חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:52 זריחה: 5:57 י"א בחשון התשפ"א, 29/10/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הר סיני ו"דפוס עזרא"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1031- כל המדורים ברצף
להתעלות על-ידי צימאון ועבודת התשובה
הר סיני ו"דפוס עזרא"
פרשת קדושים
תפקיד דורנו – להביא משיח בפועל!
הסייגים – לשייך כל אחד ואחד לתורה
הלכות ומנהגי חב"ד

מהי משמעותו האמיתית של הר סיני, והוספת שיטת חב"ד בזה * שקלא-וטריא לבירור עניין הבאת ילדים לבית הכנסת * כיצד קיבל הדפוס של ספרי קה"ת את השמות "עזרא" ו"בלשן"? את מי מינה הרבי כ'שותף' בכיר לבעלי-הדפוס? ומה ענה למי שחפץ להקדיש ספר לשמו של הרבי? * הוספות, תגובות והערות לסדרת 'יסודתו בהררי קודש' בגיליונות החורף האחרון

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לרדת מההר אל המעשה

בהתאם לימים בהם ספרו בני ישראל עד בואם להר סיני, ובהוספה לגיליון התקשרות א'יז בו הובאו התייחסויות ל'הר סיני' – מהראוי לצטט כאן את תגובתו של הרבי ליהודי שהשתתף ב'מבצע קדש' בחורף תשי"ז (אגרות קודש כרך יד עמ' תצה-ו):

לכבוד מר משה שי' המכונה ד"ר בהרב:

בהמשך לענין פורים, ובקשר למה שכותב שכשעלה על ההר שאומרים עליו שהוא הר סיני לא הרגיש שזהו אותו ההר, בטח לדכוותיה [=שלאדם ברמתו] למותר להדגיש שכל חשיבותו של הר סיני הוא שקבלו תורה מסיני, וחשיבות זו בעינה היא כששומרים את התורה כדבעי, שהיא תורת חיים, זאת-אומרת הוראה בחיים היום יומיים, ותורת עולם היינו נצחית, המחייבת את איש היהודי בכל מקום וזמן, ושעל ידה נעשה עמנו עם עולם, עם נצחי.

בהמשך מוסיף הרבי כי שיטת חב"ד היא ההליכה בדרכי נועם ובשבילי האהבה [=אהבת ישראל] – "אבל מבלי להעלים על האמת מה היא תורה מסיני ובהדגשה אשר ההבנה במוח ורגש שבלב צריכים לרדת מעולם המחשבה והרגש – לעולם המעשה בפועל ממש, תכלית האדם".

תענית או סיום?

לעניין המובא בגליון א'ו, משיחת י"ט כסלו תשט"ז (תורת מנחם כרך טו עמ' 259; תורת מנחם – 'הדרנים על הרמב"ם וש"ס' עמ' תפג הערה 141) על-דבר מנהג כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בענין תענית בכורים בערב פסח שהיה צם  כו', והשוואתו עם דברי ומנהגי ה'חתם סופר' –

בשאלות ותשובות מהריא"ץ אורח חיים סימן נב - "גם אני שהתעניתי תליתר שנין בעד בני הבכור, לא הקלתי מעולם לסמוך על סיום מסכת – גם מרן רבינו הקדוש בעל חתם-סופר ז"ל התענה כל ימיו שהוא עצמו היה בכור ["ורק לעת זקנתו שהיה חלוש אם נזדמנה לו ברית מילה הקיל לעצמו שהוא היה מוהל כו'"].

שקט בתפילה וכבוד בית כנסת

כמו כן הובא בגיליון הנ"ל לעניין הבאת ילדים לבית-הכנסת, שמדעת הרבי נשמע שלא שלל את הבאת הילדים, ונוכחות ילדים איננה מפריעה בבית הכנסת. על כך הגיב הרה"ג הרה"ח ר' יוסף שמחה גינזבורג שליט"א בגיליון א'יא, והוסיף עליו וכתב הרה"ת ר' שמחה זאיאנץ ממגדל העמק – אף הוא כדעת הרב גינזבורג – כדלהלן:

א) לא יתכן, שהרי כן פסק אדמו"ר הזקן.

ב) גם ה'הוכחה' מהשיחה אינה הוכחה כלל, שהרי תוכן הערת הרבי בשיחה היא שילדות קטנות אפשר להביאן לבית הכנסת – לעזרת הגברים (ולא רק ל"עזרת נשים") – ולא שכוונתו לחדש שמביאים ילדים קטנים לבית הכנסת. ומה שנאמר בשיחה שמביאים גם 'טף' אינו ראיה לכלום, שהרי מהיכן הראיה ש'טף' כאן כולל גם ילדים קטנים המבלבלים את הנוכחים בתפילה? ובפשטות, הכוונה לילדים כאלו שאינם מבלבלים את הנוכחים בתפילה. ואף המציאוּת מוכיחה שלפעמים דווקא ה'טף' הקטנים ביותר אינם מבלבלים, כי ישנים או רגועים על-ידי מוצץ וכדומה, ואילו דווקא הגדולים מהם בני השנתיים ומעלה מתחילים להסתובב ובוכים וכו' עד שלפעמים קשה להרגיעם, ובוודאי שלא להושיבם למשך זמן.

ומִידֵי דַבְּרִי אציין מה שמעניין בלשונו של אדמו"ר הזקן, שמשנה ממה שכתב בסימן צח סוף סעיף א: ש"ילדים המבלבלים אבותיהם בתפלה אין להביאם כלל לבית הכנסת", ואילו בסימן קכד סוף סעיף יו"ד כתב ש"אותן שרצים ושבים בבית הכנסת בשחוק מוטב שלא להביאם כלל לבית הכנסת". ויש לפרש בטעם השינוי – שבהלכה הראשונה מדובר על כך שהילדים "מבלבלים אבותיהם בתפלה", וכיון שכוונה בתפילה הוא ענין עיקרי בתפילה – ממילא אין להביאם כלל, מה שאין כן בהלכה השנייה לא מדובר בילדים המבלבלים את הכוונה, אלא על העובדה שמבזים את בית הכנסת, כי "רצים ושבים בבית הכנסת בשחוק", וכיון שזה (אמנם ענין שראוי לשללו אך) אינו ענין עיקרי כתפילה עצמה, לכן כותב רק ש"מוטב שלא להביאם". וק"ל.

ולדעתי ברור שיש הבדל גדול בין דברי רבינו להביא את הילדים לשמיעת עשרת-הדברות, לבין הבאתם לבית הכנסת במשך השנה. וההבדל בשתיים:

א) חילוק במציאות – אינה דומה ההשתדלות הנדרשת לפעול על ילד שלא יבלבל במשך כל זמן התפילה, לבין ההשתדלות שלא יבלבל רק בשעת קריאת עשרת הדברות (והרי אחר-כך יכול לחזור לביתו על ידי האם וכיוצא-בזה).

ב) חילוק בדין – שכוונה בתפילה הוא ענין עיקרי, מה שאין כן כוונה בשמיעת עשרת הדברות שאינה עיקרית כל-כך, כלומר שגם אם האב ישמע את הקריאה ולא יכוון כל-כך, כיון שראשו עסוק בבנו – יצא ידי חובת הקריאה אף שלא הייתה בכוונה הראויה. עד כאן תגובת הרב זאיינץ (לא בלשונה).

להשקיט את המבוגרים...

תגובת הכותב: הרי המציאות היא שהרבי דיבר ברבים הן על הבאת ילדים לבית הכנסת לשמיעת שופר (מצווה מן התורה), והן על שמיעת קריאת עשרת הדברות, וכן על הכאת המן וכו', כפי שצוינו ברשימתי המקורות לכך, ועוד.

ויש להוסיף עליהם את האמור בהתוועדויות תשמ"ג (כרך ב' עמ' 1131):

והמנהג שהונהג לאחרונה שהגבאי מכריז שמבקשים שהילדים יהיו בשקט ולא יפריעו לתפילה – הרי באמת במקום לבקש מהילדים – עדיף לבקש זאת מהמבוגרים (שהם דווקא בני חיוב – מה-שאין-כן הקטנים)!

ולכן על אף כל החידושים וההסברות הנכונות לכשעצמם (והביאור הנאה בשו"ע אדמו"ר הזקן), הנה כ"ק אדמו"ר עודד בפועל הבאת ילדים בגילאים שונים לבית הכנסת. וכן הדברים מתאימים לדברי ה'חתם סופר' האמורים שם. אם כי ברור בהחלט, שכאשר ילד מפריע בפועל חובה לדאוג להשקטתו או שלא להביאו כלל.

ומעין ראיה לכך, מהמפורש בהלכות מגילה סימן תרצ בשו"ע (ומשנ"ב), ש"אפילו שנים ואפילו עשרה יכולים לקרותה ביחד ויוצאים הם והשומעים מהם... דקריאה זו חביבה ביותר מפני הנס ויהיב דעתיה לשמוע היטיב. וכיון שכן פשוט הוא באם מרגיש בעצמו שמבלבלים ליה הקולות ושאי אפשר לו לשמוע כל התיבות בוודאי לא יצא". וקל-להבין.

שותף שהפך ל'בעל הבית'...

ועוד לעניין השותפות בגליון א'כז: כשנדפס קונטרס "פורים תשי"א", הופיע בו לראשונה השם "דפוס עזרא", השם שהוענק על ידי הרבי לדפוס שפתח הרה"ח ר' מרדכי שוסטערמאן (ז"ל). מקור השם בהדפסת סידור תהלת ה' שהודפס ברוסטוב בזמן מלחמת העולם הראשונה – ראה ספר 'למען ידעו... בנים יולדו" (תשנ"ז) עמ' 109.

בתוך הספר מספר הרב שוסטרמן, כי ידוע היה לו ולשותפו באותה תקופה (ר' צבי גנזבורג ז"ל) כי רצון הרבי שה'מרכז לעניני חינוך' ייעשה שותף בבית-הדפוס. הרב שוסטרמן ראה זאת כעניין רוחני גרידא (שיסייע בהתפתחות הדפוס) ולכן לא רצה שה'מרכז' ישקיע בעבור כך סכום כסף. אולם הרבי עמד על כך ואמר כי "ה'מרכז' צריך להיות שותף!".

קודם לכן אף שאל הרבי ב'יחידות' את ר' צבי גנזבורג מדוע אין ה'מרכז' נכנס לשותפות בדפוס? והלה השיב, כי ר' מרדכי אינו מעוניין בכך – בהשקעה כלכלית מצד ה'מרכז'. הרבי שאל: ואם ה'מרכז' רק ישקיע ולא יוציא, האם גם במקרה זה הוא לא יהיה מעוניין?...

בשלב זה הורה הרבי כי השותפים שוסטרמן וגנזבורג ישוחחו על-כך עם הרב חודקוב, ואחר כך ייכנסו שלושתם אל הרבי. השיחה התקיימה וכשנכנסו שלושתם ל'יחידות' – ביטל הרבי את דעת השלושה וקבע כי ה'מרכז' צריך להיות שותף! ובעד עבודתם יקבלו משכורת כפועלים, וכאשר יהיו רווחים יקבל ה'מרכז' שליש מהריווח.

בשם "עזרא" הודפסו עבודות וספרים של קה"ת ו'מרכז לענייני חינוך' שהיו פטורים ממס, וכאשר בית הדפוס החל לקבל הזמנות מלקוחות שונים שלא היו פטורים ממס – הוסיפו לדפוס את השם 'בלשן' (על פי מאמר חז"ל במסכת שקלים – בלשן זה מרדכי).

מעתה היה הסדר: מה שהודפס בשביל ה'מרכז' היה על שם 'עזרא', וספרי שאר הלקוחות – על שם 'בלשן'.

ביום ח"י אלול תשי"א נפטר אביו של ר' מרדכי, ר' אליהו שוסטרמן. מכיוון שהיה שותף בבית הדפוס הנה על-פי ההלכה היה על בית-הדפוס להיות סגור במשך ימי ה'שבעה', אבל הרבי אמר לשותף (באותם ימים) ר' צבי גנזבורג, שה"בעל-הבית על הדפוס הוא ה'מרכז' ולכן יכול בית הדפוס להיות פתוח [=ולעבוד כרגיל]".

מחילה מהשותף...

מעשה במהדיר חסידי שביקש להוציא-לאור ספר כשהוא "מוקדש לכ"ק אדמו"ר שליט"א". מהדורה ראשונה של הספר נערכה על-ידי שניים, בעוד שהחדשה הייתה רק של אחד. הרבי ('היכל מנחם' כרך ב' ימ' נז) הגיב כשהוא מקיף את ההקדשה וקבע:

בכדי שארשה זה [=הדפסת ה'הקדשה'] אין מספיק פסק-דין בית-דין שמותר היה לו להשתמט משותפו בחלק א' – בעריכת חלק ב', כי-אם כתב מהשותף הנ"ל בעבר שמוחל, במחילה גמורה כו'.

והרבי מסיים:

[באם אינו [=כלומר אין השותף מוחל] – ישמיט ההקדשה הנ"ל].

הרגל בריא?

ועוד בנושא עישון סיגריות (גליון א'כג):

במספר קובצים (לראשונה ב'התמים') פורסם תמליל שנרשם על-פי קלטת וידאו ממהלך חלוקת הדולרים ביום ראשון ג' טבת תש"נ:

אחד העוברים: הגעתי לכאן, ראיתי בחורים מהישיבה שלכם מעשנים [=סיגריות], מדוע אתם לא אומרים להם לא לעשן? העישון הוא טוב או רע?

הרבי: זה תלוי בהרגל של האדם. אם מישהו רגיל לעשן והוא יפסיק, זה יכול להזיק לבריאותו.

האיש הנ"ל: 'או קיי', תאמר להם בבקשה לא לעשן. אם תאמר להם הם ישמעו בקולך.

הרבי: אינני רופא...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)