חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:39 זריחה: 5:38 ב' בסיון התש"פ, 25/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יצירה פלאית ושמהּ: יהודי
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1418 - כל המדורים ברצף
מה באמת הביא את ההמונים
יש חדש
יצירה פלאית ושמהּ: יהודי
קרבנות
חמוץ ומתוק
לומדים מתינוק
הנפטר המסתורי
חבלי משיח
חיים יהודיים בתוך ההפיכה
הלכות פורים

הפטרת הפרשה נפתחת בפסוק (מישעיה) "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ". במילים האלה הקב"ה מגדיר את עמו כיצירה המיוחדת לו, ואת תפקידו של עם ישראל – לספר את תהילתו של הקב"ה.

לכאורה אלה שני דברים נפרדים. האחד מדבר על מהותו של ישראל כעם, והשני על תפקידו להלל את הקב"ה. אולם אם מנתקים את חלקו השני של הפסוק – את תפקידו של עם ישראל להלל את הקב"ה – מה המיוחד בהיותו עמו של הקב"ה? איזה ערך יש ליהודי אם אין הוא מספר את תהילות ה', והלוא לשם כך נברא היהודי – "אני נבראתי לשמש את קוני"?

 מרגע הלידה

אלא שהיותו של עם ישראל עמו של הקב"ה הוא אכן עניין לעצמו. עצם קיומו של עם ישראל יוצר בין הקב"ה ובין העם מערכת יחסים של מלך ועם. הלוא "אין מלך בלא עַם", וממילא מציאות המלך תלויה בזה שיש לו עם. מעלה זו אינה תלויה במעשיו של עם ישראל, אלא בעצם קבלת הקב"ה למלך ביציאת מצרים ובמתן תורה.

מחדש כאן הנביא שנוסף על כך עם ישראל הוא יצירה של הבורא, שיצר אותה לעצמו –"יצרתי לי". על כך נאמר: "כל מקום שנאמר 'לי', אינו זז לעולם". נמצא שכל יהודי, עד סוף כל הדורות, הוא חלק מעם ישראל, חלק מ"עם זו יצרתי לי", והוא פועל בעצם קיומו שהקב"ה יהיה מלך.

הישרדות ניסית

גם הביטוי 'יצרתי' (ולא 'בראתי') בא ללמד את מעלתם הגדולה של בני ישראל. אפילו ה'יצירה', הצורה של היהודי, תכונות נפשו ואפילו צורתו הגשמית – קדושות הן. כל צורתו והווייתו של יהודי הן יצירה של הקב"ה.

לכן נפסקה ההלכה שרצונו האמיתי של כל יהודי הוא לקיים את רצונו של הקב"ה, ומשום כך אפשר לכפות את החייב לתת גט לעשות זאת "עד שיאמר רוצה אני", כי בתוך נפשו הוא "רוצה להיות מישראל ורוצה לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבֵרות", אלא ש"יצרו הוא שתקפוֹ". ואפילו יהודי 'קל שבקלים' מוסר את נפשו על קידוש השם, כפי שאירע  בפועל במשך כל הדורות.

 לשון חיבה

עניין זה מתבטא גם בפרשת ויקרא. הפרשת נפתחת במילה "ויקרא", שהיא "לשון חיבה". לכן גם לא נאמר מי הפונה, שכן כאשר יש קִרבה עמוקה כל-כך אין צורך לומר מי הפונה. בהמשך הקב"ה אומר למשה: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן". היהודי מוגדר 'אדם', שזה התואר הנעלה ביותר, כדי להראות את יוקרו וחביבותו.

מכל זה עולה המסר עד כמה יש להיזהר בכבודם של ישראל ולא לדבר בגנותם. גם כשפוגשים יהודי שהתנהגותו עדיין אינה כפי הראוי, יש לזכור שהוא חלק מ"עם זו יצרתי לי", ובוודאי בסופו של דבר "תהילתי יספרו".

(תורת מנחם תש"נ, כרך ב, עמ' 480)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)