חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 כ"ב בחשון התש"פ, 20/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יודע מחשבות
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1550 - כל המדורים ברצף
לתקן באהבה ומתוך שמחה
יש חדש
כוס של יין וכוס של חומץ
ירושה
הוראה מכל דבר
מפתחות ההיכלות
יודע מחשבות
החג הסודי שנתגלה לעולם
הסטודנט לרפואה שמלמד חסידות
הלנת שכר בהלכה

שתי הכרכרות נעצרו זו לצד זו. מהן ירדו שתי דמויות, למפגש בלתי-מתוכנן. האחד היה רבי מאיר מרגליות, בעל 'מאיר נתיבים', רבה של אוסטרוה והאזור. מן העגלה השנייה ירד רבי ישראל בעל-שם-טוב.

רבי מאיר היה מגדולי רבני האזור. בהיותו הרב ראשי היו כפופים אליו רבנים מקומיים רבים, וכל שאלה הלכתית חמורה הובאה לשולחנו. באותם ימים טרם התוודע לגדולתו של הבעש"ט, אך שמע עליו שמועות שנעו בין שבחים לביקורת.

"מספרים עליכם גדולות ונצורות", פנה רבי מאיר אל הבעש"ט, "אבל אינני מבין מדוע מכנים אתכם 'בעל שם'. הלוא זה כינוי ללוחש סגולות ומשביע מלאכים".

"הכינוי הזה", הסביר הבעש"ט, "בא לרמז שקורא מחשבות אני".

 "האוּמנם?!", השתומם רבי מאיר, "אם כן, אִמרו לי את מחשבותיי".

"ובכן", נענה הבעש"ט, "זה כמה שבועות, בכל ליל שבת, כבודו טועה בתפילת העמידה. אחרי ברכת 'הא-ל הקדוש', במקום לומר 'אתה קידשת', אתם ממשיכים ואומרים 'אתה חונן', כבתפילת יום חול. טעות זו חוזרת ונשנית מדי שבת בשבתו...".

פניו של הגאון החווירו. "אכן", השיב בקול שפל, "נכשל אני פעם אחר פעם, ואינני יודע כיצד להינצל מטעות זו. אנא תנו לי עצה".

ענה לו הבעש"ט: "הלוא התשובה מופיעה במפורש בשל"ה: 'ידאג כל השבוע'".

"יודע אני", השיב רבי מאיר, "ובכל-זאת אבקש פתרון מכבודכם".

"הסיבה לטעות", הרצינו פניו של הבעש"ט, "נובעת מהטרדות הרבות הכרוכות בתפקידכם כרב ראשי. מרוב עומס אינכם מתונים בדין. אם תקפידו על מתינות בדיני התורה שאתם עורכים, תיפטרו מהטעות הזאת".

הודה רבי מאיר לבעש"ט, והשניים נפרדו ופנו איש לדרכו. רבי מאיר עבר דרך עיר קטנה, שמלכתחילה לא תכנן לעצור בה. במסעותיו היה מבקר בערים גדולות בלבד, כדי לחוס על זמנו הקצר ממילא, וכדי שלא להיות מוטרד משאלות שיַפנו אליו בכל מקום. אלא שכעת המתין לו עיכוב בלתי-צפוי.

בעיר זו התגורר יהודי אמיד, שהתפרנס מבית מזיגה. הלה נראה אדם מודרני. פאותיו היו קצרות, וגם בגדיו קצרים, כמנהג הגויים. לבית הכנסת לא היה בא, ובעיני הציבור היה מוחזק קל-דעת.

סמוך לעיר הזאת, בכפר קטן, התגורר יהודי תלמיד חכם שהתפרנס ממכירת יין-שרף. יום אחד נסעה אשתו אל העיר, כדי להביא משם משקה, והתכוננה לשוב בערב. הלילה ירד והאישה לא שבה לביתה. בעלה המתין לה בלב חרד, ועם שחר מיהר לצאת העירה לחפשה.

בעוברו ליד בית המזיגה של אותו יהודי אמיד הבחין באשתו יוצאת מדלת אחורית. לשאלתו מה מעשיה בבית הזה השיבה שלא הצליחה למצוא עגלה שתחזיר אותה לביתה, ולכן נשארה ללון בחדר אורחים שבבית המזיגה.

ההסבר לא הניח את דעתו של הבעל. הוא מיהר אל רב העיר וסיפר לו את דבר המעשה. הרב זימן אליו את האישה וחקר אותה חקירת שתי וערב. זו טענה בנחישות שחשד שווא טופלים עליה וכי לא היה דופי במעשיה. הבעל דרש מן הרב לזמן את המוזג למתן עדות.

"אני ירא ממנו", הודה לפניו הרב, "הוא עשיר, תקיף, ואין לי השפעה עליו".

בצר לו החליט הרב להעביר את העניין אל רבי מאיר מרגליות. הוא ידע שרבי מאיר לא ירצה לעבור בעיר, ולכן החליט להמתין לו על אם הדרך, בשעה שהוא אמור לעבור בצומת. כשהבחין בכרכרה המתקרבת, התייצב מולה וחסם את דרכה.

רבי מאיר הורה לעגלון לעצור ולברר מה רצונו של הרב העומד מול מרכבתו. מיד ניגש אליו הרב וסיפר בקצרה את המעשה. "אנא מכבודכם", ביקש, "סורו נא לעיר כדי לדון בפרשה".

ניאות רבי מאיר, וזימן לשיחה את בעל בית המזיגה. האיש טען בתוקף שלא חטא במאומה. כשנוכח רבי מאיר שהאיש מתבצר בעמדתו הרים את קולו עליו. "הודה על האמת!", קרא בתקיפות אל המוזג.

"אין לי על מה להודות", חזר האיש וטען.

"הכו אותו עד שיודה!", הורה הגאון. ואולם גם המכות שהוכה האיש לא הועילו והוא לא זז מגרסתו.

בסופו של דבר נאלץ רבי מאיר לעזוב את העיר בלי שהגיע להכרעה. בדרך אמר למקורביו: "הלוואי שהייתי פוגש את הבעש"ט שנית. הלוא הוא העיד על עצמו שביכולתו לקרוא מחשבות".

בעודו אומר את הדברים חלפה פתאום על פניו עגלתו של הבעש"ט. מיהרו מקורבי הרב לאותת לעגלון השני לעצור, וכך נועדו רבי מאיר והבעש"ט שנית.

הקשיב הבעש"ט לסיפור הפרשה והגיב: "והלוא יעצתי לכם להיות מתונים בדין! מדוע מיהרתם להכות את האיש? דעו שמדובר בצדיק נסתר, ראש וראשון לחבורת הנסתרים. הוא לא עבר שום עבֵרה, ואתם – מעשה חמור עשיתם, שעורר עליכם קטרוג גדול. נגזר עליכם שלא תוציאו את שנתכם, אלא אם כן תמהרו אליו ותאמרו לו שאני שלחתי אתכם לבקש מחילה ממנו".

רבי מאיר, שכבר עמד על כוחו של הבעש"ט, מיהר לעשות כדבריו. מאז נהפך לתלמיד מובהק של הבעש"ט.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)