זה קרה בדיוק לפני חמש שנים. בשבת, בשעה שהרב ברל לאזר, רבה הראשי של רוסיה, סיים את דרשתו בבית הכנסת הגדול 'מרינה רושצ'ה', ניגש אליו נער. "כבוד הרב, רצוני לשאול שאלה", אמר. "אני יודע שאסור לכתוב בשבת ובחג, אך האם כשמדובר בדבר חשוב מאוד יש היתר לכתוב בחג?".
הרב לאזר הבין מיד את כוונת הנער, ובכל-זאת שאל במה מדובר. "המבחן", אישר הנער, "חשוב מאוד בעבורי. כל אחת-עשרה שנות לימודיי תלויות במבחן הזה".
זה היה 'מבחן אחיד ממשלתי', שנערך לכל תלמידי כיתות יא ברחבי רוסיה. לתוצאותיו הייתה משמעות רבה להמשך דרכם של התלמידים.
אלא שכאשר התפרסם מועד המבחן, יום שישי, 29 במאי, קדרו פניהם של אנשי מוסדות החינוך היהודיים. זה היה בדיוק החג הראשון של שבועות.
הרב לאזר שיגר מיד איגרת לשר החינוך, הסביר את קדושת היום הזה ליהודים וביקש לדחות את המבחן, אולם נענה בשלילה.
זמן לא-רב לאחר מכן ניסה הרב שנית. הוא השתתף בפגישה חשובה של אנשי ממשל, ובה נכח גם שר החינוך. הרב שוחח עמו על הבעיה.
השר היה קשוב מאוד, ואף הביע הבנה למצוקת התלמידים היהודים, אך הבהיר שאין אפשרות לדחות את מועד הבחינה. "כבר מאוחר", נימק. "זה מבחן ארצי והוא אמור להיערך בעוד כמה שבועות. בפעם הבאה נעשה מאמצים להיענות לבקשה".
עתה עומד לפני הרב נער תמים ושואל מה לעשות. "אין היתר לכתוב בחג", השיב לו הרב לאזר.
למשמע התשובה חוורו פניו של הנער. הוא שתק כמה שניות, מעכל את הבשורה הלא-פשוטה, ואז אמר: "לא אעשה את המבחן. אם הרב אומר שאסור – אז אסור".
הנחרצות של הנער ריגשה מאוד את הרב. אם נער צעיר מוכן לוותר על הדבר החשוב לו ביותר למען קדושת החג, הרהר, אני מוכרח לפתור את הבעיה.
לאחר התפילה נטל הרב כרך 'לקוטי שיחות' של הרבי מליובאוויטש. הספר נפתח באקראי בשיחה שהרבי השמיע בראש-חודש סיוון תש"מ.
הרב לאזר נזכר מיד בשיחה הזאת. הוא נכח בבית המדרש בזמן אמירתה. זו הייתה שיחה יוצאת דופן. פתאום הרבי החל לדבר ברוסית. הוא כיוון את דבריו לאוזני יהודי ברית-המועצות אז, שעדיין הייתה נתונה לשלטון קומוניסטי.
"בעמדנו בערב חג השבועות", אמר הרבי, "על כל ילדי ישראל, בכל מקום שהם, לפנות אל הוריהם ולבקש ולתבוע מהם, שהחל מראש-חודש סיוון יתחילו בהכנות לקבלת התורה בחג השבועות, זמן מתן תורתנו, מריבונו-של-עולם בעצמו! הילדים צריכים לבקש מהוריהם שביום חג השבועות יֵלכו כולם יחד לבית הכנסת, שכן חוקי ברית-המועצות מאפשרים ללכת לבית הכנסת לכל המעוניין להתפלל או לשמוע קריאת התורה".
והרבי המשיך: "יתרה מזו, שומרי הסדר, הלוא הם אנשי המשטרה, נדרשים להשגיח שאיש לא ינסה להפריע מללכת לבית הכנסת, לשמוע קריאת התורה ולהתפלל, ושאיש לא יפריע להם בחזרתם מבית הכנסת במנוחת הדעת, בשמחה, ובמצב-רוח חגיגי".
הרב לאזר חש שהדברים נאמרו, בתזמון מופלא, בעבורו ממש, והם נסכו בו כוחות חדשים. מיד אחרי השבת פנה אל לשכת נשיא רוסיה אז, דימיטרי מדוודב, בבקשה לקיים פגישה, וזו אכן נקבעה במהרה.
"כיצד אני יכול לעזור לכם?", פנה הנשיא בחביבות אל הרב לאזר.
"אתה דווקא יכול מאוד לעזור לנו, אדוני הנשיא", השיב הרב.
"במה העניין?", שאל הנשיא.
"בקרוב יחול חג השבועות שלנו", אמר הרב.
"מה זה חג השבועות?", התעניין מדוודב.
"זה יום קבלת התורה", השיב הרב, והנשיא קטע אותו מיד: "הו, כן, התורה היא דבר קדוש!".
"וזה מוביל אותי לבעיה שלנו", המשיך הרב לאזר. "איך מסבירים לילד יהודי שהדבר הקדוש ביותר בעיניו אין לו שום ערך בעיני המדינה? איך יגדל להיות אדם בעל עקרונות, כאשר המדינה מנפצת את הדבר הקדוש לו ביותר?".
הנשיא נדהם. "במה מדובר?", תמה.
"בתורה הקדושה כתוב שבחג השבועות אסור לעשות כל מלאכה. וכאן מכריחים את התלמידים היהודים לקיים מבחן בדיוק ביום הזה!".
הנשיא הנהן בראשו. בלי אומר ודברים חייג אל שר החינוך. הוא החליף איתו כמה מילים וניתק את השיחה. "הרב, העניין סודר", אמר לרב לאזר.
כעבור כמה ימים פרסם משרד החינוך הודעה שכל תלמיד יהודי ברוסיה רשאי לדחות את המבחן למועד אחר, שכן חוקת המדינה מאפשרת חופש דת לכל אדם...
באותה שנה, בחג השבועות, נתמלא בית הכנסת בתלמידים רבים, שהיו פטורים מהמבחן. כשהסתיימה התפילה יצא הרב לאזר מבית הכנסת ונדהם למראה עיניו: כשלושים שוטרים עמדו בחוץ ואִבטחו את התפילה. "בדיוק כפי שהרבי תיאר בשנת תש"מ", אומר הרב לאזר.
השנים חלפו. שר החינוך התחלף, ובמקומו מונה שר שלא הכיר את הסדר הדחייה המיוחד. השנה, לקראת חג הפסח, התחוור לרב לאזר ששוב יחול מועד הבחינה בחג השבועות.
במהרה סודרה פגישה עם הנשיא, הפעם ולדימיר פוטין, וזה חתם מיד על דחיית הבחינה לכל התלמידים היהודים ברוסיה... | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
