חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:42 זריחה: 6:03 כ"א באדר התשפ"א, 5/3/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא לנטוש את ה'חזית'
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1138 - כל המדורים ברצף
הספירה – הכנה לעתיד לבוא
עתה הוא הזמן לפעול, ולא להצטער בעתיד!
לא לנטוש את ה'חזית'
פרשת אמור
"הרואה את הנולד"
ספירת ובירור המידות
הלכות ומנהגי חב"ד

למשאלת הרבים שהרבי יעלה או יבקר בארץ  הקודש השיב הרבי בסגנונות שונים * מענה תורני מהגמרא בחולין... * התועלת בנוכחות יהודים בחו"ל – המסייעת לעצם קיום היהדות ויהודים בארץ-הקודש * שאלה שאינה מועילה למילוי השליחות האישית... כי גם המענה אליה קשורה בביצוע השליחות כל עוד לא הסתיימה! * והיכן רופא צריך לגור?... – במענה לילד בר-מצוה * רשימת המשך לגיליון הקודם

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

עיינו בגמרא חולין...

ביום ד' ב' דראש-חודש מרחשון תשכ"ו כתב הת' יוסף מינקוביץ לחברו, הת' מנחם מענדל שי' וולף (כיום מנהל סניף קה"ת בארץ-הקודש):

"בטח שמעת כבר שהגישו פתקא לכ"ק אדמו"ר שליט"א שחמשה מהאורחים מארץ-ישראל רוצים להיכנס בתור באי-כוח להזמינו לבוא לארץ-ישראל. כשהרב חדקוב מסר את הפתקא לכ"ק אד"ש נטל כ"ק גמרא חולין, פתחה ואחר-כך אמר: תאמרו להם שיראו מה שכתוב בחולין דף צ"ב עמוד א' ובפירוש רש"י שם" (הכותב מציין: "עיין שם. ודי-למבין").

שאלה שאיננה חדשה

בשלהי חודש תשרי תשכ"ו נכנס ל'יחידות' ר' משה גרינברג – יהודי גליציאני מבני ברק שנשא בזיווג שני את בתו של הרב מנחם מענדל – בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש. טרם כניסתו הכניס לרבי פתק עם שאלות ובין השאלות הייתה המפורסמת מדוע אין הרבי מגיע לארץ-ישראל.

להלן תמצית הדברים שענה לו הרבי ביחידות, כפי שנרשמו בשעתו על-ידי אחד ה'תמימים' שהעלה אותם על הכתב:

שאלה: מפני מה לא מגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א לארץ-ישראל?

תשובה: שאלה זו הרי איננה חדשה, רבים השואלים אותה וגם שאלו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, אביו אדמו"ר מוהרש"ב, אדמו"ר מהר"ש ואפילו מהצמח-צדק, ואם הם לא נסעו מפני מה אני אשנה?!

שאלה: הרי חמיו, אדמו"ר מוהריי"צ, ביקר בארץ-ישראל בשנת תרפ"ט!

תשובה: אבל הוא לא השתקע שם.

שאלה: הרי בגמרא (כתובות קי,ב) נאמר: "כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה"?

תשובה: האם ידועים לכם דברי חז"ל אודות תקופות מסוימות שיהודים בא"י היה להם שייכות עם עבודה-זרה?

(השואל נבהל, אך כ"ק המשיך:)

המצב הוא כיום שנוטלים כסף מיהודים ובונים מסגדים ומחלקים צלמים לנוצרים... בכלל יכולים לקבוע שלולי יהדות ארצות-הברית לא היו יכולים להתקיים כמעט כל הישיבות בארץ-ישראל.

גם העובדה שלא לוקחים בחורים – היושבים ולומדים תורה – לצבא היא – אגלה לכם סוד – בזכות הסכם שנחתם כאן (בארצות-הברית)...

וכאמור, לולי יהדות ארצות-הברית היה כבר בן גוריון עוקר היהדות בארץ-ישראל!

נוכחות בחו"ל – הכרח קיומי

בד' ניסן תשל"ו (אגרות-קודש כרך לא עמ' קעז) מתייחס הרבי למכתב תושב העיר רחובות בנושא דידן – "אשר אף על פי שבא גם בטענה, הרי זה מנהג ישראל ישן נושן"...

הרבי עונה בגוף שלישי:

עד כמה נחוצה וזקוקה ומוכרחת לקיום הגשמי של העם היושב בארץ הקודש נוכחיות... של אנשי ישראל הנמצאים דווקא בחו"ל... נקודה המודגשת ובולטת ביותר דווקא בשבועות הכי אחרונים.

לא יעזוב הרועה

בצורה גלויה וישירה שוחח הרבי על כך עם הגאון מבוסטון רבי מרדכי סאוויצקי (זצ"ל) בשנת תשמ"ח ('מקדש מלך' כרך ב' עמ' 372). הרבי כרך זאת בעובדה שכב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ לא נסע לארץ ישראל "מפני שנשיא ישראל לא יעזוב צאן מרעיתו". אם כי הרבי עצמו מציין "למרות שבוודאי היו טעמים נוספים"!

ניצול השליחות במלואה במקומו!

בהזדמנות העניק הרבי הסבר חופשי לשאלה, במכתב ארוך באנגלית מתוך ארכיון מינדל שהתפרסם בעיתון כפר חב"ד (גיליון 1617 עמ' 12) בתרגום חופשי:

ב"ה... תשמ"ג... מר... סקוטסדייל, אריזונה

שלום וברכה

הנני לענות על מכתבך, בו אתה כותב שאתה מוטרד ונבוך, ומבקש בדחיפות תשובה – בנוגע לשאלה מדוע אני לא נוסע לארץ ישראל. עם כל ההערכה הראויה, אני לא מבין בכלל מה תשיג מכך שתהיה לך תשובה לשאלה הזאת בעלת העדיפות העליונה.

יתירה מזו, מכיוון שהשם ברא כל דבר בהתאם לכוונה שלו, וכשיודעים ששום דבר אינו מיותר, זה יהיה בזבוז זמן ומאמץ של האדם אילו לא ינצלו את זה במידה המלאה ביותר.

מצד שני, שליחותו העיקרית של היהודי בחייו, כפי שרבותינו מבטאים אותה "אני נבראתי לשמש את קוני" (קידושין פב,א), ועבודה זאת מתבצעת על-ידי חיזוק והפצת יהדות, לכל לראש בחייו האישיים של האדם, ואחר-כך בסביבתו של האדם, תוך שהוא זוכר ש'ואהבת לרעך כמוך' הוא הכלל הגדול של התורה (ויקרא יט, יח; בראשית רבה כד, ז). לפיכך, אם אדם יבזבז את זמנו ומרצו על עניינים מבחוץ, במקום לנצל אותם לביצוע שליחות חייו, זה יהיה בזבוז גלוי לעין ושיבוש של כל הסדר האלוקי.

בהתאם למידע שבידי, העיר שבה אתה חי היא עיר שבה יש מקום גדול מאוד לעבודה למען חיזוק היהדות, בכל הקשור ליהודים, וכן למען הפצת מה שנקרא 'שבע החוקים המוסריים', עם כל הפרטים שלהם, בכל הקשור לגויים, מכיוון שהם ניתנו על-ידי הקב"ה לבני נח, זאת-אומרת לכל האנושות. זוהי הסיבה לכך שאני מופתע עוד יותר מהשאלה שלך.

מכיוון שאתה כותב שאתה מאוד נבוך, ואתה כן מבקש תשובה מיידית, אני לא אתחמק מלתת לך תשובה – ועל אחת כמה וכמה כאשר התשובה היא פשוטה מאוד. לאמיתו של דבר, זה כבר מרומז במה שנאמר למעלה לגבי החובה הראשונה של יהודי, ושל כל בן אדם, לבצע את שליחותו במקום שבו הוא חי, ורק לאחר שהוא עשה את כל מה שמצפים ממנו במקום זה, יש מקום לשקול האם הוא צריך ללכת למקום אחר ולהמשיך את שליחותו שם. כמובן, אדם לא צריך לנטוש את 'החזית' לפני שהוא מוודא שהכל כשורה.

אני משתמש בביטוי 'החזית' בצורה מחושבת. אתה בוודאי יודע מה קורה מסביבך – בדיוק אותו דבר שקורה בכל מקום שבו יהודים חיים, ובמיוחד במקומות שהם מהווים מיעוט קטן – במונחים של ניכור כלפי יהדות, אובדן הזהות היהודית, נישואי תערובת והתבוללות מוחלטת. זוהי חובתו של כל יהודי לעשות את המירב שלו או שלה כדי להיאבק בכוחות שמאיימים על עצם היסודות של עמנו – לכל לראש כאשר הוא מוצא אותם בסביבתו הקרובה ביותר.

בברכה.

כבודה של תורה

בהזדמנות מסויימת התבטא הרבי: "מנהג ישראל כאשר מגיעים למקום מסויים – מבקרים שם את העניינים של קדושה וכמובן גם עורכים ביקור אצל הרב!"...

משנבחר הגאון הגדול רבי יצחק נסים לרב ראשי ספרדי 'ראשון לציון' בשנת תשט"ו, מיהרה הנהלת אגודת חסידי חב"ד לשגר לו מכתב ברכה (ייתכן והדבר נעשה על פי הוראה מפורשת שנתקבלה מהרבי או מזכירות הרבי) המתפרסם כאן לראשונה בפרסום ראשון:

"כבוד הרב הגאון המפורסם לשם תהלה ותפארת איש האשכולות ובעל מדות תרומיות חריף ובקי, כבוד שם תפארתו כו' וכו' הרב רבי יצחק שליט"א נסים "ראשון לציון" הרב הראשי לישראל ירושלים.

"שלום רב וברכה!

"אגודת חסידי חב"ד – צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו על אלפי חבריה והמון מוסדותיה, ישיבותיה וכפרה "כפר חב"ד ספריא" מתכבדת בזה להביע לכבוד הדר"ג שליט"א מיטב איחוליה וברכותיה העמוקות והכי לבביות לרגל הכתרתו בכתר "ראשון לציון" הרב הראשי לישראל.

"יזכה כבוד הדר"ג שליט"א לאחד שבטי ישראל בשאיפתו הכנה והנאמנה ובימיו ובימינו ירום קרן התורה והדת בארצנו הקדושה ת"ו ויזכה לאריכות ימים ושנים מלאי נחת וכל טוב, בריאות נכונה ונחת רב. ונזכה לגאולה שלימה על-ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. ברגשי כבוד ויקר. ההנהלה".

הרב נסים קיים קשרים אדוקים ואמיצים עם הרבי. במדור זה פורסם בעבר איגרת ששלח לרבי במנחם-אב תשכ"ב (נעתקה לאחר-מכן ב'שמן ששון מחבריך' כרך א' עמ' 121).

תודת הרבנים

להלן איגרת ששיגר הרב נסים אל הרה"ח ר' משה לאזאר משלוחי ורבני מילאנו, עם תום ביקור שערך בקיץ תשכ"ו במילאנו:

"לכבוד הרב משה לזר יצ"ו, מילאנו.

"שלום וישע רב,

"בשובי לירושלים מוצא אני לראוי להודות לכב' על הטרחה שטרח עמי בבקרי בפנימיית חב"ד באגם קומו שבהנהלת כב', ועל מידת הכנסת האורחים הנאה שנהג כלפי.

"ראיתיו חרוץ ושנון, מסור לתפקידו ועושה חיל. אברכו שיתן לו ה' כח להוסיף ולפעול למען חינוך ילדי ישראל בנכר, למען יהיו בנים נאמנים לה' ולתורתו ויתעוררו לעלות לארץ ישראל, שהיא בית חיינו, וכאן יוכלו לקיים יהדותם בשלימות.

למזכרת תודה שלחתי לו היום ס' בני ישראל. בכבוד רב, יצחק נסים".

ומעניין לעניין, צילום אגרת ממזכירו של הרב אונטרמן בעל "שבט מיהודה" עם שובו מביקור במילאנו במהלך חודש שבט תשל"ב:

"לשכת הרב הראשי לישראל מן הגרא"י אונטרמן שליט"א. ב' אדר תשל"ב ירושלים ת"ו.

"לכבוד הרב לאזר הי"ו,

"אחדשה"ט שלום וברכה וכט"ס,

"חזרנו לעבודה הרגילה, ורק עכשיו אנו מתחילים להעריך את בקורנו במשך השבוע אצלכם. באופן כללי יצא כבוד הרב הראשי מרוצה מאד מהביקור, הוא נהנה להפגש עם הקהילה והרבנים, ובעיקר עם צבור מתפללי בתי הכנסת של הספרדים והאשכנזים האטלקים והפרסים. גם בקורו במוסדות החינוך גרם לו להנאה מרובה, אין צורך לציין במיוחד שכל החגיגות שהתקיימו להכנסת ספר-התורה עם סעודת המצוה ודברי התורה שנאמרו בהם גרמו גם הם קורת רוח רבה, ועל הכל נעים היה לשמוע את יהדות מילאנו בכללותה כיצד חולקת כבוד להרב הראשי של ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדברי כל הנאומים שנשאו דבריהם.

"אני בא להודות בשם כבוד מרן הרב הראשי שליט"א, ובשמי אני על כל העזרה שהגשת לנו בהיותנו במילאנו, ונשמח לראותך בהיותך בארצנו הקדושה. בכבוד רב ובידידות רבה, אברהם בידרמן מזכיר פרטי להרב הראשי".

בשולי המכתבים יצויינו כאן מספר אפיזודות:

שליח מכובד היה מתלונן בפני הרבי שהרב המקומי בעירו מציק לו. אך הרבי בתגובה הזהירו כי בשום-אופן לא יציק לרב חזרה...

שליח נוסף באירופה נקרא פעם עם הגיעו לניו-יורק לחדרו של הרב חדקוב, שאמר לו: "לא נשלחת ל... כדי לריב עם הרב המקומי"... – למרות שהאחרון היצר את צעדיו וק"ל (אוצרות ליובאוויטש).

היכן שזקוקים לעזרתו

הנה מענה מיוחד לילד בר מצוה ששאל מדוע הרבי לא גר בארץ:

ח' טבת תשד"מ

האברך אסף שי',

שלום וברכה!

במענה על ההודעה על-דבר הכנסו לגיל מצות...

נ.ב.

לכתבו אודות מקום דירת האדם – הקובע בזה הוא לא איפה יהיה לו נעים יותר וטוב יותר, אלא איפה הוא יוכל לעשות יותר מעשים טובים ואיפה זקוקים יותר לעזרו.

ובדוגמה רופא – כפשוטו שצריך לקבוע דירתו במקום שזקוקים יותר לעזרתו, ולא במקום אשר מקווה שיהיו חייו נוחים יותר.

ובאמת – הרי כל אדם צריך 'לרפאות' סביבתו, להביא בה 'אור' וקדושה יותר, ובנוגע ליהודים – כל אחד ואחת מהם תפקידו הראשוני והעיקרי להביא בסביבתו יהדות יותר.

הפ"נ שבמכ[תבו] יקרא בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

מרצים - לשאלות נפוצות

במכתב אישי אל כמה אנ"ש פנו מ"צעירי אגודת חב"ד" כדלהלן:

"כ' טבת תשל"ד

"לכבוד... שלום וברכה

"פני' זו היא אל קבוצה מצומצמת של אנ"ש, אשר למיטב ידיעתנו הם מרצים בהצלחה במקומות ובחוגים שונים, במסגרת "ערבי חב"ד", וכיו"ב.

"עקב התרחבות הפעולות ב"ה, וכדי להיענות לפניות הרבות, הכרח להכשיר מרצים חדשים. דבר זה גם יקל את העומס על המרצים הקבועים.

"אחד הצעדים הנחוצים הוא – להוציא לאור חוברת של הרצאות לדוגמא עבור מרצים חדשים.

"לפיכך הנך מתבקש לשלוח לנו בהקדם הרצאה, אחת או יותר, מאלה שהשמעת בהצלחה (לפני חיילים, לפני סטודנטים, לפני נוער תיכוני, וכו') על-מנת לפרסמה בחוברת הנ"ל.

"כן הנך מתבקש לשלוח את תשובותיך (שאתה נותן בדרך כלל) לשאלות נפוצות של מאזינים (כגון: היחס למדינה, מדוע אין הרבי עולה לא"י, בני ישיבות בצבא, מעמד הנשים בחסידות, ההבדל בין חב"ד לזרמים חסידיים אחרים, מדוע לא להקל בדת על-מנת לקרב אנשים חילוניים אליה, יחס חב"ד למפלגות הדתיות, שלום וגבולות ביטחון, תלבושת חסידית, וכו' וכו'), אף אלה על-מנת לפרסמן באותה חוברת. בכבוד רב, ההנהלה".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)