חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חינוך לנתינה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1102- כל המדורים ברצף
דרך סלולה לתיקון כל השנה, ועל-ידי ריבוי מיוחד בצדקה
"ושלמו ימי אבלך"
חינוך לנתינה
פרשת תבא
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו
הלכות ומנהגי חב"ד

החשיבות שילדים-ות יתנו לצדקה מתוך ידיעה שזוהי מצות ה' * שיתנו בסבר-פנים-יפות לנטוע בהם נדיבות לב ונתינה, ואז גם כאשר יגדילו ימשיכו לתת * מקור לתקנת הרבי שילדים-ות יקיימו משלוח-מנות ומתנות לאביונים * מה התבטא הרבי בשנת תשמ"ח, אולי על יסוד הנהגת הרבי מוהרש"ב? * וכיצד נהגו בעל תרומת-הדשן ואביו של הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב? * יסודתו בהררי קודש

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מצוות ה' של ילד

יום ג' פרשת שופטים, ב' אלול תשל"ז, אחר תפילת המנחה. בתפילה נכחו ילדי מחנות קיץ, ולרגל שובם השמיע הרבי שיחה ובפתיחתה התבטא, כי "הקדוש-ברוך-הוא ממתין לנתינת-צדקה שלהם – של הילדים (משום שזוהי מצווה שלו)...".

מאוחר יותר, עם הדפסת השיחה, הבהיר הרבי את דבריו בהערה ארוכה בשולי השיחה כדלהלן:

שזוהי כוונתם [=של הילד-ה נותני הצדקה]. אף-על-פי שאפילו נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי-הוא מתברך עליה (... ) – הרי אינו דומה לכשזהו בכוונה (נשמת המצוה – תניא פרק ל"ח). – ובנידון-דידן, בקטנים וקטנות, הרי זה, לכאורה, עיקר – שהרי מקיימים בתור מצות חינוך למצוות, ולכאורה אין שייך חינוך (לכשיגדיל כו') כשאין יודע שמצוה בדבר (מה-שאין-כן כשיודע, אף שמקיימה רק מיראת הרצועה וכיוצא-בזה). ולהעיר שעל-פי הנ"ל צריכה-להיות ידיעת הקטן שזוהי מצוה, מה-שאין-כן כוונתו – שאפילו כוונה הפכית אינה מבטלת, כיון שזוהי מחשבת קטן...

ועוד הוסיף בהערה שלאחריה (הערה 3):

על-פי-מה-שכתוב ב'אגרת-הקדש' סימן יז – יש להוסיף עוד שזוהי מצוותו של הקב"ה.

כחצי שנה לאחר-מכן שוב מבקש הרבי מילדים/ות:

הוספה בקו הצדקה... גמילות-חסדים – לעזור לחברים-ות וכל הנצרך להלוואת גמ"ח. וההצעה בזה היא... להשתתף ביסוד קרן גמילות-חסד בכיתה או בית-הספר שלכם על ידי תרומות לקרן זו ממעות שלכם. ואם כבר קיימת ופועלת קרן כזו – להגדילה ולהרחיבה . . גדול כוחם של ילדי ישראל... ומעשה הצדקה שלהם – להביא גאולה וישועה...

כך ביקש הרבי בחודש אדר תשל"ח מ"התלמידים והתלמידות בכל מוסדות חינוך . . בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ובמיוחד אלה אשר טרם הגיעו לגיל בר-מצוה ובת-מצוה" (ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 622-621).

בתוך הדברים ציין הרבי בשיחה (שם עמ' 623 ואילך), שתורה וצדקה מזרזות את הגאולה העתידה כפי שהיה בגאולת פורים (ראה מגילה טז, א), והוסיף (שם עמ' 624):

שמזה מובן שעל-דרך-זה הוא גם בעשיית מצוות דתשב"ר, מכיון שעשייתן היא עשיית יד שאין בה חטא...

ובפרט בנוגע למעשה הצדקה, שזכותה וצריכה-להיות דוקא בסבר פנים יפות – הרי קטנים וקטנות, מצד התמימות שבהם כאשר מעוררים אותם על-דבר נתינת צדקה ובהסברה ועד שנותנים בפועל – עושים זאת בסבר פנים יפות...

ומכיון שמטעמי הכרח ה'סבר-פנים-יפות' דצדקה הוא הבושה והרגש העני מובן שזה נוגע גם בקטן, אף שאינו בר דיעה...

בכדי להשריש בלב הילדים והילדות שיהיו לא רק "נדיבים בממונם" אלא גם "נדיבים בגופם" (ראה ארחות צדיקים שער י"ז) – נכון במאד... יתנהל על ידי הילדים והילדות עצמם... והכל לפי רוב המעשה . . שעל-פי-זה מובן גודל הפעולה בחינוך התלמידים והתלמידות על-ידי כל-זה.

חנוך לנער – לצדקה

בשבת פרשת פרשת נצבים-וילך תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך ד' עמ' 2033) התייחס הרבי להנהגתו בדברים הבאים:

...לאחרונה "קאכט מען זיך" [=עוסקים בלהט]) בחינוך ילדי ישראל הקטנים לקיום מצות צדקה, על-ידי-זה שנותנים להם פרוטה כדי לשלשלה בקופת-צדקה. וישנם כאלו ש"תואנה הם מבקשים", ושואלים: מהי התועלת שבדבר – הרי מדובר אודות ילדים קטנים שאינם חייבים במצוות, ומה גם שאין להם ממון משלהם, ואם-כן מהי, אפוא, התועלת לתת להם פרוטה כדי לשלשלה בקופת צדקה?!

והמענה לזה – השיב הרבי – הוא מקרא מלא דיבר הכתוב: "חנוך לנער וגו' גם כי יזקין לא יסור ממנה", היינו כאשר מחנכים את הנער לשלשל כסף בקופת-צדקה, בוודאי ימשיך להתנהג כן כאשר יגדל ויהיה לו כסף משלו, "גם כי יזקין לא יסור ממנה".

בהמשך הדגיש:

מכיון שנהוג שהילדים מקבלים סכומי כסף מהוריהם כ"פרס" על התנהגותם הטובה, בלימוד התורה וקיום המצוות, וכיוצא-בזה – יכולים הם לתת לצדקה מסכומי כסף הנ"ל. וכאשר יוסיפו בהנהגתם הטובה באופן נעלה יותר, שאז יקבלו מהוריהם סכום כסף גדול יותר – אזי יוכלו להוסיף בנתינת צדקה. וענין זה גופא יפעל אצלם להוסיף בהנהגתם הטובה – כדי שיוכלו להוסיף לצדקה כאשר יקבלו סכום נוסף.

לפני כן הבהיר הרבי שאצל ילד קטן שעדיין אינו מסוגל לקרוא כו' – הרי עיקר פעולתו לשלשל כסף בקופת-צדקה אינו אלא ביטוי ד"יד המחלקת צדקה" (ראה תניא פרק כ"ג), כלומר, שמרגיל את ידו להיות "יד המחלקת צדקה"...

מבצע פורים לילדי ישראל

הוראות הרבי, הדיוקים וההסברים הללו, שופכים אור על הוראה קדומה יותר, ומחזירים אותנו לשנת תשכ"ב – אז הכריז הרבי על מבצע פורים של ילדי ישראל:

בשבת-קודש מברכים-החודש אדר-שני פרשת שקלים תשכ"ב התריע הרבי כנגד התופעה ש"אפילו כמה מאלה שמהדרים בשאר המצוות דפורים, הזניחו מצוות אלו, ובנוגע לנוער, בנים או בנות – רבה העזובה, ודי-למבין", וקבע (ליקוטי-שיחות כרך ד' עמ' 1285; תורת מנחם [תשכ"ב] כרך לג עמ' 163):

החובה (והזכות) להשתדל ביותר . . שגם הקטנים והקטנות שהגיעו לחינוך, יקיימו בעצמם מצוות אלו – משלוח-מנות ומתנות-לאביונים...

ושוב בשנת תשל"ג (ליקוטי שיחות כרך יא עמ' 322):

יש להשתדל ביחוד לעורר יהודים לקיים שתי מצוות אלו... שכל אחד ואחת שהגיעו לגיל מצוות, וכן קטנים וקטנות שהגיעו לחינוך יקיימו מצוות אלו. וגם בנוגע למי שספק הגיע לחינוך – יש לנהוג כהכלל "ספיקא לחומרא [כיון שהוא לכתחילה ובקל בנוגע לעשיית מצוות – ראה שדי חמד כללים ס ס"ק ל מ"ג. ועוד].

וחזר על-כך בשנת תשל"ד (ליקוטי שיחות שם עמ' 324): צריך להשתדל ביותר, שכל אחד ואחת מישראל כולל גם הקטנים והקטנות שהגיעו לחינוך, יקיימו את המצוות דפורים.

בשנת תש"מ הציע הרבי (אוצר מנהגי חב"ד אדר עמ' עדר):

כדאי לערוך "כינוסי ילדים" ביום הפורים, ובאותו מעמד יקיימו הילדים "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים".

בתענית אסתר מוקדם תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז כרך ב' עמ' 561) מזכיר הרבי "לחנך גם הטף במצות משלוח מנות ומתנות לאביונים" ומסביר: "והרי גם החיוב של חינוך הוא הלכה בתורה". ושוב מוסיף הרבי ואינו מוותר...:

ויתירה מזו – גם קטני קטנים שלא הגיעו לחינוך יכולים ליתן צדקה בעצמם על ידי נתינת מטבע בקופסא של צדקה.

מתנות לאביונים – גם קטנים?

הנה, בפשטות המקור ההלכתי לחנך הקטנים בב' מצוות אלו הוא ב'פרי מגדים' – אשל אברהם – סתרצ"ה אות י"ד: "ויראה, קטנים מחנכים בכל חינוך אף בדרבנן" (ואינו מחלק בין "משלוח מנות" ל"מתנות לאביונים").

וכן כתב הרה"צ מבוטשאטש באשל אברהם (ד"ה בהשיעור):

"וכן קטנים שהגיעו לחינוך מחנכים אותם במשלוח מנות".

ומצינו "מעשה רב" – בספר 'לקט יושר' ["והוא ספר הנהגות דהמחבר תרומת הדשן" – לקו"ש חלק ה' עמ' 134 הערה 18] עמ' 159: "וזכורני שהיה מחנך בניו לשלוח מנות לרעיהם בפורים".

אלא שלגבי מתנות-לאביונים כותב הרה"צ מבוטשאטש שם: "ואינן חוששין במתנות לאביונים, כיון שאין להם על פי הרוב מעות שלהם כלל, ולא שייך בזה חינוך". ודבריו תואמים לכאורה את השאלה אליה התייחס הרבי בשנת תשמ"ג ("מדובר בילדים קטנים שאינם חייבים במצוות וגם אין להם ממון משלהם").

ולכאורה בגלל השינוי שנשתנה דורנו, שגם בידי הילדים מצוי כסף שמקבלים כ"דמי כיס" וכיוצא בזה – חינך הרבי גם את הקטנים למצוות צדקה, כאשר בסיומי השיחות שדיבר לפניהם, היה מעניק מטבעות עבור כל אחד מילדי-ילדות ישראל המשתתפים הן בעצמו או על ידי המדריכים-ות. ובכינוסי חנוכה במיוחד, אז היה מדגיש שנותן להם על מנת שזה יהיה שלהם לעשות בו כטוב בעיניהם, וחלק מהמטבעות יתנו לצדקה.

כך לדוגמא בשנת תשמ"ט, כאשר העניק הרבי דמי חנוכה בכינוס צבאות ה' לילדים (התוועדויות תשמ"ט כרך ב' עמ' 63 ואילך), הבהיר בהרחבה את הכוונה בנתינת דמי חנוכה, שהיא כדי לתת לילדים את האפשרות להוסיף בצדקה, ולבסוף סיים:

יתנו לכל אחד ואחת מטבע לשליחות-מצווה לצדקה, ומטבע נוסף בתור "דמי חנוכה", לעשות בו כטוב בעיניו, ומה טוב לתת גם אותו לצדקה (אלא שזוהי נתינה מכספו שלו, כמדובר כמה פעמים)...

[וראה בארוכה את הנאסף ברשימתנו במדור זה בגליון תשנג].

משלוח – על ידי קטן

והנה, בשנת תשמ"ח התבטא הרבי בעניין פורים (ראה התוועדויות תשמ"ח כרך ב' עמ' 410 הערה 114):

וכמנהג ישראל, שמנצלים ימי הפורים להוסיף בחינוך התינוקות. וגם משתדלים שישתתפו במצות פורים – שולחים על ידם משלוח מנות...

הפעם לא הזכיר הרבי שהם עצמם שולחים אלא ששולחים על-ידם.

המקור לעניין זה מצוי ב"מעשה רב" על כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב (צוטט ב'אוצר מנהגי חב"ד' אדר עמ' עדר מרשימת הרה"ח ר' שלום דובער חייקין שליט"א): פעם בהיות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב באשכנז בימי הפורים, היו עמו גם הרה"ח ר' אשר גרוסמן מניקוליוב ובנו שמואל (שהיה אז ילד לפני בר-מצוה). אדמו"ר נ"ע נתן "מתנות לאביונים" ליהודי בעל משפחה שלא היה מתושבי המקום, ומאוחר יותר מסר לילד שמואל הנ"ל "משלוח מנות" ("מאכלים ביד רחבה") שייתן לאותו אדם.

והנה הרה"צ רבי לוי יצחק מבארדיטשוב כותב (סוף קדושה שניה בהגהה): "ומה טוב שישלח מתנות לאביונים על ידי בניו ובנותיו הקטנים כדי לחנכם במצות... וזכור אני כשהייתי קטן, היה אבי ע"ה משלח על ידי לאיזה עניים ולא שלח על ידי משרת, כדי לחנך אותי במצוה והכל בשמחה וטוב לבב ובצנעא שלא יבוש העני... ".

והמעניין, שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע נתן מתנות לאביונים בעצמו, ו"משלוח מנות" שיגר על ידי הילד.

ובאמת, ב'אשל אברהם' שם מפורש כאמור ש"קטנים מחנכים בכל חינוך אף בדרבנן", ולא חילק בין "משלוח מנות" ל"מתנות לאביונים" – מפורש כהוראת כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו.

ואמנם מכל המקורות שהובאו לעיל רואים את הנקודה אותה ביקש הרבי לחזק ולהבליט: חינוך קטנים וקטנות לנתינה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)