חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:42 זריחה: 6:03 כ"א באדר התשפ"א, 5/3/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המשפיע – הרב שמואל הלוי לויטין
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1118 - כל המדורים ברצף
"זרעו בחיים" – גם אם בחיצוניות נראה אחרת
התחלת הצמיחה והגאולה
המשפיע – הרב שמואל הלוי לויטין
פרשת ויחי
הרמב"ם והסולטן
הלכות ומנהגי חב"ד

"שליח" "משפיע" ו"רב" – בשלושה כתרים התעטר הרה"ח ר' שמואל הלוי לויטין – בשמשו בשלושת התפקידים תחת שרביט הנהגתם של שלושה מנשיאי חב"ד, הם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו * זיכרונותיו מימי מאסרו בגלות שימשו דוגמה לעבודת ה' אמיתית * התמסרות של שליח שגילה את כוחו של המשלח * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מאמרים מהזיכרון..

רשימתנו הבאה תעסוק בהתייחסויות הרבי לתפקידיו של החסיד המפורסם הרב שמואל הלוי לויטין.

הרב לויטין נולד בי"ג מרחשון תרמ"ג ונקרא שמו על-שם כב' קדושת אדמו"ר מוהר"ש (שנפטר בדיוק חודש ימים לפני כן – בי"ג תשרי)!

בהיותו בן שש-עשרה בשנת תרנ"ט הגיע לליובאוויטש, שם שהה ברציפות עד שנת תרס"ד. במשך התקופה היה מן התלמידים הבולטים בנגלה כמו בחסידות, זכה לשמוע את מאמרי כב' קדושת אדמו"ר מוהרש"ב מפי קודשו, ואלה נחקקו במוחו ובנפשו.

כאשר הוציא הרבי לאור (בשנת תש"ט) את מפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – העיר לו הרב לויטין, כי בזכרונו חקוקים עוד 15 מאמרי חסידות ששמע בעצמו, אשר לא נכללו ב'מפתח' שערך הרבי. הרבי ביקש להשיג את אותם מאמרים, ובח' שבט תשי"א כתב על-כך לחסיד הישיש הרב שניאור זלמן בעזפאלאוו (אגרות-קודש כרך ד' עמ' קמח):

בדברי עם הרה"ח וכו' מוהר"ש שי' לויטין על-דבר מאמרי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, העירני על-דבר-זה שבמפתח שנסדר ונדפס על ידי לא נכנסו המאמרים ששמעו בעצמו, והם: משנת תרנ"ט.. משנת תר"ס...

אחר-כך הוסיף הרבי ב'מפתח':

כי ישאלך.. על-פי דברי הר"ש הלוי לעוויטין, ולא ראיתים.

עייף או ייעף?

עד כמה נתעלה בעבודת ה' שלו – ניתן ללמוד מדברים שהשמיע הרבי במהלך התוועדות ח"י אלול תשל"ד (תורת מנחם - מנחם ציון כרך ב' עמ' 417). במהלך השיחה דובר אודות שלימות העבודה, לא רק "סור מרע ועשה טוב", אלא גם באופן הפיכת הרע לטוב ("אתהפכא חשוכא לנהורא"), אשר כדי להגיע לזה נדרשת גישה לגשמיות העולם מתוך ידיעה והכרה שהמציאות הגשמית אינה דבר בפני-עצמו (שאז באפשרות האדם רק ללחום נגד הדבר המונע ומעכב ולא להפכו לקדושה) – אלא כל ענינו הוא כלי לרוחניות, לניצוץ קדושה שבו, וממילא הרי הוא "רואה" מלכתחילה את הרוחניות שבו. הבחינה לזה היא, בשעה שייזכר בדברים המבלבלים שהיו מנת חלקו בעבר – האם יעלו בזכרונו ייסורי הגוף שהיו לו אז או דווקא הבלבול לעבודת ה' שנעשה לו כתוצאה מייסורי הגוף, ולא הרגש ייסורי הגוף כשלעצמם.

כאן הוסיף הרבי, והצביע על דוגמא הממחישה רמה כזו בעבודת ה':

...אנשים שאצלם נרגש כן בפועל – יש להזכיר את החסיד הרב שמואל לויטין, שיום זה הוא יום ה"שבעה" לפטירתו.

פעם סיפר לי – המשיך הרבי והדגיש, כי היה זה כאשר איש לא נוכח בהחדר ב"770" – אודות תקופת מאסרו בגלות סיביר, מאורעות פרטיים מהתקופה ההיא... ובין הדברים סיפר, שמכיון שלא היו תחת-ידו ספרי-קודש נתעורר אצלו ספק, האם הנוסח בברכות השחר הוא "הנותן ליעף כח" או "הנותן לעיף כח".

הרבי הפליא ענין זה במאד ואמר:

מה נשאר בזכרונו של אותו יהודי לאחר שנים מהגלות והמאסר – דבר שנגע לו ביותר, ולכן לא שלטה בו שכחה – לא הצער והייסורים שבגלות קשה ביותר כמו גלות סיביר, בהעדר צרכים אנושיים מינימליים [נוסף על כללות צער הגלות..], אלא... הבלבול מכך שנוצר אצלו ספק האם אומרים "ליעף" או "לעיף"!..

"וכאן – סיים הרבי – "רואים עד כמה גדולה פעולתם של רבותינו נשיאינו על אלה המקושרים אליהם – שיהיו יכולים להתעלות לדרגא כזו שהדבר הנוגע להם הוא לא צער ייסורי הגוף, אלא הבלבול לעבודת ה'".

השליחות לגרוזיא

במשך השנים תרע"ו-תרפ"ה שימש הרש"ל כשליחו של הרבי מוהרש"ב בגרוזיא אשר העיד עליו "איש אשר רוח בו" (אג"ק מוהרש"ב ח"ה עמ' נ"ט).

ועל תוצאות עבודתו כתב הרבי הריי"צ: "פרי עבודה ופועל איש יקר רוח, אשר מסר ונתן נפשו על זה בתעמולה עצומה.. והלך מדרגא לדרגא" (אג"ק מוהריי"צ ח"א עמ' רכז).

ועוד שם:

"בהיותו מסור ונתון אל הכוונה הפנימית באמת ובתמים.. אשר היה כלי לקבלה מה שמסרו ונתנו על ידו" (שם חי"א עמ' כט).

"מהלכי הישיבות והתלמוד תורה שיסד שם בהרבה קהלות הולכים וגדלים תודה-לעיל.. הרבה והרבה ילדים וצעירים.. אלפים כן-ירבו" (אג"ק מוהריי"צ חי"ד עמ' קסח ואילך).

בליל שמחת-תורה תשכ"ז הזכיר הרבי ברמז את שלוחי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב לגרוזיא, ואת שלוחי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אשר הוסיף להרחיב את העבודה (ראה 'ספר השליחות', קה"ת תשמ"ז, עמ' 275).

בהמשך לכך, פנה הרבי אל הרש"ל ואמר לו:

בשנה הבאה בעזרת ה', יהיו כאן מיהודי גרוזיא!

בחודש תשרי תשכ"ח שהו בחצר הרבי שלושת האחים מיכאלשוילי (שיצאו בי' תמוז מגרוזיא), ובהתוועדות יום ב' של ראש-השנה פנה הרבי לפתע בפנים מאירות להרש"ל, ואמר לו:

"נו, באו מגרוזיא?" – התרגשות ושמחה היתה תגובתו של ר' שמואל...

כמה שנים קודם לכן, ביו"ד שבט תשכ"ה (תורת מנחם כרך מב עמ' 175), נתן הרבי בקבוק משקה לר' שמואל ולהרש"ז דוכמאן שיחלקו לקהל בשם יהודי רוסיא.

הוראתו של הרבי רש"ב בנוגע לתלמידיו בגרוזיה שימשה יסוד למענה הרבי שכתב בא' ראש חודש אדר שני תשי"א (אגרות-קודש כרך ד' עמ' ר-רא). במכתב הממוען להרב אפרים וולף מנהל ישיבת תומכי תמימים בלוד נאמר:

בשאלתו על-דבר לימוד תורת הדא"ח עם הספרדים.. כן מספר הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהר"ש שי' לעוויטין ששאל על-דבר-זה בשעתו את פי כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בנוגע למדינת גרוזיא, וענה לו שילמדו, וכן עשו בפועל ויש כבר גדולי גדולין מלימוד ההוא.

בשנת תשט"ו ביקרו ברוסיה ובגרוזיה קבוצה מרבני ארצות-הברית, ומששבו ביקרו ב'יחידות' אצל הרבי. הללו דיווחו לרבי על מצבם של יהודי גרוזיה, כאשר בין השאר ציינו את יראת-הכבוד שעדיין רוחשים להרב שמואל לויטין – שלושים שנה אחרי עזבו את גרוזיה!

תגובת הרבי היתה: "מכאן רואים כוחו של המשלח"! ('תשורה' פרקש עמ' לד – בשם נכדו הרב שלום דובער לויטין שי').

ייתכן והדברים קשורים בדברים המיוחסים לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב (על פי 'אוצר החסידים' נ.י. עמ' 234), כאשר ר' שמואל נכנס ל'יחידות' הראשונה אחרי נסיעתו הראשונה לגרוזיא, וטען בפני הרבי: קשה להחדיר ביהודים המקומיים מושגים חסידיים מעולמה של חב"ד. תגובת הרבי מוהרש"ב נ"ע היתה: היהודים שמבחינים בשליחו של הרבי, מתארים לעצמם מיהו המשלח!

בשליחות לשיקאגו

שליחויות נוספות בשירות רבותינו עשה הרב לוויטין: לדוגמא, בחודש מרחשון תשי"א נסעו הרבנים מוהר"ש לויטין ומוהר"א סימפסאהן לשליחות מסוימת בשיקאגו – לענייני מעמד, ובשובם מסרו לרבי ד"ש מאישים שונים שפגשו. בעקבות כך, ובהתאם לידיעות שקיבל מהם, כתב הרבי (בכ"ז מרחשון) מכתבים לאותם אישים (ראה אגרות-קודש כרך ד' עמודים נ-נא).

אחד המכתבים (י"א כסלו תשי"ב – אגרות-קודש כרך כא עמ' קלט) הפונה ליושב-ראש "קרן ההצלה" בשיקגו הרב שמואל ברוידע, פותח הרבי את מכתבו כך:

הרבנים הנכבדים הרה"ג והרה"ח הוו"ח וו"ח אי"א נו"מ וכו' וכו' מוהר"ר שמואל שי' לויטין ומוהר"ר אלי' שי' סימפסון סיפרו לי מביקורם אצל מעלת-כבודו שי', ודברו בשבחו בעד יחסו הטוב שהראה לעבודת ליובאוויטש במקצועו ההצלה והחינוך, והבטחתו להיות לנו לעזר על ידי "קרן ההצלה" דמחנו...


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)