שאלה: במה מעלתה המיוחדת של ברכת 'ישתבח'?
תשובה: ברכת 'ישתבח' היא הברכה שאחרי 'פסוקי דזמרה'. אין היא נפתחת ב'ברוך', מכיוון שהיא נחשבת המשך לברכת 'ברוך שאמר', שלפני 'פסוקי דזמרה', והיא חותמת למעשה את ברכת 'ברוך שאמר'.
הספרדים נוהגים שרק החזן עומד באמירת 'ישתבח', ואילו האשכנזים נוהגים שגם הקהל עומד, גם כשהיא נאמרת ביחיד.
בזוהר נאמר, שבאמירת שירת הים מתעטרת כנסת ישראל בכתר שעתיד הקב"ה לעטר בו את המלך המשיח, ולכן צריך אדם לומר את השירה בכוונה, וכשמגיע ל'ישתבח' – נוטל הקב"ה אותו כתר ומניחו לפניו, וכנסת ישראל עומדת להיכנס לפניו, ובאותה שעה על האדם לשים ליבו ורצונו באמירה זו.
בתחילת פרשת תרומה פורטו י"ג דברים המיועדים לבניית המשכן, וכנגדם נתקנו י"ג השבחים המופיעים בברכת 'ישתבח' ("שיר ושבחה... קדושה ומלכות"). בזוהר נאמר שאין להפסיק בתוך י"ג השבחים האלה, המכוּונים כנגד י"ג מידות הרחמים. ופירשו המקובלים, שהכוונה היא שיש לאומרם בנשימה אחת, וכן הביא אדמו"ר הרש"ב נ"ע מליובאוויטש בהגהותיו לסידור.
[מונים את י"ג הדברים האלה בנפרד משאר חומרי המשכן, משום ש'שמן למאור' ובשמים אינם מכלי המשכן אלא חלק מעבודתו].
מקורות: ברכת ישתבח: רמ"א נא,ז ונו"כ, והלכה ברורה שם סל"ו. שו"ע אדה"ז נג,א. השבחים: פרשתנו כה,ב ורש"י, ותורה שלמה אות לו. שהש"ר ד [יג] ב. זוהר ח"ב קלב,א. באר היטב או"ח נג ס"ק א, וש"נ. אור התורה שמות ח"ה עמ' א'שפג ועוד. הגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לסידור (סידור תורה אור תשמ"ז עמ' 486). לקוטי שיחות כרך כא עמ' 153, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
