שאלה: מה משמעותו של הקידוש על היין בשבת ביום?
תשובה: מצוות עשה מן התורה לקדש את יום השבת באמירה, שנאמר (שמות כ,ח): "זכור את יום השבת לקדשו", כלומר: זוכרהו בזכירה של שֶבַח וקידוש. ותיקנו חכמים שתהיה זכירה זו על כוס יין. נשים חייבות בקידוש שבת (ובדיני סעודות שבת ואיסורי המלאכה) כמו גברים.
מאחר שכבוד יום קודם לכבוד לילה, תיקנו חכמים לקדש גם ביום, שאם-לא-כן יהיה כבוד הלילה עדיף מכבוד היום. אך לא תיקנו לומר את ברכת הקידוש כמו בלילה, אלא רק ברכת 'בורא פרי הגפן', כדי שיהיה היכר בזה, שקידוש היום אינו אלא מתקנת חז"ל. ועם זה, גם קידוש זה מועיל במקום סעודה בלבד, ואסור לטעום מאומה לפניו משנתחייב בו, כמו בלילה.
נוהגים להקדים לפני הקידוש פסוקים מסויימים. האשכנזים אומרים את פסוקי 'ושמרו' ו'זכור', והספרדים והחסידים אומרים גם 'מזמור לדוד ה' רועי' ו'אם תשיב', ובנוסח חב"ד נוספו דברים בעניין מהות סעודה זו על-פי הקבלה.
לפני ברכת 'הגפן' אומרים הספרדים רק את סיום פסוקי 'זכור' ("על כן בֵּרך..."), וכל השאר אומרים אותם בשלמותם. בכל סידורי חב"ד נדפס סיום זה באות גדולה, והכוונה שרק אותו אומרים בקול רם, כשאוחזים את הכוס ביד.
לפני הברכה ממש, מוסיפים 'סברי מרנן', ובפשטות זו פנייה אל הנוכחים שיקשיבו לברכה.
מקורות: פסחים קו,א, ור"ן שם. רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"א. שו"ע סי' רעא ס"ב וס"ד, וסי' רפט ס"א, ונו"כ. שו"ע אדה"ז סי' רעא ס"א וסי' רפט ס"ב. סידור הרב ראסקין, עמודים: ערה, שיח, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
