בפרשת שקלים נוקבת התורה במשקלו של שקל הקודש, שמחצית ממנו נדרשו בני ישראל לתרום: "זֶה יִתְּנוּ... מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל". עשרים הגֵרָה מייצגים את עשרת המאמרות, שבהם נברא העולם, ואת עשרת הדיברות.
במבט ראשון נראה שעשרת הדיברות הם למעלה מעשרת המאמרות, שכן הם מייצגים את התורה, בעוד המאמרות מייצגים את העולם הגשמי. יתר על כן, עשרת הדיברות הם עיקר התורה, והעולם כולו לא נברא אלא בעבורה, כפי שדרשו חז"ל על הפסוק "יוֹם הַשִּׁשִּׁי", שהקב"ה התנה עם הבריאה שזו תתקיים רק אם יקבלו ישראל את התורה ב'יום השישי' – השישי בסיוון. והלוא ביום הזה ניתנו עשרת הדיברות בלבד. נמצא שעשרת הדיברות הם עיקר התורה.
הקדושה שבמאמרות
אולם גם עשרת המאמרות מעלתם גדולה, שכן באמצעותם ברא הקב"ה את העולם, והדיברות עצמם ניתנו בעבור בני ישראל, שהם בני-אדם החיים בעולם הזה, שנברא על-ידי עשרת המאמרות. אם-כן, בהכרח לומר שעשרת הדיברות ועשרת המאמרות קשורים אלו באלו.
הרעיון הזה נמצא גם בדברי הגמרא במסכת ראש-השנה, הדנה במשמעות עשרה פסוקי המלכויות הנאמרים בראש-השנה. לדעת ר' לוי הפסוקים הם כנגד עשרת ההילולים שבפרק האחרון בתהילים. לדעת ר' יוסף – כנגד עשרת הדיברות, ולדעת ר' יוחנן – כנגד עשרה מאמרות. כל אחת ואחת מהדעות האלה תורמת זווית משלה לרעיון זהה.
שני קווי עבודה
ראש השנה הוא זמן הכתרת הקב"ה למלך על העולם. ביום הזה מתחברת מחדש הקדושה האלוקית עם העולם הגשמי. עשרת הדיברות, המייצגים את העולם, מתחברים עם עשרת המאמרות, המייצגים את הבריאה הגשמית, על-ידי ה'הילולים' – עבודת היהודי.
חיבור הגשמיות והרוחניות נעשה על-ידי שני קווי עבודה. אמנם ב'שקל הקודש' יש "עשרים גֵרָא", הן עשרת הדיברות הן עשרה מאמרות, אך האדם נדרש לתרום מחצית השקל בלבד. יש מי שעניינו לימוד התורה – עשרת הדיברות, ויש מי שעבודתו ממוקדת בהחזקת לומדי התורה – עשרה המאמרות. זו חלוקת העבודה בין יששכר לזבולון.
מטרה אחת
שתי הדרכים האלה, שנראות שונות זו מזו, משרתות אותה המטרה, שכן גם עשרת המאמרות אינם חולין, חלילה, אלא זו הקדושה הקיימת בעולם עצמו, והיא חלק מ'שקל הקודש'.
האדם נדרש לקדש את העולם הגשמי, על-ידי שהוא מחדיר קדושה באותו חלק של העולם שאיתו הוא בא במגע. לכן רומזת מצוות מחצית השקל – האדם נותן את ה'מחצית' שלו, ומזה מביאים קרבנות ציבור וקונים את בגדי הכהונה, שהם עצמים גשמיים שעולים לקדושה ומייצגים את תכלית הבריאה כולה – לעלות ולהתקדש ולגלות את האור האלוקי הטמון בה.
(רשימות, חוברת קלג, עמ' 206) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
