נתינה אישית
החג נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן מתן תורה', כי זה זמן מתן תורה לכל אחד ואחד; לכל יהודי על-פי מעשיו, דרגתו והשגתו בתורה.
(דעת משה)
אין הפרעות
חג השבועות הוא זמן מוכשר לעשות הכול לטובת לימוד התורה ועבודה ביראת שמים, וכמו-כן לעסוק בתשובה על דברים הקשורים ללימוד התורה, באין מפריע מהשטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בראש השנה והיום הקדוש של צום הכיפורים.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
קבלת עול התורה
בליל חג השבועות חייב כל אחד ואחד לקבל עליו את עול התורה. זו צריכה להיות קבלה בלב וגם קבלה בפה. ויאמר: "ריבונו של עולם, הריני מקבל עליי את עול התורה".
(ספר השיחות תש"ד)
כוחות חדשים
בחג השבועות כל יהודי מקבל כוחות חדשים לשנה הבאה, שתהיה זו 'שנת תורה' באופן נעלה יותר מכפי שהיה עד כה. הכוחות החדשים האלה מחייבים את האדם לחשבון נפש חדש, שיביא לידי החלטות בדבר הוספה בכל שיעורי התורה שלו.
(הרבי מליובאוויטש)
ערבות הדדית
"ויענו כל העם יחדיו ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט,ח). מדוע נאמר 'ויענו' בלשון רבים ולא 'ויען' בלשון יחיד? אלא שמתוך המתיקות של קבלת התורה קיבל עליו כל אחד ואחד ערבות והתחייבות גם על חברו.
(חידושי הרי"ם)
קיום יחדיו
כך ענו ישראל למשה: אפשר לעשות את כל אשר דיבר ה' רק כאשר כל ישראל שרויים 'יחדיו', ולא בשעה שהם פזורים בין האומות.
(הגר"א)
סעודת שמחה
הסעודה וההתוועדות של חג השבועות היא סעודת מצווה והתוועדות שמחה של מצווה. נוסף על כך שהיא נערכת לשם שמחת יום טוב, הרי זו סעודה של קבלת התורה והמצוות וכניסתו של עם ישראל ל'חדר'.
(ספר השיחות תש"ה)
מהתחתית עולים
"ויתייצבו בתחתית ההר" (שמות יט,יז). בני ישראל הבינו שהם רחוקים מאמיתות התורה, ולכן נאחזו רק 'בתחתית ההר', ועל-ידי זה התרוממו ועלו עד לשמים.
(חידושי הרי"ם) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
