שאלה: האוּמנם אסור לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר?
תשובה: כבר העירו ממה שבשולחן-ערוך ומפרשיו, הן בהלכות אבֵלות הן בדיני בין המצרים וימי הספירה, לא נאסרה הנגינה במפורש.
אך יש לעיין תחילה בַדבר כל השנה: במשנה נאמר: "משבטלה סנהדרין – בטל השיר מבית המשתאות". על-פי זה אסר הרמב"ם כל נגינה בכלי שיר, או אפילו שירה בפה על היין. לעומתו, הטור והרמ"א התירו נגינה למי שאינו רגיל שינגנו לפניו (כדרך המלכים), ולשמחת מצווה אפילו על היין. והמאירי כתב שכל זמר וניגון שאינו דרך פריצות והוללות אלא לשבח את ה', מותר. ורב האי גאון כתב, שגם שירה בלי קלות-ראש, לשם זירוז בעבודה, מותרת.
אמנם בימים שנוהגים בהם אבֵלות, כגון ימי ספירת העומר ובמיוחד ימי בין המצרים, יש להחמיר שלא לשמוע נגינה בכלי, גם מוקלטת (ושלא להשמיעה לקטנים בגיל החינוך). וגם בערב שבת אחר חצות ובמוצאי שבת נזהרים בזה. אין איסור לשיר בפה, ואף לא לשמוע הקלטה משירה זו.
נגינה שאינה לשם שמחה מותרת. רבים מתירים ללמד נגינה, ויש לדון בשלל הצורות של שמיעת מוזיקה שנתרבו בשנים האלה.
בסעודת מצווה רבים מתירים. הרבי מליובאוויטש הציע לערוך כינוסי ילדים גם אחרי ל"ג בעומר ולעשות בהם סיום מסכת, "כדי שיהיה הכינוס באופן המותר לכתחילה (בלי שום ספקות בדבר)", ומשמע שכוונתו להשמעת מוזיקה.
מקורות: סוטה מח,א. גיטין ז,א. רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ד. טושו"ע או"ח סי' תקס ס"ג, רמ"א ונו"כ. שו"ת: אגרות משה או"ח ח"א סי' קסו וח"ג סי' פז. יחוה דעת ח"ו סי' לד, וש"נ. פסקי תשובות סי' תצג הע' 39. נטעי גבריאל פסח ח"ג פנ"ג, הל' אבילות ח"ב פי"ד הע' ב, וש"נ. לקוטי שיחות לז, 122. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
