מהפסוק "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" לומד רבי יהושע שהגאולה העתידה תתרחש בניסן, כשם שגאולת מצרים התחוללה בניסן. משמעות "ליל שימורים" לדעתו היא – "לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית".
לעומתו סבור רבי אליעזר כי הגאולה תבוא בחודש תשרי, והוא קושר זאת לשופר של תשרי ולשופר הגאולה: בגאולה נאמר "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל", ובחודש תשרי נאמר "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר".
יוזמת התשובה
אך מדוע רבי יהושע מציין שליל השימורים כבר נקבע מששת ימי בראשית? לכאורה דיי לומר שלכל הגאולות נקבע מועד אחיד, חודש ניסן. איזו משמעות יש להדגשה שהבחירה בלילה הזה כבר הייתה עם בריאת העולם?
אלא שמאחורי המחלוקת על מועד הגאולה עומדת מחלוקת בדבר מצבו הרוחני של עם ישראל בזמן הגאולה. רבי אליעזר אומר: "אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין", ואילו רבי יהושע אומר שהגאולה תבוא גם אם בני ישראל לא יעשו תשובה מעצמם, שכן הקב"ה ייצור נסיבות שיכפו על העם לשוב בתשובה.
הזמנים מרמזים
ממחלוקת זו נגזרה המחלוקת אם הגאולה תהיה בתשרי או בניסן. דעתו של רבי אליעזר, שהגאולה תלויה בתשובה, מתבטאת בבואה בחודש תשרי, שהוא חודש של תשובה והתעוררות. השופר, המופיע בגאולה, רומז לתשובה, כמאמר "שַׁפְּרוּ מעשיכם" ('שפרו' אותיות 'שופר'). לכן גם התשובה צריכה לבוא ביוזמת האדם, ולא מלמעלה.
אך רבי יהושע אומר שגם אם לא יעשו תשובה מעצמם ייגאלו, שכן "הקב"ה מעמיד להן מלך שגזֵרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב" – בדומה ליציאת מצרים ומתן תורה, שאז הקב"ה "כפה עליהם הר כגיגית".
גאולה בחסד אלוקי
אך יש הבדל מהותי בין מעמד הר סיני למציאות העכשווית. בזמן מתן התורה עדיין לא היו בני ישראל במעמד של 'מצוּוִים', ולכן יש מקום לטעון שהתורה נכפתה עליהם. לעומת זה, עכשיו בני ישראל הם במעמד של 'מצוּוִים', ולכן גם כשהתשובה באה על-ידי לחץ חיצוני היא מבטאת את האמת הפנימית המסתתרת בליבו של כל יהודי.
רבי יהושע מציין שמועד הגאולה משומר כבר מששת ימי בראשית, כדי לחזק את שיטתו שהגאולה אינה תלויה בתשובה יזוּמה, כשם שהעולם נברא בחסדו של הקב"ה. על תחילת הבריאה נאמר: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם... וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד". אומרים על כך חז"ל, שטרם נברא האדם ש"יעביד את הבריות לקב"ה", ובכל-זאת הקב"ה ברא את העולם, מתוך החסד האלוקי האין-סופי. גם הגאולה תבוא כך, אף אם העולם מצד עצמו לא יהיה ראוי לכך.
(אגרות קודש כרך א, עמ' קטז) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
