חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:42 זריחה: 6:08 י"ד בחשון התש"פ, 12/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בימיו יהיה הדבר הזה
עשרים שנה

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1040- כל המדורים ברצף
משה רבנו נותן כוח לחיות ולהחיות אחרים
בימיו יהיה הדבר הזה
'מבצע תפילין' בראשית דרכו
הלכות ומנהגי חב"ד

גם לאחרי עשרים שנה!

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שכשדובר אודות קבלת עניני נשיאות מאביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ביקש, שיהיה זה בחסד וברחמים.

כמו כן אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר – בדברו אודות ביאת המשיח – שבימיו יהיה הדבר הזה. ואין קושיא בדבר – כיון שמפורש בירושלמי (והובא גם בילקוט שמעוני) שכאשר ההנהגה היא ביראה מלפניו תחת ממשלתו והנהגתו, אזי אפילו לאחרי עשרים שנה חשיב שנמצא כאן.

מדוע התעכב הדבר?

– סיפר לי יהודי במכתבו, שבשנת תרפ"ג שאל את כ"ק מו"ח אדמו"ר על דבר נסיעה לאיטליה, וכ"ק מו"ח אדמו"ר השיבו: לכל עת, ויעץ לו לנסוע ללמוד בתומכי תמימים. רק עכשיו הגיע לאיטליה, וכותב לי, שעכשיו הוא מבין את דבריו של הרבי שאמר לו לפני עשרים ושבע שנים!

אצלנו – לא ימשך הדבר שנים ח"ו, אלא יהיה במהירות.

צריכים רק להשלים את העבודה עם ה"פכים קטנים", צריכים לשנות את הרגילות וההנחות, ואז יהיה העניין ש"אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין", ותושלם הכוונה העליונה.

שכל המקושרים יהיו באחדות

"כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון וגו'" –

כשתהיה שמחה, שאז יהיה במילא שלום, שכל אלה שמקושרים אל הרבי יהיו באחדות – אזי (כהמשך הכתוב) גם "ההרים והגבעות", לא רק שלא יעכבו, אלא שיסייעו, "וכל עצי השדה", אילני סרק שאינם עושים פירות, יעשו פירות, כמאמר רז"ל "עתידים אילני סרק שיעשו פירות"; אלא שכל זה הוא בתנאי שיהיה שלום, שכל השייכים אל הרבי יהיו באחדות.

ואז יעזור השם יתברך להשלים את הכוונה שהרבי הטיל על כולנו ומסר לנו, שזהו תכלית הטוב האפשרי.

(משיחת י' שבט ה'תשי"א – תורת מנחם כרך ב עמ' 215)

דרישת השעה לחשבון מכל הפעולות

בהתחלת התקופה דעשרים שנה ומעלה מעת ההסתלקות-הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו,

שלאחרי הסתלקות – בכלל "נקל מאד לתלמידיו (כולל כל ההולכים "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו") לקבל חלקם מבחינת רוח רבם העצמיות כו' ולא זיוום בלבד" "הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחינת מקום גשמי".

וכעבור עשרים שנה ומעלה – הרי אמרו חז"ל דמבן עשרים שנה מוכר בנכסי אביו (ואמרו חז"ל: התלמידים קרוים בנים והרב קרוי אב),

ועל פי ביאור רבנו הזקן במאמר חז"ל זה – מובן, אשר מאז מיתוסף בחיות וברצון ובתענוג ובמעשים טובים הבאים על ידי זה,

הרי זה דרישת השעה ושעת הכושר לעשות חשבון צדק מכל הפעולות במשך העשרים שנה מעת ההסתלקות, פעולות בהתאם לדרישות בעל ההילולא בחיים חיותו בעלמא דין, ובכל שלשת הקווין עליהם העולם – עולם כמשמעו ועולם קטן זה האדם – עומד: תורה ועבודה (– זו תפלה) וגמילות חסדים (מצוות),

על מנת – להשלים את החסר ולהוסיף ולהעלות בהם מכאן ולהבא,

מתחיל בעסק בתורה (נגלה וחסידות) – בהקדמת עבודת התפלה – ומסיים במעשה המצוות, מעשים טובים ומאירים,

ובכל אלו – מתוך מסירת נפש (הוא הרצון) ומתוך שמחה וחיות ואור חסידותיים.

ויהי רצון שיבוא כל הנ"ל בפועל ממש ובהצלחה רבה ועד שיראו במוחש – בלשון בעל ההילולא:

אשרנו מה טוב חלקנו בעבודת הלב ומה נעים גורלנו בעבודת המוח ומה יפה ירושתנו לראות ולהרגיש האלקות בכל דבר ולהשלים הכוונה העליונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים. בברכה.

(ממכתב ר"ח אדר ראשון ה'תש"ל – אגרות קודש כרך כו, אגרת ט'תתלא)

עמדו הכן כולכם!

ישנו מכתב שכתב בעל ההילולא בקשר ליום ההילולא של אביו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע),

– שהיה הנשיא בדורו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל ההילולא, הוא ממלא מקומו, וכמדובר כמה פעמים דיוק הלשון "ממלא מקום" (שהוא לשון בתורה), שהוא ממלא ("ער פילט אויס") את כל המקום של קודמו, היינו, שכל העניינים שהיו לפניו הרי הוא ממלא אותם במילואם, ומלבד זה יש גם תוספת, שהרי בקדושה ישנו תמיד העניין של "מעלין בקודש".

וזה לשונו: "מסוגל הוא היום הזה להתקשר בעץ החיים... אנ"ש ותלמידי התמימים... עמדו הכן כולכם –  אתם, נשיכם, בניכם ובנותיכם, לקבל ברכת ה' בשפעת חיים ופרנסה טובה ונחת מיוצאי חלציכם, אשר ישפיע השם-יתברך לכם ולנו על-ידי התעוררות רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים, על דרך מכניסי רחמים [כלשון ה"פדיון"] אשר יעורר כ"ק אאמו"ר בעל ההילולא, וברוכים תהיו בבני, חיי ומזוני רוויחא".

ועל-פי ה"דין" שפסק כ"ק מו"ח אדמו"ר, הרי מובן וגם פשוט מעצמו – כפסק ב"דבר משנה" – שכן הוא גם בנוגע ליום ההילולא שלו, אשר יום זה הוא יום סגולה להתקשר בעץ החיים ולקבל ברכת ה' בשפעת חיים וכו' אשר ישפיע השם-יתברך על-ידי התעוררות רחמים רבים שיעורר כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא.

וההכנה הדרושה לזה – אינה על-ידי עניינים מיוחדים, ועל-אחת-כמה-וכמה לא על-ידי עניינים שלאו כל מוחא סביל דא; התנאי היחידי הוא ההכנה שכותבה במכתבו – "עמדו הכן כולכם":

"עמדו" – עמידה והעכבה מהמרוצה בענייני העולם, הבלי הזמן, ועל-דרך העמידה דתפילה, ש"אין עמידה אלא תפילה".

"הכן" – להתכונן לקבל את הברכה מתוך רגש של אהבה וחיבה אל מי שמעורר הרחמים רבים להמשיך הברכה עד למטה מטה, על-דרך שדרשו חז"ל (והובא להלכה בפועל) "כה תברכו", "פנים כנגד פנים".

"כולכם" – ההתכללות והאחדות של כל השייכים אליו, שכן צדיקים דומים לבוראם, והרי הכלי שמחזיק ברכתו של הקב"ה הוא השלום, שזהו עניין ההתכללות של כל בני ישראל יחדיו, "כולנו כאחד", שעל-ידי זה ישנו מן המוכן העניין של "ברכנו אבינו... באור פניך".

וכאשר ישנם ג' עניינים אלו – שהם בכוחו של כל אחד ואחת בנקל ביותר: העיכוב מהמרוצה בהבלי הזמן לכל הפחות לשעה קלה; לכלול את עצמו עם כל אלה שהיתה להם שייכות אל בעל ההילולא, על-כל-פנים לאחד מענייניו; ולעמוד "פנים כנגד פנים", שיהיה הרצון לקבל את הברכה בפנימיות ומתוך אהבה – אזי (על-פי הפסק-דין של בעל ההילולא בעצמו) נמשכת הברכה עד למטה מטה, לכולכם: אתם, נשיכם, בניכם ובנותיכם, בכל עניינים טובים, מרוח ועד בשר, בבני, חיי ומזוני באופן דרוויחי כפשוטם, למטה מעשרה טפחים.

קדושה עצמית ועילוי עצמי

בהמשך למדובר בתחילת ההתוועדות אודות תורת הבעל שם טוב בעניין "דין וחשבון", בנוגע למה שכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות יום ההילולא של אביו שהוא ממלא מקומו – ישנו גם מכתב מיוחד שכתב בעל ההילולא בשנת ת"ר צדיק, בקשר ליום ההילולא העשירי של אביו. וזה לשונו:

"השנה הזאת היא השנה העשירית לעלות הוד כ"ק... לגנזי מרומים בארצות חיי החיים, עלמא עילאה כגוונא דעלמא תתאה... בעלמא תתאה מספר העשר הוא מספר מקודש, ומה גם בעלמא עילאה, שקדושתו קדושה עצמית ועילויו עילוי עצמי, מספר העשר הוא מקודש נעלה ונשגב אף מרומם".

וממשיך לבאר מסקנת העניין, שלכן צריכים לעשות עניין פלוני ובאופן כזה וכו', כמבואר שם בארוכה.

ועל-פי תורת הבעל שם טוב הנ"ל – הרי זה נעשה פסק-דין בנוגע אליו בעצמו:

אף-על-פי שלכאורה, על-פי טבע, ככל שחולפת שנה נוספת צריך להיות עניין של חלישות – הנה לא זו בלבד שלא נעשה חלישות בדבר ח"ו, אלא אדרבה, שעמד בתוקפו, ובתוספת עילוי, ובפרט בבוא יום ההילולא העשירי, אשר, "העשירי יהיה קודש", וכדיוק בגמרא "יהיה קודש מכל מקום", ובאופן ש"קדושתו קדושה עצמית ועילויו עילוי עצמי".

והיינו, שהעילוי עצמי שישנו ב"גנזי מרומים בארצות חיי החיים", משתקף ופועל עילוי עצמי באופן כזה ממש – כאן למטה, היכן שנמצאים "זרעו בחיים", שאליהם כתב את המכתב בשנת ת"ר צדיק, ובו פסק את הדין גם בנוגע לעצמו.

ועל-פי האמור לעיל שהעצם בלתי מתחלק ובלתי משתנה כו', עניין הכמות אינו שולט עליו ומקום וזמן אינו פועל בו, וביחד עם זה, הרי הוא נמצא בכל נקודה ופרט – נמצא שבכל נקודה ופרט שבכל עבודה פרטית, צריך להיות נרגש עילוי עצמי שנעשה ביום ההילולא העשירי, אשר העשירי יהיה קודש.

(משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ – תורת מנחם כרך כז, עמ' 300-302;343-344)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)