תשובה בשמחה
"ועתה אל תעצבו" (בראשית מה,ה). אומר המדרש (בראשית רבה): "אין ועתה אלא תשובה". "ועתה", אם אתם חוזרים בתשובה ומתחרטים על שמכרתם אותי הנה – "אל תעצבו", כי לתשובה אמיתית אין מגיעים על-ידי עצבות אלא על-ידי שמחה ואהבה.
(משמרת איתמר)
שמחה וחסדים
כאשר מתעוררים למעלה דינים על האדם, הוא נעשֶה עצוב; ואם הוא שמח, סימן שהתעוררו עליו למעלה חסדים. זהו שנאמר (תהילים יג,ו) "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי" – מכיוון שמוצא אני גילה בליבי, מבין אני שחסד ה' זרח עליי והנני בוטח בו.
(רבי צבי-הירש מנדבורנה)
צער השכינה
רבי משה מקוברין ראה יהודי שהיה שרוי בצער רב. אמר רבי משה: איך מעמיס עליו יהודי חטא כזה להיות שרוי בצער, והלוא נאמר בגמרא (חגיגה טו,ב) "בזמן שאדם מצטער, שכינה מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי". אם כן, איך יכול אדם להכניס את השכינה בצער בשל ענייניו הפעוטים?!
תורתו של דואג
הגמרא אומרת (סנהדרין קו): "אין תורתו של דואג האדומי אלא משפה ולחוץ". יש בזה רמז שהשרוי בדאגה אין תורתו בלב ונפש אלא מן השפה ולחוץ.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
לגרשה בכל תוקף
רבותינו הקדושים מזהירים מאוד על העצבות, לגרשה בכל תוקף, ולברוח ממידה מאוסה ורעה זו כבורח מן המוות, להיותה רעל הממית כל רגש טוב.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
איסור ותרופה
אדמו"ר הזקן אמר: עצבות ומרה שחורה דברים אסורים הן. מרירות – תרופה בדוקה ומנוסה היא להצלחה בלימוד ובעבודת ה'.
להמתיק בשמחה
פתגם מקובל בשם זקני החסידים: עצבות היא ישות וטרֵפה; מרירות כשרה, אבל רק כאשר ממתיקים אותה בשמחה של עבודה.
(אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ)
מצודה פרוסה
הנפש הבהמית היא חכם להרע. כל מטרתה ללכוד את האדם במצודתה ולהעבירו על דעתו, כדי שלא ייתן דעתו וליבו להתעסק בתורה ובעבודה. זאת היא עושה בשתי דרכים, ושתיהן כאחת רעות: שמחה וסיפוק ממעמדו וממצבו הרוחני, ועצבות ממעמדו וממצבו הרוחני.
(אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
