החשמל כסמל לאור; משל לאור פנימיות התורה, הפועל באופן נסתר על הגלוי - דוחה אפילה ומאיר את החושך; ומלמד על הכוחות העצמיים החבויים בכל יהודי * כיצד הגיב הרבי כשכבה האור בחדרו באמצע 'יחידות', ומה ביקש מהמזכיר בהזדמנות דומה? * על 'חשמל' של שרפי מעלה; האיש שלא ויתר על תפקידו וזכה לברכה...; ומה הייתה תביעתו של הרבי בעניין הגנרטור בכפר-חב"ד?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
להוסיף באור
יום ראשון, ח' טבת תשנ"ב. במהלך חלוקת הדולרים עבר מר סילבן שלום, יושב ראש חברת החשמל בארץ-הקודש – שהוצג בפני הרבי – והרבי אמר לו:
"בתחילת בריאת העולמות היו כל העניינים במעמד של 'יהי אור'".
מר שלום הגיב: שהרי באים מחג האורים...
הרבי: והעיקר – צריך להוסיף מיום ליום, לא לחכות שני ימים אלא מיום ליום. דולר נוסף: בשביל ההוספה.
[אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף באמרו: "[עד ש?]...יהיה לך כסף, אז הדולר הראשון כבר במזומן"].
מר שלום סיפר שסייע לחבר את החשמל לבניין 770 [=ב'כפר חב"ד'].
הרבי: והעיקר שאתה מאיר ב'נר מצוה ותורה אור' (על פי 'זורע צדקות' עמ' 42-43).
כוח נסתר בטבע
כוח החשמל הוא מהכוחות הנסתרים שבטבע, כי כח זה עצמו אינו בגדר השגה באחד מחמשת החושים, ורק על ידי פעולותיו ומסובביו נודעה מציאותו, ואור נסתר זה דוחה האפלה ומגי'[ה] חשכת הלילה. והוא בגשמיות כעין ענין הנ"ל ברוחניות, שהנסתר שבתורה רזי דרזין מתגלה על ידי החסידות ואורח חיי חסידות, דוחה אפלת החומר ומאיר אור הגשם...
רעיון זה הביע הרבי במכתבו למר שז"ר מיום י"ד טבת תשי"ד (אגרות-קודש כרך ח' עמ' קא-קב) בהקשר לסידור החשמל בכפר חב"ד:
בנועם קבלתי הידיעה אשר הארת החשמל בכפר חב"ד נסתדרה בפועל, וכבר התועדו לאורו ביום הבהיר י"ט כסלו. וכפי שכותבים לי נסתדר הענין הודות להשתדלות כבודו ומרצו, ויישר חילו ות"ח ת"ח.
מנהג יהודי עתיק יומין לדרוש רמזים והוראות בכל דבר המתרחש, וכמאמר המשנה איזהו חכם הלומד מכל אדם, והבעש"ט הוסיף ענין הלימוד מכל מאורע ובכל פרט.
אורו של רבנו הזקן – שני-אור – הרי מיום גאולתו י"ט בכסלו התחיל להתפשט בלי הפרעות ועיכובים, ובאופן אשר יגיע גם לאנשים פשוטים, אשר זוהי כללות הנקודה דתורת החסידות להמשיך ולקשר עומק רום עם עומק תחת.
כאן ממשיך הרבי בקטע נוסף המועתק לעיל "ועל דרך הצחות, הנה כוח החשמל...".
להפיק אנרגיה מכל יהודי
בכ"ה אלול תשל"ו כותב הרבי "לכבוד מר מרדכי שי' לוי ר"ח ברזויל 3 חולון" ('ניצוצי אור', לר"נ מינדל, עמ' 80):
שלום וברכה,
במענה למכתבו מי"ב אלול, בו כותב על "אפשריות הפקת אנרגי'[ה] לייצור חשמל בתהליך פשוט",
מובן שעליו לפנות בזה לאלה המתעסקים בשטח זה בארצנו הק' [=הקדושה], ובפרט שבזמן האחרון מתנהל מחקר אינטנסיבי בזה. ועל ידי המשרדים המתאימים יוודע על דבר המוסדות והאישים העוסקים בזה.
הרבי אינו עובר לסדר היום מבלי להפיק מכך תועלת בעבודת ה' לפרט ולכלל, וממשיך:
כיון שכל מאורע בהשגחה פרטית, וכתב דוקא אלי בענין האמור, הרי על פי פרטי הדבר יש מקום לומר שהוא בכדי לתת לי הזדמנות להעיר על דבר האפשריות של הפקת אנרגי'[ה] לייצור אור בנר מצוה ותורה אור.
במילים פשוטות יותר: להפיק הכוחות העצמיים הנמצאים בכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, למלא תפקידם. ואף שלכאורה החומריות גוברת באדם, הרי יש אפשרות להפיק ולגלות הפנימיות שבו והאיכות שבו, ועד לעצם נשמתו, שזוהי התורה ומצותי'[ה], כמו שנאמר כי הם חיינו ואורך ימינו – נשמת האדם היהודי ונשמת העולם כולו.
והרבי מסיים:
ולהשתמש בסגנון מכתבו, אפשרי הדבר בתהליך פשוט, היינו על ידי דברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, ועוד ועיקר – על ידי דוגמה חי'[ה]. ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
את המכתב חותם הרבי "בברכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
נרות ב'יחידות'
יום חמישי כ"ג אדר תשל"ב. במהלך 'יחידות', בעת ששהה אדם בחדרו הק' של הרבי ותוך כדי קריאת מכתבו, כבה לפתע החשמל בחדרו של הרבי.
הלה אמר לרבי שהוא מבין קצת בחשמל ואולי כדאי שיצא מהחדר לנסות לתקן את התקלה.
הרבי הגיב: "מה התועלת בכך? הרי בינתיים מישהו אחר ייכנס במקומכם". [ותמורת רעיון זה הציע הרבי:] "אם לא קשה לכם פיתחו את הדלת".
העומדים בחוץ הבחינו במתרחש ומיהרו להביא נרות. זמן קצר לאחר-מכן נדלק החשמל ואחר כבה שוב, ושוב נדלק [מאוחר יותר התברר שהייתה זו תקלה בנתיך]. על-פי יומנו של הרה"ח ר' מענדל שי' וולוסוב – 'התמים' ניסן-אייר תשס"ג עמ' 66).
[ידוע על צדיקים בעבר שהייתה זו הנהגה מיוחדת אצלם שידלקו על שולחנם נרות בעת שקיבלו קהל – אולם לא כן היה אצל הרבי, מלבד הפעם הזו לפחות].
חס על ממונם של ישראל
יום רביעי כ"ז תמוז תשל"ז. בשעות הערב ארעה הפסקת חשמל בכל אזור בניין 770, ובעקבות כך התקיימה תפילת ערבית באיחור מה. ב"זאל" הדליקו נרות ובסמיכות למקומו של הרבי הדליקו כמה נרות על קופת צדקה. משהסתיימה תפילת ערבית נכנס לחדרו של הרבי הרב חודקוב, ואחר דקות ספורות נסע הרבי לביתו. את הדרך מחדרו אל המכונית עשה הרבי כשהרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר מאיר בפנס.
תוך כדי הילוכו אמר לו הרבי, כי יש לדאוג להוריד [לכבות] את הכפתורים של האור עתה, כי כאשר יחזור האור לאחר הפסקת החשמל לא יהיה מי שיכבה... (הוספות לשיחות-קודש תשל"ז כרך ב' עמ' 688-689).
נר חנוכה חשמלי?
באגרות-קודש כרך ח' עמ' רכח (ומשם ב'שולחן מנחם' כרך ג' עמ' ערב-רעג) נדרש הרבי לשאלה האם אפשר לקיים מצות נר חנוכה בנר חשמלי – ומציין לשורת פוסקים שדנו בכך, אם כי הרבי מתייחס לשיקול שהועלה:
משום דבעי שיעור בעת הדלקה, ואפשר שיסגרו הזרם העלעקטרי, או כמו שכותב דדבר מצוי סגירה והפסק הנ"ל - לא נראה לי כלל כיון שהסגירה והפסק באים מסיבה חיצונית של בעל בחירה, ואינו ודאי כלל וכלל, שמפני שני טעמים אלו אינה דומה לרוח מצויה ושכיחא וכיוצא-בזה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
