הרב מאיר אליהו אהרן כיום ראש כולל להוראה ברחובות, זכה לברכות עידודים והכוונות מהרבי בצעירותו * מתי לשנות לנוסח התפילה חב"ד? והאם להתחיל להניח רבינו-תם? * חידושי-תורה ששלח לרבי כמתנה אישית לי"א ניסן, הורה הרבי לפרסם בקובץ 'יגדיל תורה' * ומה הוסיף הרבי בתגובה לדיווח על מבצע תפילין?
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
לשמור על חת"ת
כפר סבא. לוד. קרית גת. בני ברק. רחובות. כולל בתל-אביב. בת ים. בית כנסת חב"ד ברח' רש"י בני ברק – אלו הם חלק ממ"ב המסעות של הרב מאיר אליהו אהרן שליט"א יליד כפר סבא, שזכה ללמוד בישיבת תומכי-תמימים, ללמד בתלמוד תורה שם, וכיום ראש כולל להוראה ברחובות – שהוציא מכתליו מורי הוראה מופלגים בהלכה וביראה.
מכתבים רבים זכה הרב אהרן לקבל מהרבי במשך השנים, חלקם מתפרסם כאן ומתוכם – רובם בפרסום ראשון.
להלן המכתב הראשון אותו זכה לקבל מהרבי:
ב"ה, ב' מנ"א תשכ"ג, ברוקלין
האברך מאיר אהרון שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבו מכ"ז תמוז, התקוה שיוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד תורתנו תורת חיים ובקיום המצות, ובפרט שכותב שמכבר הגיע לגיל מצות.
כשיכתוב בדיוק השמות בלשון הקדש בצירוף שם האם של כל אחד שמבקש ברכה עבורם (שכן נוהגים להזכיר בתפלה) יזכירום בתפלה להמצטרך להם.
והנהגתו הוא על פי האמור, הרי זוהי הדרך לקבלת ברכת השם יתברך במילוי משאלות לבבו לטובה.
בברכה לבשורות טובות,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א (חתימת המזכיר סימפסון)
בי"ט כסלו תשכ"ו שיגר האברך ר' מאיר פדיון-נפש אל הרבי. בתגובה קיבל מכתב על ידי מזכירות הרבי בחתימת המזכיר ר' שלום מענדל סימפאהן, ובו הודעה בנוסח כללי-פרטי – כי הפ"נ ייקרא בעת רצון על הציון הקדוש.
לאחר חתימת המזכיר באה ההודעה הבאה:
"כ"ק אדמו"ר שליט"א הואיל לעורר שבודאי שומר הוא שלושת השיעורים לכל נפש בחומש תהלים ותניא בכל יום, וישמור עליהם מכאן ולהבא ג"כ [=גם-כן]".
אלא, שבמקום המילה המוקלדת במכונת-כתיבה "לעורר", תוקן בעיפרון – כנראה על-ידי הרבי – "לרשום".
ההבדל לכאורה נראה פשוט, כי 'לעורר' פירושו שמדובר באדם שיש לעוררו לכך, ואילו במלה 'לרשום' היינו כהודעה ואשרור שבוודאי שומר הוא על הנ"ל.
"זכה והצליח ולומד בישיבת תו"ת.."
בראש המכתב מופיע הנמען – אהרן – לוד.
ב"ה, ג' דחנוכה תשכ"ה, ברוקלין
האברך מאיר שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבו מי"ט כסלו, בו כותב אשר זכה והצליח ולומד בישיבת תומכי תמימים בלוד,
ובודאי ילמוד בהתמדה ושקידה ובאופן אשר הלימוד יביא לידי מעשה – קיום המצות בפועל.
והרי זה גם הצנור והכלי לקבלת ברכת השם בכל הענינים שכותב.
ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור.
(חתימת המזכיר בשם הרבי)
#בטח שומר הוא השלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא בכל יום, וישמור עליהם מכאן ולהבא גם-כן.#
"הצלחה במבצע תפילין..."
"במענה לב' מכתביו מיום ועש"ק" [=ו' ערב-שבת-קודש] פותח הרבי את מענה מכתבו מיום כ"ב טבת תשכ"ח בתגובה למכתביו של הרב אהרן, ומאחל לו ברכה בסגנון די רגיל.
אלא שלפני החתימה ואחרי המלה "בברכה", באה תוספת בת ארבע מילים:
הצלחה במבצע תפילין שכותבו
על כך מספר הרב אהרן, כי הוא היה הראשון לפתוח דוכן "מבצע תפילין" בכפר סבא! ובתגובה לדיווחים על המבצע, נתקבל המענה האמור.
לפי הוראת ההנהלה
בכ"ד כסלו תשכ"ז כותב לו הרבי:
לשאלתו בנוגע לסדר היום שלו – ע"פ [=על-פי] הוראת הנהלת הישיבה.
שאלתו היתה האם להוסיף ולקחת על עצמו לימוד דברים נוספים מחוץ לסדרי-הישיבה הרגילים.
באותה שנה כעבור חודש, בכ"ד טבת תשכ"ז, זכה לתשובה נוספת מהרבי שכתב כך:
לשאלתו בנוסח התפלה – ישנה לנוסח חב"ד רק כשיחליט שזהו לתמיד.
ושוב נדרש הרבי לנושא בי"ג תמוז תשכ"ז – כפי שכותב לו המזכיר באותו יום:
לשאלתו עוה"פ [=עוד הפעם] בנוסח התפלה – הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות שיפנה לרב מורה הוראה – בסביבתו.
שאלותיו של הבחור (הרב) מאיר אליהו נסבו אודות השינוי בנוסח התפילה, לאחר שבבית הכנסת של אביו בכפר סבא, התפלל בנוסח של יהודי תימן כאשר נתבקש לעלות כשליח-ציבור, ואילו בישיבה התפלל כמובן בנוסח חב"ד.
הרב מאיר אלי' שליט"א ידיו רב לו בהרבצת התורה לאורך השנים, ובמכתב כללי-פרטי מראש חודש אלול תשמ"ג מאחל לו הרבי בכתב-יד-קדשו (לאחר המלים המוקלדות בנוסח הרגיל "בברכת כתיבה וחתימה טובה"):
כולל הצלחה בעבוה"ק [=בעבודת-הקודש].
במכתב אחר מכ"ה אדר-שני תשל"ג בו ביקש הרב אהרן עצה וברכה, כתב לו הרבי:
במענה למכתבו מיום ועש"ק פ' ויקרא, יחליט – בהתייעצות עם ידידים יר"ש [=יראי-שמים] בסביבתו. בטח שומר הוא השלשת השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא הידועים. בברכה.
"יגדיל תורה"
תחת מאמר ארוך, הערות בהלכות סוכה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, שנדפס בחוברת השמינית של קובץ יגדיל תורה נ.י. (עמודים פא-פט), תחת שם הכותב "הרב מאיר אלי' אהרון בני ברק ארה"ק [=ארץ הקודש]" – נכתב שם בהערה 38: "נשלח אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ליום הבהיר י"א ניסן, ונמסר לידינו על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א"!
סיפורו של דבר כך הוא:
בחודש אייר תשל"ז הופיעה החוברת בהוצאת חברי הכולל שליד מזכירות כ"ק אדמו"ר ובעריכת הרה"ג ר' שלום דובער לוין שליט"א. טרם יצאה החוברת שיגר הרב אהרון מתנה אישית לרבי ליום ההולדת השבעים-וחמש – חידושי-תורה שלו בדברי רבינו הזקן. מתברר שהרבי ביקש למוסרם לידי חברי המערכת על מנת להדפיסם.
דומה שזו הפעם היחידה במשך הופעת הקובץ 'יגדיל תורה', שאירע כדבר הזה. ואף הרב אהרון עצמו הופתע כאשר קיבל לביתו בדואר מעטפה ובה החוברת הנ"ל. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
