חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מדוע אין בנין בית המקדש דוחה שבת?
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1132 - כל המדורים ברצף
מסירות נפש כדי לטהר יהודי במצב ירוד
הציפייה מעוררת לבקש בכל עת
מדוע אין בנין בית המקדש דוחה שבת?
פרשת שמיני
בין מוסר לחסידות
קדושתם של נדב ואביהוא
הלכות ומנהגי חב"ד

חקירה למשמעות דברי הרבי בעניין חיוב מצות צדקה; נתינה בכל יום, נתינה בחיוב של כל השנה, והנתינה בפורים; האם יש לרוץ ולחפש אחר עני או די בהפרשה לצדקה? * ביאורו של הרבי שופך אור על הסיבה מדוע אין בנין בית המקדש דוחה שבת * ומה ענה לטוענים כי אינם רוצים להוסיף מנהגים חדשים? * רשימה נוספת בסדרת 'יסודתו בהררי קודש'

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

צדקה - בהפרשה או בנתינה?

בשיחתו לפורים מתבטא הרבי כך (לקוטי שיחות כרך טז עמ' 366):

עניין הצדקה היא מצוה בכל השנה כולה; בפורים ישנו חידוש שלא די בכך שבשעה שמוצא עני הרי הוא מקיים את "פתוח תפתח" ו"נתון תיתן" – אלא עליו לחפש ולמצוא - שני עניים וליתן להם (באופן של) מתנות.

עד כאן דברי קדשו.

לכאורה ניתן היה להצביע על מעין מקור מפורש לדברי הרבי בדברי התוספות במסכת ראש השנה ד,א ד"ה צדקות ומעשרות:

והא דאמר רבא לקמן (דף ו.) וצדקה מיחייב עלה לאלתר – הני מילי דקיימי עניים, אבל לא מיחייב להדורי בתרייהו [=אם מצויים עניים, אך אין הוא מחוייב לחזר אחריהם] כל זמן שלא עברו שלשה רגלים. וכן כתב הר"ן שם ד"ה וצדקה: "דכל היכא דלא קיימי עניים צריך להפריש.. ומניח אצלו עד שיבואו עניים אבל לחזר אחריהם אין לנו כו'",

ברם אין זה מקור ברור לעניינינו. כי המדובר שם בצדקה (יזומה) שאדם חייב את עצמו מרצונו.

ואמנם לעניין צדקה בכלל מפורש במסכת שבת קד,א: מה דרכו של גומל חסד לרוץ אחר דלים כו'. ואכן על פי זה קבע הגאון הראגוצ'ובי ב'צפנת פענח' הלכות מתנות עניים פ"ז הלכה ה: רוצה לומר דזה מוטל עליו החיוב לחפש עניים.

אלא שדברי הראגוצ'ובי נסובו על מה ששנינו במסכת בבא בתרא ט,א: לעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה (וכן נפסק ברמב"ם הל' מתנות עניים שם), שזהו חיוב צדקה על פי הלכה.

וכן פסק האור חיים הקדוש בספרו 'ראשון לציון' ריש הלכות צדקה סימן רמז: דאפילו מבלי תובעים אותו מצוה על האדם להפריש ממונו לצדקה ולחפש עני לתת לו.

ובפשטות כוונת הרבי היא לגבי צדקה בכל יום - שלפועל אין גדר מצות צדקה בכל יום בחיפוש וכו'. ואילו דבריהם נאמרו לגבי חיוב צדקה בכלל במשך השנה.

ואף שגם לגבי כל יום נפסק בשו"ע סימן צב וסימן רמט "טוב ליתן פרוטה לעני קודם (כל) תפילה".

וכן כתב הרב החיד"א (יו"ד ר"ס רמז) "יש להזהר לקיים מצוה זו בכל יום ויום". והרבי מוסיף ואומר "מצות הצדקה – זמנה בכל השנה כולה, בכל יום ויום. והדגשה מיוחדת בזה – לפני התפילה". אולם הרבי עצמו מציין "שלא כולם מקפידים ליתן צדקה בכל יום" (התוועדויות תשמ"ו כרך א' עמ' 397) – ולכן יסד את קרן השנה.

ועוד כתב הרבי (אגרות קודש כרך ח"י עמ' סד): "שענין הצדקה אין הדיוק לתת הפרוטות תיכף בקופה של צדקה או לתתם תיכף ומיד לעני". באם אין שני העניינים מן המוכן - והעיקר הוא בהפרשה - ראה לבושי שרד (להג"ר שלמה אייבשיץ), הנעתק על ידי רבינו הצמח צדק ב'אור התורה' על מאמרי רז"ל, עמ' מ, וכן מצוטט באגרות קודש כרך יד עמ' עט. וראה גם התוועדויות תשמ"ח כרך ג' עמ' 464- 465.

ואמנם בתשמ"ח שם נאמר: "מובן ופשוט שצריך לעשות כל התלוי בו לחפש עני.. ומובן שמיד צריך להשתדל לחפש את העני.." (ראה שם עוד).

אמנם לפועל, סוף סוף כוונת הרבי בשיחה היא, כי גדר הצדקה בכל השנה בכלל הוא בהפרשה, מה שאין כן בפורים, וק"ל.

חידוש רק בלעומת הקדושה?

במספר מקומות מצינו התייחסויות הרבי לטענת ההשתמטות ממנהגי ישראל שנראים חדשים, הקשורים בדרך כלל לנשיאי החסידות ודרכיה - בגלל היותם לכאורה נגד מנהגים קודמים. הנה כמה דוגמאות:

בשנת תשמ"א לעניין הדלקת נש"ק (לקוטי-שיחות כרך כא עמ' 382) התבטא הרבי:

מנהג נשי משפחתה מאז היה . . שלא לקרות פייפערס [=עיתונים], שלא ללמוד כלל לימודי חול . . האם בזה מדייקת לעשות כמנהגם? או על-כל-פנים לא לעשות בפועל נגד מנהגם ובגלוי? - באם מוסיפים בענינים של חושך, פשוט שמוכרח להוסיף בעניני אורה.

בשנת תשכ"ד, לעניין לימוד החסידות (ונוסח התפילה שתיקן אדמו"ר הזקן) הובאו דברי הרבי (בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163) כדלהלן:

וכי אתה עושה הכל לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? . . אחרי שחלה ירידה בדורות אחרונים, ראו צורך ללמוד גם חסידות, ובישיבות מוסר - מוסר. לימוד החסידות היא רפואה . . ואם יש מחלה חדשה, ישתמשו בתרופה חדשה".

(וראה עוד לקוטי שיחות כרך כה עמ' 377).

גרעין רעיון זה מצינו ב'יערות דבש' חלק ב דרוש ה לחודש אלול ד"ה "אבל":

"אבל על כל פנים אינם משגיחים בזה כלל, והכל כמצות אנשים מלומדה, מנהג ונימוס אבותם . . ואם יאמרו להם למה אתה עושה כך, ישיבו כך נהגו אבותינו ולא לנו לחדש דבר, ואני השבתי להם כמה פעמים, כאשר כתבתי כבר, אֵי שוטים, למה תרבו לשתות קאפע וטע ושאקלאדע [=קפה, תה ושוקולד] שלא נהגו בו אבותיכם תמול שלשום, אבותיכם לא הלכו במלבושים יקרים .. ולא נהגו בחדרים בנויים לתלפיות .. כלים מכלים שונים .. ואתם תוסיפו מדי יום ביומו .. ואם תבואו לקיום מצוות תאמרו, ימים ראשונים היו טובים ואין לשנות".

וממשיך: ש"אמת חס וחלילה לשנות מנהג קדמונים .. [אבל מה ש]לא היה אפשר לקיים המצווה כראוי, ואין שעת הדחק ראיה מן התורה, לא נלבש עוז לקיים מצווה כראוי[?] - הלא עינינו רואות כובד ואורך הגלות, ואם לא נתאמץ בתורה ומצוות כראוי, איך יהיה עזר וצרי לכאבנו, בעוונותינו הרבים". עיין שם.

אין בנין המקדש דוחה שבת

במספר הזדמנויות (ראה גם תורת מנחם כרך כ עמ' 197-6; שיחת ש"פ פינחס תשל"ד ס"ג; ועוד) ביאר הרבי את מאמר חז"ל בנוגע לתשעה באב שחל בשבת ש"אוכל בשר ושותה יין ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו".

וקשה: למה נקטו סעודת שלמה דווקא ולא מלכים אחרים?

אלא: בית-המקדש נקרא בנין (דוד ו)שלמה, וכשמגיע תשעה-באב הרי לכאורה זה יום עצב כי בניינו של שלמה חרב. קובעת אפוא תורת אמת, ששבת ענינה למעלה מכל שבירה וחורבן ו"כאילו לא נחרב בית המקדש כלל", ושלמה הוא (כביכול) כבעת מלכותו. עד כאן תוכן דברי קדשו.

ולאור ביאור זה יומתק מה שאין בנין בית המקדש דוחה שבת (שבועות טו, ב. וש"נ), וקל להבין.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)