הקדמה: תודה לה' הרבה אורחים (וגם מתפללים קבועים) באים להתפלל בבתי-כנסת חב"ד, וביניהם רבים הרגילים (לעת עתה) להתפלל בנוסחאות שונים משלנו, ומהם 'חיובים' ובעלי יארצייט המבקשים להתפלל לפני התיבה או לקרוא בתורה. על-כן מסר לי אחד מאנ"ש סיכום בעניין זה, וכולי האי ואולי. למותר לציין, שיש לדאוג לקיום מנהגנו בזה בדרכי נועם ומתוך אהבת ישראל, ולשקול בכל מקום את הפרטים המתאימים, וה' יגמור בעדנו.
א. על השליח ציבור להתפלל בנוסח התפילה של בית-הכנסת1, דהיינו נוסח חב"ד שתיקן אדמו"ר הזקן, בכל מניין קבוע המתפלל בשטח בית הכנסת2.
ב. על הש"ץ ללבוש בגדים עליונים, דהיינו חליפה וכובע3. מי שאין לו בגדים אלו, ואין במקום ביגוד מתאים עבורו, הרי בתפילת שחרית ניתן להציע לו טלית (לכיסוי הגוף והראש), גם אם אינו נשוי.
ג. הנשואים נוהגים להתפלל את כל התפילות בחגירת אבנט4.
ד. "יכול להתפלל בהברה ספרדית או אשכנזית, אבל לא לערב. זאת אומרת שצריך לומר את כל התפילה בהברה אחת"5.
ה. לכאורה צריך הש"ץ (או כל הציבור) לומר פסוקי 'ה' מלך' שלפני 'ברוך שאמר' בקול רם6.
ו. כשהש"ץ אומר 'ברכו', הוא עונה 'ברוך ה' המבורך...' ביחד עם הציבור7.
ז. לפי מנהגנו, הש"ץ נזהר שלא לחזור על מילים בכל חלקי התפילה8, "ועל-אחת-כמה-וכמה במקום שאסור להפסיק"9.
ח. הש"ץ מסיים ברכת 'אהבה' בלחש (תיבות 'ברוך אתה ה'' אומר בקול רגיל, והשאר ["הבוחר בעמו ישראל באהבה" בשחרית, או "אוהב עמו ישראל" בערבית] בלחש)10, בכל ימות השנה.
ט. ברכת 'גאל ישראל' בשחרית, מסיים הש"ץ בקול רגיל, בכל ימות השנה11.
י. ברכת 'מודים' בחזרת הש"ץ אומר הש"ץ (מתחילתה) בקול רגיל, כמו שאר ברכות התפילה, במקביל לעניית 'מודים' של הציבור12.
יא. בימי ההילולא (גם) של רבותינו נשיאינו, אומרים תחנון13.
יב. לפי מנהגנו, אין הש"ץ (או האומר קדיש) אומר 'ברכו' לפני 'עלינו', הן בשחרית והן בערבית14, חוץ מליל שבת קודש15.
יג. אחרי 'עלינו' אומרים הציבור שיעור תהילים כפי שנחלק לימי החודש, וביום שאין אומרים תחנון אומרים לפני-כן פרק כ' (למנצח... יענך'), והש"ץ מסיים (כל פרק, ולפחות את סיום השיעור) בקול, ואחר-כך אומרים 'קדיש יתום'.
הנהגת הקורא בתורה
א. הקורא רשאי לקרוא בהברה אשכנזית או ספרדית, ובלבד שלא יערב שתי ההברות.
ב. על הקורא בתורה ללבוש חליפה וכובע (ובשחרית – לפחות ילבש ויכסה ראשו בטלית, גם אם אינו נשוי).
ג. יש להשתדל שגם העולה לתורה ינהג כבסעיף הקודם16.
_________________________________
1) באג"ק חט"ו עמ' שנז [באידיש. ובלה"ק - אג"ק המתורגמות ח"ב עמ' 404] עונה הרבי על השאלה אם אפשר לוותר בקשר לנוסח (בביכ"נ חב"ד שנחלש, ורוצים להתאחד עם ביכ"נ נוסח אשכנז): "ואם במקרה מתפלל אדם בנוסח אחר לפני העמוד, הרי אף-על-פי שישנם רבים שאינם מרוצים מזה מצד הדין, בכל זאת מפני השלום משתיקים זאת, אבל בקביעות מוכרח להיות נוסח ליובאוויטש..." עיי"ש [וב'התקשרות' גיליון תרפ"ד העירו, שלכאורה מדינא אין חשש שהש"ץ יתפלל בנוסח אחר מנוסח ביהכ"נ, אלא שנמנעים מזה כדי למנוע מחלוקת – ראה שו"ת חתם סופר חאו"ח סי' טו, ושלחן מנחם ח"א סי' נג ובהערות].
במקרה הפוך, ראה אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ חי"ג עמ' תצז: "במענה על שאלתו אודות שינוי הנוסח, הנה מה שנודע לי בזה הוראה לרבים, אשר בתפילה דלחש - להתפלל בנוסח המקובל [=שלנו], ובחזרת השמו"ע בקול רם - בנוסח הקהל" (מענה להרב מרדכי שוסטערמאן ע"ה בשנת האבל על אימו, שהתפלל אז בביכ"נ מנוסח אשכנז. וכן הורה לו הרבי באבלו על אביו, כמסופר בזכרונותיו 'למען ידעו... בנים יוולדו' עמ' 115). וראה ב'התקשרות' גיליון תרצ"ד, אודות הערת הרבי בנדון (באג"ק כרך י' עמ' רז. ואולי מיוסדת על "הוראות ליחידים" של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בזה): "צ"ע ביש שם בעל תפילה אחר, אולי מוטב שיסתפק באמירת קדיש וכיוצא-בזה".
2) באג"ק ח"ט עמ' קנב: "פשוט שבבניין ישיבה שעל שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נוסח התפילה צריך להיות נוסח שלו, ואין בזה שום פגיעה בכבודו של מי שהוא, כי לכל אחד מובן העניין ד"הגם לכבוש את המלכה עמי בבית", וכיוון שנקרא הבניין והישיבה ע"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר, צ"ל מתאים אליו. אבל לאידך גיסא אין הם מחוייבים לבדוק את כל אחד ואחד באיזה נוסח מתפלל כו', ובמילא מובן גם כן שאם בדרך ארעי ירד מי לפני התיבה ויתפלל נוסח אחר, הרי אין זה עניין למלחמה".
3) מצד כבוד הציבור והתפילה, ע"פ שו"ע אדה"ז סי' יח ס"ד. וראה בסי' צא ס"ו, וסי' קפג ס"ו. בסה"מ תש"ז עמ' 185 ובס' המנהגים עמ' 9 בשוה"ג (ובהתוועדויות: תשי"ז ח"א ס"ע 106, תשמ"ח ח"ד ס"ע 164) מדובר על כיסוי הראש ב'שני מקיפים', כמנהג חסידים בכל דבר שבקדושה.
4) ספר המנהגים ס"ע 8.
5) מענה הרבי, אג"ק ח"כ עמ' רסא. וכנראה בא לשלול בזה (גם, או בעיקר) את ההנהגה למתפללים במבטא ספרדי, לומר רק את שם אדנות בקמץ כמבטא האשכנזי, כמובא בס' תפלה כהלכתה פ"ד סי"ט.
6) כדי שכל הנמצאים אז בבית הכנסת ישימו לב לעמוד באותו זמן (אך א"צ לומר זאת עמהם), כמובא בס' המנהגים עמ' 9 מהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לסידור 'תורה אור', מכתבי האריז"ל.
7) ולא כמנהג הספרדים וכ"מ במשנ"ב שעונה אחריהם (ראה קצות השלחן סי' יח בבדי השלחן ס"ק לא, ובס' תפילה כהלכתה פי"א ס"א) - פסקי הסידור, נדפס בסוף שו"ע אדה"ז ח"א במהדורה הישנה עמ' 313 סד"ה כשמפסיק, ובחדשה ס"ע תרכ (וכ"ה בגוף הסידור במקומו). ונתבאר בשו"ע אדה"ז סי' נז ס"ג (ולכאורה ה"ה בעניית 'ברכו' דהעולה לתורה).
8) "בתפילה בכלל, אינו מן הראוי לחזור ולכפול תיבות (כי גם מספר התיבות שקבעו בתפילה הוא בדיוק)" – ראה טור או"ח סו"ס קיג. ב"י סי' נא ד"ה וכתב עוד מה.
9) כל סעיף זה, מ'תורת מנחם – התוועדויות' כרך לה עמ' 60, בלתי מוגה. וראה 'שמועות וסיפורים' (תש"נ) ח"א עמ' 118. פסקי תשובות סי' נא אות וא"ו. שו"ת יביע אומר חאו"ח סי' ז ס"ד ואילך.
10) ספר המנהגים עמ' 11.
11) ספר המנהגים שם.
12) "דלא כמנהג העולם שהש"ץ אומרו [=תחילתו] בלחש", שם עמ' 12. וראה במשנה ברורה סי' קכד ס"ק מא. ודלא כהלימוד זכות ע"ז בקצות השלחן סי' עז בבדה"ש ס"ק כו.
13) 'תורת מנחם - התוועדויות' כרך ט' עמ' 115.
14) כן דעת אדה"ז בסידורו ומנהג בית הרב - אג"ק כרך י' עמ' רצו.
15) כמופיע בסידורינו שם. והטעם הובא ב'התקשרות' גיליון תרל"ט מדברי האריז"ל, כדי שגם מי שלא כיוון לזה בברכו שלפני ערבית יוכל לכוון לקבל נשמה יתירה בשלימות.
16) ראה בשו"ע אדה"ז סי' יד ס"ח. שערי אפרים שער ג סי"ח ונו"כ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
