אחד הדימויים המופיעים בפרשתנו להשגחת הקב"ה על עם ישראל הוא הנשר: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו, יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ". רש"י מסביר שהנשר נושא את גוזליו על גבו מפני שהוא עף גבוה משאר העופות, והסכנה היחידה הנשקפת לו היא מחיצים הנורים לעברו מלמטה:
"אומר: מוטב שייכנס החץ בי, ולא ייכנס בבניי. אף הקב"ה: 'ואשא אתכם על כנפי נשרים'. כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים, היו זורקים בהם חיצים ואבני בליסטראות. מיד (שמות יד, יט-כ) 'ויסע מלאך האלוקים וגו' ויבוא בין מחנה מצרים'".
מה הסיכון למלאך?
הדמיון בין הגנת הנשר על גוזליו לבין השגחת הקב"ה על עם ישראל מעורר שאלה. איך אפשר להשוות ביניהם?! הלוא הנשר מסכן את עצמו כדי להגן על גוזליו, וזה בהחלט מעיד על עוצמת אהבתו להם; ואילו בנמשל מדובר במלאך שגונן על בני ישראל מפני האבנים והבליסטראות, ושום סכנה לא נשקפה לו.
ההסבר טמון בציטוט מספר שמות שרש"י מביא: "ויסע מלאך האלוקים". שם רש"י מפרש: "בכל מקום הוא אומר 'מלאך ה'', וכאן 'מלאך אלוקים'. אין אלוקים בכל מקום אלא דין. מלמד שהיו ישראל נתונים בדין באותה שעה, אם להינצל, אם להיאבד עם מצרים".
צינן את הגחלים
שם 'אלוקים' מורה על מידת הדין. מכאן שהמלאך שליווה את בני ישראל לא היה מלאך של שמירה והגנה, אלא מלאך של קטרוג ועונש. ודווקא המלאך הזה התייצב חוצץ בין מחנה מצרים ובין בני ישראל, והגן על עם ישראל!
התייצבות זו העמידה את המלאך בסכנה גדולה, מפני שאסור למלאך לשנות את שליחותו, ובכל-זאת מסר המלאך את נפשו למען עם ישראל. כך גם מספרת הגמרא על האמור בספר יחזקאל, שהקב"ה ביקש להעניש את ירושלים והורה למלאך גבריאל לזרוק גחלי אש על העיר, ואולם הוא השתהה עד שהגחלים הצטננו, ורק אז השליך אותם על העיר. בעקבות זאת נענש המלאך.
בכוח האחדות
היכולת להפוך את מידת הדין להגנה והצלה עשויה להתרחש כהמשך שירת האזינו: "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵ-ל נֵכָֽר". 'אור החיים' מסביר שהמילה 'בדד' היא מלשון 'בד', במשמעות של אחדות וחיבור. כאשר בני ישראל שרויים באחדות אין הקב"ה שופט אותם לחומרה, ואפילו אם הם עובדי עבודה זרה – "ואין עמו א-ל נכר".
ברוח זו נאמר בהושע: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ". כאשר עם ישראל (אפרים) שרוי באחדות ("חֲבוּר") – אין הקב"ה מעניש אותו ("הַנַּח לוֹ"). בכוחה של האחדות לגבור על הקטרוגים ולפעול להמתקת הדינים, עד שאפילו המלאך המקטרג מתהפך למליץ יושר.
(שיחות קודש תשל"ז, כרך א, עמ' 49) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
