התורה מקיפה
בכל ימי חג הסוכות עושים הקפות סביב ספר התורה. אנו מתפללים לשנה טובה ולכתיבה וחתימה טובה. אחרי הושענא רבה, כשאנו בטוחים בגמר החתימה הטובה, התורה מקיפה אותנו ומבקשת מאיתנו שנקיים אותה כהלכתה.
(עיטורי תורה)
מניעת קטרוג
הקריאה של חתן בראשית בשמחת תורה היא כדי שהשטן לא יקטרג על ישראל, שכביכול סיימו את התורה ולא יקראו בה עוד מכאן ולהבא. לכן מראים שמיד אחרי סיום התורה מתחילים ללומדה מחדש.
(ה'צמח צדק')
הצלחת האב
בהקפות של שמחת תורה אנו אומרים: "אנא ה' הצליחה נא". אנו מתפללים אל ה' יתברך שתהיה לו הצלחה, כי הוא אבינו. הצלחת האב היא כשיש לו נחת מבניו.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
שמחת העתיד
שמחת תורה היא על מה שנלמד בעתיד. כי על הזמן שעבר, מי יכול לומר "כבר למדתי את כל התורה כולה"?
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
שמחת ההתחלה
העולם סובר ששמחים בשמחת תורה כי ביום הזה מסיימים את התורה, ואולם השמחה היא על שביום הזה מתחילים ללמוד את התורה מחדש.
(חידושי הרי"ם)
סחורה בהקפה
אחרי התשלום במזומן בעבודה של חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת בית השואבה ושמיני עצרת – אפשר לקחת 'סחורה' בהקפה וללכת ל'הקפות'.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
ארצו של יוסף
"וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו" (דברים לג, יג). הרבי הריי"צ מליובאוויטש לא היה מדבר בדרך כלל על עצמו. בשמחת תורה תש"ה הייתה הזדמנות נדירה שדיבר על עצמו ואמר: ארצו של 'יוסף' מבורכת בכל טוב, אך כשאין מעבדים אותה אין היא נותנת את פרייה. תנו ידכם וסייעו לעבֵד ארץ מבורכת זו.
(תורת מנחם)
ברכות ברוחניות ובגשמיות
ארצו של יוסף מבורכת לא רק ברוחניות, בבחינת "ממגד שמים מטל", אלא גם בגשמיות, "ומתהום רובצת תחת" (דברים לג,יג).
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
