יציאת מצרים מתוארת במילים "בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם", מפני שלא כל בני ישראל רצו באמת לצאת ממצרים. באותה תקופה כבר נהנו בני ישראל מהקלה בשעבוד, וחז"ל אומרים שחצי שנה קודם לכן כבר "בטלה עבודה מאבותינו". בעקבות זאת היו יהודים שרצו להישאר במצרים.
אמנם יחסו של פרעה לבני ישראל לא חזר להיות כבימי יוסף, ולא חודשו ההטבות המיוחדות שזכו להן, אך עדיין היו מי שהעדיפו להישאר במצרים, בשל השפע החומרי והתרבותי שהיא מציעה, ממסע נדודים בלתי-ידוע במדבר.
הצורך בדילוג
סרבנותם של אותם יהודים הייתה תמוהה אפילו בעיני המצרים עצמם, שכן הם עצמם, אחרי מכת ברד, לחצו על פרעה לשלח את בני ישראל, באומרם: "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ... שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים". ובכל-זאת היו יהודים שנטמעו בין המצרִים, עד שבמכת בכורות היה צריך לדלג בין בתי בני ישראל לבתי המצרִים משום "שהיו שרויים זה בתוך זה", כדברי רש"י, והיו יהודים ששהו בבתי המצרים.
אף-על-פי-כן בא הקב"ה ברחמיו וגאל את בני ישראל אפילו על כורחם. הוא גרם לפרעה לאלצם לצאת ממצרים, ובכך התקיימו דברי הקב"ה: "כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".
למה לספר
אך נשאלת השאלה, מדוע התורה מספרת כל זאת? הלוא הגמרא קובעת שהתורה נמנעת מלנקוט לשון גנאי אפילו כלפי בהמה טמאה, ואילו כאן היא מספרת בגנותם של ישראל?!
אמנם זה היה קודם מתן תורה, בטרם נעשו בני ישראל לעם של ממש, ומדובר ביהודים שאימצו אורח חיים מצרי. ובכל-זאת, אם כלפי בהמה טמאה נזהרה התורה שלא להשתמש בלשון גנאי, על-אחת-כמה-וכמה כלפי בני ישראל!
תחזית לעתיד
אלא שכלל זה, שהתורה נמנעת מלשון גנאי, חל רק על סיפור דברים, אך לא כאשר הדבר חיוני כדי להורות הלכה או דברים הנוגעים למעשה. כאן התורה מבקשת ללמדנו דבר חשוב על ימי ערב הגאולה העתידה, כאשר יהודים יהיו שרויים בגלות, ומצבם הרוחני יהיה ירוד ביותר עד כדי חשֵכה רוחנית הדומה למכת חושך – "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ", חושך שאפשר למששו בידיים.
התורה רומזת שבימים האלה ינסה יצר הרע לפתות את היהודי להישאר בגלות. הוא יצביע על מנעמי החיים הנוכחיים, ויתמה למה לעזוב את כל זה וללכת למציאות לא ידועה של גאולה. אלא שהנביא כבר הבטיח "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" – כשם שבגאולת מצרים גאל הקב"ה את כל בני ישראל, כך גם בגאולה השלמה לא יישאר שום יהודי בגלות, וכל היהודים יזכו להיגאל ולצאת לחירות אמיתית, ובעיקר – חירות מיצר הרע.
(שיחות קודש תשל"ו, כרך א, עמ' 435) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
