
מכאן שהמוות והקבורה הם כפרה ותיקון על חטא עץ הדעת, עד לעתיד לבוא, שאז יהיה "קץ שם לחושך", ותהיה תחיית המתים וכל האורות העליונים שיתגלו אז.
(רשימות, חוברת כה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
