יודעי תרועה
בתהילים (פט,טז) כתוב: "אשרי העם יודעי תרועה". וכי אין בני אומות העולם יודעים להריע? אלא שישראל מכתירים את בוראם בתרועה, והוא עומד מכיסא דין לכיסא רחמים, והופך להם מידת הדין למידת הרחמים בחודש השביעי הזה.
(ויקרא רבה)
תרועת המלחמה
זה שבח והודיה לה' יתברך על שכל בני ישראל, בלי הבדל אם הם גאוני תורה ויודעי מדרש, אם הם 'יהודי עין יעקב' או 'יהודי תהילים', כולם יודעים את תרועת המלחמה עם הנפש הבהמית ויש להם רגש פנימי להימשכות הנפש האלוקית.
(ספר השיחות תש"ד)
מעשה בהמה
"באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה" (ראש השנה ב). בימי חודש אלול צריך כל יהודי להשתדל לעַשֵׂר, לטהר את עצמו ולעקור מתוכו את הבהמיות.
(המגיד מקוז'ניץ)
וצדקנו במשפט
"באין מליץ יושר... תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקנו במשפט" (מן התפילה). כשם שבני ישראל מקיימים את ה"דבר חוק ומשפט", את החוקים שבתורה, אף-על-פי שאין הם יודעים את טעמם ונימוקם, עשה כן גם אתה "וצדקנו במשפט" – הצדק אותנו בדין אף אם אין שום טעם וסיבה.
(קדושת לוי)
מה לבקש
הרבי הרש"ב מליובאוויטש היה מזהיר שבראש השנה יש לבקש במיוחד ולעורר רחמי שמים בבכי ובהתעוררות פנימית על תיקון המידות ועל הנהגה טובה במידות חסידיות.
(ספר השיחות תש"ד)
עול בשמחה
בראש השנה יש לקבל עול מלכות שמים בשמחה, שהעול לא יהיה עלינו למשא. וכפי שהיה בעת קריעת ים סוף, שבני ישראל קיבלו עליהם עול מלכות שמים באמרם "ה' ימלוך לעולם ועד", מתוך שירה ושמחה.
(הצמח צדק)
אין סתירה
בראש השנה עסוק כל יהודי בהכתרת המלך, ועם זה הוא מבקש את צרכיו הגשמיים. שני הדברים אינם סותרים זה את זה, ואדרבה, כאשר קבלת העול של הכתרת המלך שלמה, מורגש הדבר גם בענייניו הגשמיים של האדם, שאינם צורכי הגוף סתם, אלא נועדו לעבוד את ה' מתוך מנוחה ושמחה.
(הרבי מליובאוויטש)
ניצול הזמן
סיפר הרבי הריי"צ מליובאוויטש: פעם אחת נכנסתי אל אבי, הרבי הרש"ב, ביום שני של ראש השנה לפנות ערב, ואמר לי: נצל את הזמן, נותרו עוד עשרים דקות עד השקיעה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
