הרבי מזכיר למר שזר את מפגשם ביחידות, פנים-אל-פנים, ומציין שזה "רשום בזיכרוני לפרטיו" * "אין מענייני לספר מה שמספרים לי בחדרי", אומר הרבי * הד"ר למפרט מירושלים משחזר 'יחידות' מיוחדת שלו לפני כמה עשרות שנים * על 'יחידות' פרטית וכללית ועל מה שנהוג או לא נהוג בבית הרב בנוגע ל'יחידות'

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"הנני רוחש לו הוקרה עמוקה מקרב לב בעד העונג מהזדמנות הפגישה עוד הפעם פנים-אל-פנים ואפשרויות השיחה פנים-אל-פנים ביחידות, אף-על-פי שהזמן שהיה לרשותנו לא הספיק כלל לערך העניינים שנידברו ועל-אחת-כמה-וכמה לאלה שלא נידברו..." - כך כתב הרבי למר שזר (אגרות-קודש כרך כד עמ' קצ) בטו"ב במנחם-אב תשכ"ו. היה זה בעקבות 'יחידות' שנמשכה כשעתיים והסתיימה קרוב לשעה שתיים לפנות בוקר.

ארבע שנים לאחר-מכן, בערב שבת נחמו תש"ל, משגר הרבי לשז"ר את ספר הערות אביו רבי לוי-יצחק לתניא וכותב לו (אגרות-קודש כרך כו עמ' תמה) בין השאר:

אשר הרשימה הנדפסת בתור הקדמה בראש הספר מסרתי לכבודו מיד אל יד בעת ביקורו כאן, הרשום בזיכרוני לפרטיו, כולל האמור.

מחשבה טובה...

כך כותב הרבי בי"ד טבת תשכ"ח ('אגרות-קודש כרך כה עמ' סה):

לכותבו אודות ההתראות במוצאי-שבת-קודש הבעל"ט או למחרתו ביום א' בבוקר, הנה כיוון שבזמנים ההם אינני במשרדי, הנני נשען בפסק דין רז"ל אשר מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ויהי-רצון כאילו התראינו פנים-אל-פנים, ויהיה ביקורם באה"ק ת"ו בהצלחה וכן הנסיעה רצוא ושוב בשעה טובה ומוצלחת.

לא "במקום"

בשנת תשל"ו או תשל"ז הגיע אחד מאנ"ש, שהיה שרוי במצוקה מסויימת, ל-770 וביקש להיכנס ל'יחידות'. ממזכירות הרבי סירבו לאשר לו זאת בטענה שבאותה שנה כבר היה ב'יחידות'. האיש כתב מכתב ומסרו באמצעות המזכיר הרב בנימין שיחי' קליין לרבי באומרו: "זה במקום 'יחידות'".

הרבי הגיב: "מה פתאום במקום 'יחידות'?", והורה להכניסו.

הוצאות הנסיעה - לצדקה

להלן שורת התיחסויות של הרבי הנוגעות בדרך זו או אחרת לעניין ה'יחידות':

בו' בטבת תשל"א: "אין צורך לדבר עמי אישית, כי המענה - כנ"ל, וטוב יותר ומועיל - שהוצאות הנסיעה יתרום לצדקה בעירו. וה' יצליחם".

בכ"ה בתמוז תשל"א: "לנסוע לכאן - אין צורך כלל, כי המענה כנ"ל...".

בכ"ב בתמוז תשל"א: "על יסוד הרושם שלי מהפגישה כמה פעמים עם אביה שי' ופעם אחת עם אמה שתחי', אשר בוודאי אך טובתה הם דורשים".

לא נהוג להזמין

מעשה ביהודי שהיה לו סכסוך עם זולתו. הלה כתב לרבי וביקש שהרבי יזמין את האיש וישוחח עמו אישית...

בתשובה כתב לו הרבי (האיגרת מז' בתמוז תשל"א - אגרות-קודש כרך כ"ז (נמצא בדפוס) עמ' תקלב):

בוודאי ידוע לכת"ר שאין זה נהוג בבית הרב כלל וכלל להזמין מי שהוא, כי אם כשמבקשים להתקבל אזי יש מקום לדבר בתוכן מכתבו ובקשתו, כמובן באופן המתאים לדברי המבקר או המבקרת וק"ל. ואתו רב הסליחה אשר אין בידי למלאות הצעתו.

סיפורים מהחדר

"ואף שכמובן אין מענייני לספר מה שמספרים לי בחדרי, יוצא מן הכלל עניין האמור, כיוון שבפירוש אמר [הרב משה-צבי נריה] שדברו הנ"ל אמר בפומבי והכל יודעים על דבר זה" - כך כותב הרבי בז' במנחם-אב תשי"ח ('מענה מלך' בעריכת הרש"ז גליצינשטיין עמ' 58).

בד בבד ביקש הרבי שעסקני אנ"ש יבקרו אישים שנפגשו עם הרבי ב"יחידות" כדי לעמוד עם אותם אישים בקשר למען יעמדו בהבטחותיהם לרבי.

'יחידות' לפני שלושים ושבע שנים

בתקופת חודש ניסן תשכ"ז ביקר אצל הרבי סטודנט צעיר, שלמה למפרט שמו. כיום הד"ר למפרט מירושלים. לבקשתנו העלה מר למפרט קטע מאותה "יחידות":

שלמה למפרט: נפגשתי למטרת שידוכין עם נערה ששמה ציפורה-טובה ושם אימי טובה. זאת אומרת ששמה השני של הנערה הוא כשם אימי. אימי התייעצה עם אדם זקן המקובל עליה [ושאיתו היא מתייעצת לעיתים קרובות] בירושלים. זה טען, לדבריה, שעקב בעיית השמות הזהים [וצוואת רבי יהודה החסיד] צפויות לנו בעיות קשות אם נינשא. שאלתי את הרבי האם קיימת איזו שהיא בעיה הלכתית עקב השמות המונעת ממנו להינשא ?

הרבי: אין כל בעיה הלכתית במקרה הזה ואתם יכולים לבוא בברית הנישואין.

שלמה למפרט: לאור חוות-הדעת שאימי קיבלה מאותו אדם המקובל עליה, היא מתנגדת מאוד  שנבוא בברית הנישואין; האם בכך שלא אציית לה, איני עובר על מצוות כיבוד אב ואם?

הרבי: במקרה זה אינך עובר על מצוות כיבוד אב ואם. יש שלושה דברים שבהם אין עניין של כיבוד אב ואם והם: שמירת שבת, לימוד תורה  ונשיאת אישה. יתירה מכך, אם מורים לך לחלל את השבת, או להימנע מלימוד תורה - מחובתך לא לשמוע בקולם.

[ד"ר למפרט: "ברצוני לציין שקיבלנו מכתב ברכה מהרבי לרגל נישואינו, ותודה לא-ל לא היו תקלות.

אנו נשואים זה למעלה משלושים ושבע שנים עם ילדים ונכדים ב"ה. המפגש עם הרבי היה מרשים מאוד וחרוט בזיכרוני עד היום... גם בשנים שלאחר מכן, זכיתי לפגוש את הרבי במהלך חלוקת הדולרים [לצדקה] בימי ראשון בשבוע. באחת הפעמים קיבלתי שני שטרות".]

מעלת 'יחידות כללית'

"...לפלא הכי גדול כותבו שאין עתה 'יחידות' לכל אחד  ואחד בפני עצמו - שכנראה אינו יודע [או שלא הגיעו - [ראה לקוטי-תורה ריש פרשת שמיני] המדובר וכמה פעמים על-דבר גודל המעלה דהיחידות הכללית ובבית-הכנסת ובבית-המדרש וכו'" - כתב הרבי לפלוני (לקוטי-שיחות כרך לט עמ' 282).