שאלה: מהו סדר הווידוי על סוגי החטאים ובקשות המחילה שבו?
תשובה: הווידוי בתפילה הוא במקורו מצוות עשה מן התורה, שמשלימה את התשובה שעיקרה בלב. הסדר הוא שמתוודים – ביום כיפור, או במשך השנה (סמוך לפרשת התמיד בבוקר, או בקריאת שמע שעל המיטה) – תחילה על העבֵרות הקלות ואחר-כך על החמורות.
בירושלמי הנוסח הוא: כפרה – ל'פשעים', מחילה – ל'עוונות', וסליחה – ל'חטאים' (וכן העתיק בסידור 'עבודת ישראל' נוסח אשכנז). אבל הרמב"ם כתב: מחילה – ל'חטאים', כפרה – ל'עוונות', וסליחה – ל'פשעים' (וכן מופיע בסידורי 'נוסח ספרד' של האשכנזים).
בשולחן ערוך של בעל התניא כתב (על-פי מנהג הרמ"א שכתב השל"ה, וכן הוא הנוסח במדרש רבה), שיאמר לשון כפרה – ל'חטאים', מחילה – ל'עוונות', וסליחה – ל'פשעים', כי החטא (שייתכן גם בשוגג) קל מעוון, ועוון (שהוא במזיד) קל מפשע (שעושים 'להכעיס'); והכפרה (=מחיקה לגמרי) גדולה מהמחילה, והמחילה (שבה נשאר קצת רושם החטא) גדולה מהסליחה (שרק דוחה את הדין). לכן החטא מתכפר, העוון נמחל והפשע נסלח.
אבל בסידורו כתב כנוסח האבודרהם, וכמופיע בסידורי הספרדים: "ותמחול לנו על כל חטאותינו, ותכפר לנו על כל עוונותינו, ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו", היינו כנוסח הרמב"ם, אלא שהוסיף לפשעים גם מחילה.
מקורות: ראה יומא לו,ב. ירושלמי סוף יומא. ויקרא רבה ג,ג. רמב"ם הל' עבודת יוה"כ פ"ד ה"א, ובנוסח הווידוי בסו"ס אהבה. אבודרהם עמ' רפג. טושו"ע סי' תרז (ובשו"ע אדה"ז ס"ז) ותרכא ס"ה (ושם סי"ג), ונו"כ. שו"ת נו"ב מהדו"ק סי' לג. שער הכולל פמ"ד ס"י. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
