בפרשת דברים מוכיח משה רבנו את בני ישראל, ובין הדברים הוא מזכיר את חטא המרגלים שבעטיו נגזר על בני דור המדבר שלא ייכנסו לארץ ישראל: "אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה... אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם".
ופתאום, במעבר חד, עובר משה לדבר על עצמו: "גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר, גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם". כאן מתעוררת שאלה גדולה: הלוא הסיבה לגזֵרה על משה שלא להיכנס לארץ אינה קשורה כלל לחטא המרגלים, אלא לאירוע שהתרחש שלושים ותשע שנים אחר-כך – הכאת הסלע במי מריבה!
הסיפור נקטע
כמה ממפרשי התורה מנסים לתרץ קושיה זו, בכמה וכמה דרכים, אך הפלא הגדול הוא מדוע רש"י, שמסביר כל שאלה המתעוררת בפשוטו של מקרא, מתעלם כאן ממנה לחלוטין.
יש לומר כי לדעת רש"י התשובה פשוטה למדיי, והיא טמונה בהתבוננות ברצף הפסוקים. אחרי שמשה מספר על חטא המרגלים ועל העונש שנגזר על דור המדבר הוא אומר: "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ". כאן הוא קוטע את סיפור המרגלים ומזכיר שהוא עצמו לא ייכנס לארץ, ואז שב לעסוק בפרשת המרגלים ומזכיר את יהושע בן-נון: "יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן... הוּא יָבֹא שָׁמָּה... הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל".
העברת השרביט
נראה שמשה ביקש כאן להסביר את ההבדל בין יהושע לכלב, ששניהם לא השתתפו בעצת המרגלים. שניהם כאחד עמדו כנגד עשרת חבריהם וקראו לבני ישראל להיכנס לארץ ולא לחשוש. אם כן, מדוע שכרו של כלב הוא כניסה לארץ וקבלת "הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ" בלבד, ואילו יהושע נתמנה למנהיג העם ומי שמנחיל את הארץ לעם כולו?
כדי להסביר זאת מציין משה במאמר מוסגר את האירוע שהתרחש שלושים ותשע שנה אחרי כן, את פרשת מי מריבה. באמרו "גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם" אין הוא מדבר על חטא המרגלים, אלא על פרשת מי מריבה. בעקבות הפרשה הזאת גזר הקב"ה על משה שלא ייכנס לארץ, וממילא נדרש שימונה לו ממלא מקום. לכן נשתנה יהושע מחברו כלב, והקב"ה אמר למשה "אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל".
הסבר פשוט
משה מדגיש שהגזרה שנגזרה עליו הייתה "בגללכם", בעקבות חטא בני ישראל בפרשת מי מריבה. זאת כבר הסביר רש"י בפרשת פינחס: "לפי שנגזרה גזֵרה על דור המדבר... לכך ביקש משה שייכתב סִרחונו, שלא יאמרו אף הוא מן הממרים היה".
לדעת רש"י, זה הסבר פשוט העולה מהתבוננות ברצף הפסוקים, ולכן אין הוא רואה צורך לפרש זאת. ברור שהפסוק הזה הוא מאמר מוסגר, ואינו חלק מתיאור אירועי חטא המרגלים.
(לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 8) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
