חוטאים ורוקדים
״ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות״ (שמות לב,יט). כאשר משה ראה לא רק את העגל, אלא גם את המחולות, השליך מידיו את הלוחות. לא זו בלבד שחטאו, אלא הם גם רוקדים וצוהלים על חטאם.
(רבי יצחק קארו)
מנהיגות וריחוק
לאחר שבני ישראל חשבו שמשה מת, מדוע לא מינו את אהרון במקומו? אלא אהרון, רודף השלום, היה קרוב יותר מדיי אליהם, ואין לבריות דרך-ארץ כלפי מי שמרגישים כלפיו קִרבה יתרה.
(רבי יצחק מוורקה)
הנשים לא חטאו
״פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם״ (שמות לב,ב). כדי להפר את מחשבתם ציווה עליהם אהרון להביא את ״נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ובנותיכם״. הוא ידע שהנשים לא יוותרו במהרה על תכשיטיהן. ואכן, הנשים לא נתנו זהב בעבור העגל, אבל בני ישראל הביאו את נזמי הזהב שלהם, "אשר באזניהם".
(אלשיך)
רד מגדולתך
״לך רד כי שיחת עמך״ (שמות לב,ז). מאי ״לך רד״? אמר רבי אלעזר, אמר הקב״ה למשה: לך רד מגדולתך. כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל. עכשיו שישראל חטאו, אתה למה לי.
(ברכות לב,א)
נטילת הזכות
משה לא נענש על מעשה העגל עצמו. אין לראות את הירידה הזאת כעונש על עצם החטא, אלא כנטילת הגדולה שקיבל בזכות ישראל, והזכות הזאת לא הייתה קיימת עוד לאחר שחטאו.
(ספר המאמרים קונטרסים)
המנהיג מחובר לעם
אם הדברים הגיעו עד כדי ש״שיחת עמך״ – ״לך רד״. אתה חייב לרדת ממדרגתך עמם. אסור למנהיג להתרחק מן העם, אפילו כשהוא שרוי בירידה.
(עוללות אפרים)
כוחה של ראייה
משה כבר שמע מפי הקב"ה שבני ישראל עשו עגל מסֵכה, ובכל-זאת השמיעה הזאת לא הביאה אותו לידי אותה התרגשות שהביאה הראייה, כשראה במו עיניו את העגל, ולכן רק אז שבר את הלוחות.
(ביאורי הרנ״ג)
עלייה וירידה
על-ידי מתן תורה התעלה משה למדרגת אדם הראשון כפי שהיה קודם חטא עץ הדעת. אך לאחר שחטאו ישראל בעגל וירדו ממדרגתם, ירד גם משה ממדרגתו זו.
(ספר המאמרים תש״ט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
