המדרש מספר שכאשר לימד הקב"ה את משה רבנו על טומאת המת, הטומאה החמורה ביותר, "נתכרכמו פניו". זאת מפני ש"לא היה יודע במה תהא טהרתו", עד שהגיע לפרשת פרה אדומה.
מוות עניינו סילוק החיים. בהיבט הרוחני טומאת מת משמעותה הינתקות ממקור החיים, מהקב"ה. טהרה מטומאה כזאת נעשית על-ידי משה רבנו, כלשון הפסוק "ויקחו אליך פרה אדומה". הפרה האדומה מסמלת את רגש החמימות הבהמי והגשמי. בכוחו של משה לקחת את התכונה השלילית הזאת ולטהר אותה, כדברי רש"י: "לעולם היא נקראת על שמך – פרה שעשה משה במדבר".
שמירה לעולם
משה נצטווה לשמור מאפר הפרה האדומה שעשה כדי שבעתיד יערבבו ממנה באפר הפרות האדומות העתידות להיעשות. ואכן, באפרן של שמונה הפרות שנעשו אחרי משה רבנו היה מעורב אפר הפרה שעשה משה. אפילו בפרה העשירית, שיעשה המלך המשיח, יצטרכו לקדש את אפרה על-ידי אפר מהפרה שעשה משה.
הדבר מבטא את נצחיות מעשיו של משה רבנו. תפקידו של משה להפיח רוח חיים בעבודת ה' ולתת כוח לכל יהודי לדבוק בקב"ה. כשם שהשפעתו של משה נמשכה גם אחרי פטירתו, על-ידי אפר הפרה שהכין, כך בכל דור ודור יש רועי ישראל, 'אתפשטותא דמשה', הפועלים מכוחו ו'משתמשים באפר הפרה' שהכין, כלומר, חדורים בהשראתו.
השמש מאירה
בספרי הקבלה השפעתו של משה רבנו אחרי פטירתו נמשלת ל"שמש המאיר מתחת לארץ לשישים ריבוא כוכבים". גם אחרי שהשמש שקעה היא מוסיפה להאיר, אלא שהאור אינו מגיע ישירות לצד מסויים של העולם, אם כי גם הוא מקבל את אורה של השמש על-ידי הכוכבים המחזירים את אורהּ.
אך השמש עצמה לא נעלמה ולא חדלה מלהאיר, אלא היא נמצאת במקום אחר ומאירה בכל עוצמתה. כך הסתלקותו של משה אכן יצרה תחושה של חושך, אך האמת היא שאורו מוסיף להאיר. אמנם הוא עלה למעלה, לעולמות רוחניים וגבוהים יותר, אך אין בכך למנוע מאורו להוסיף ולהאיר עלינו.
לחיות ולהחיות
משה רבנו מאציל עלינו מכוחו, לטהר את בני ישראל ולחבר אותם לקב"ה. כאשר פוגשים יהודי השרוי במצב רוחני של 'טומאת מת', חובה על כל אחד ואחד 'להחיות' אותו, שכן הוא מצוייד ב'אפר הפרה' של משה רבנו. אין הוא פועל מכוח עצמו אלא מכוחו של משה: "לעולם היא נקראת על שמך – פרה שעשה משה".
לכן מדגיש רש"י "פרה שעשה משה במדבר". המדבר מייצג מקום שומם ובלתי-מיושב, המלא מזיקים כדוגמת נחשים ועקרבים. 'מדבר' ברוחניות זו מציאות המנותקת מהחיות הרוחנית ומהקדושה. ובכן, גם יהודי הנמצא ב'מדבר' רוחני יכול להיטהר, בכוחו של משה, עד שהוא עצמו יטהר אחרים.
(תורת מנחם כרך א, עמ' 119) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
