דבר שבמניין
"שאו את ראש כל עדת בני ישראל" (במדבר א,ב). התורה ציוותה למנות את בני ישראל, כדי שגם במצב של פיזור ופירוד בין העמים לא יתבטלו בתוכם, שכן "דבר שבמניין אפילו באלף לא בטל".
(חידושי הרי"ם)
גביית כסף כהלכה
"תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרון" (במדבר א,ג). משה ואהרון פקדו את העם, שכן בשעת המפקד נטלו מכל אחד ואחד מחצית השקל, ובנטילת כסף חייבים להיות שניים, על-פי הדין ש"צדקה נגבית בשניים".
(רבי יהונתן אייבשיץ)
מעלת ישראל
בנוהג שבעולם ספירת אזרחי המדינה נעשית על-ידי פקידים מן השורה, וכאן נעשה מניין בני ישראל על-ידי משה ואהרון, ואיתם נשיאי המטות. ללמדנו כמה גדולה מעלתם של ישראל לפני המקום, שכאשר צריכים למנותם חייב הדבר להיעשות על-ידי הנכבדים שבעם.
(הרבי מליובאוויטש)
טעמי המניין
על-פי שלושה טעמים נפקדו ישראל בשלב זה דווקא: א) להודיע את חסדי ה', שבשבעים נפש ירדו למצרים ועתה הם כחול הים לרוב; ב) לדעת מי מהם ראוי לצאת למלחמה; ג) כדי שיתייצבו לפני משה ואהרון והם יבקשו עליהם רחמים מאת ה'.
(רמב"ן)
גילוי עצם הנשמה
מניין בני ישראל גרם להתעוררות ולהתגלות עצם הנשמה. במניין כל המנויים שווים, וזה רומז לעצם הנשמה, שבה אין הבדל בין יהודי אחד למשנהו. ההבדלים בין גדול לקטן קיימים בכוחות הגלויים בלבד, ואילו בעצם הנפש כל ישראל שווים.
(לקוטי שיחות)
המשפחה והעם
המפרשים כתבו שכדי לדעת את מספר הנפשות שבכל שבט היו מונים תחילה את כל המשפחות שבאותו שבט, ואחר-כך היו מצרפים את מספר הנפשות שבכל משפחה. ללמדנו שעם ישראל מבוסס על המשפחה. מצב העם תלוי בהתנהלות של כל משפחה ומשפחה.
(לקוטי שיחות)
נשמות כלליות
"ויהיו כל הפקודים שש-מאות אלף" (במדבר א,מו). מדוע חשוב לדעת את מספר בני ישראל אז, והלוא במרוצת הדורות ניתוספו הרבה על מספר זה? אלא שמספר נשמות ישראל למעלה הוא שש-מאות אלף, שהן נשמות כלליות, ומהן הסתעפו במשך הזמן נשמות פרטיות רבות.
(ספר המאמרים תרע"ח)
שלוש הבטחות
שלושת המניינים שעליהם מספרת פרשתנו - מניין בני ישראל, מניין בני לוי, מניין בני קהת - מקבילים לשלוש ההבטחות שהובטחו לפני מתן תורה: "והייתם לי סגולה מכל העמים" – מניין בני ישראל; "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים" – מניין בני לוי; "וגוי קדוש" – מניין בני קהת, שעליהם נאמר "זאת עבודת בני קהת... קודש הקודשים".
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
