כיצד הדריך הרבי את הנגיד בנתינת צדקה? * הרבי תבע מגביר: רצוני אלף דפי גמרא! * מה השיב הרבי לרבה של בנימינה בנושא קליטת תלמיד בישיבה? * תנ"ך – אלו דברי הנביאים כיום ולא היסטוריה של העבר
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
שח השליח הרה"ג הרה"ח הר"ר משה אהרן צבי וייס, שליח ומנהל בית חב"ד בשרמן-אוקס קליפורניה – בנו של הנגיד החסידי הר"ר בערל וייס (ז"ל):
"היה זה באחת השנים בין תשכ"ג-תשכ"ו, כשאבי הרב-הוותיק-וחסיד ר' ישכר דוב ע"ה כבר התקרב חזק לכ"ק אדמו"ר והיה נוהג להגיע לחצרות-קדשינו בכל שנה לשמחת-תורה ואחר-כך היה נכנס ל'יחידות'.
"בסוף הקיץ שלפני-כן היה כבר אבי מבוסס בעסקיו וההצלחה האירה לו פנים. ביקרו אצלו בביתו נציגי ישיבה חסידית מפורסמת בירושלים עיר-הקודש, כדי להתרימו למוסד זה שלהם. החצר לה היתה שייכת הישיבה היתה חביבה בעיני אבי, וממילא כיבד את הנציגים שביקרוהו כיאות.
"הם בילו שעה ארוכה בדברי תורה וסיפורי צדיקים וכו', ואז באמצע הרהר אבי והחליט במחשבתו להעניק להם סכום הגון (כמדומני שחשב על 250$ או 360$ - סכום שנחשב אז למכובד מאד).
"משנסתיימה השיחה פנה אחד הנציגים לאבי בבקשה: "ר' בערל, נו, תן לנו עבור הישיבה לפחות פעמיים ח"י 18$".
"אבי היה נבוך מאד, שהרי הוא עצמו חשב להעניק להם סכום של פי עשר מח"י דולר, אך לפועל הוא עשה כמבוקשם והעניק להם צ'יק של פעמיים ח"י דולר. יצויין, כי הם היו מאד מרוצים ויצאו מביתו בשמחה גדולה.
"לאבי היו נקיפות מצפון, מדוע לא העניק להם כפי שעלה במחשבתו בראשונה, והוא לא מצא מנוח לנפשו. כיון שהוא נהג לנסוע לשמחת-תורה לרבי הוא החליט שכאשר הוא יכנס ל'יחידות' הוא יספר על-כך לרבי והוא יבקש מהרבי עצה והדרכה בעבודת הצדקה.
"ואכן, משנכנס ל'יחידות' אחרי שכבר הזכיר את כל עניניו הפרטיים והכלליים הוא העז ושאל את הרבי אם הוא יכול לשאול אודות משהו שמעיק עליו. הרבי השיב בחיוב ואבי סיפר לרבי את כל הסיפור וסיים שהוא נבוך מזה והוא מבקש מהרבי שיורנו 'דרך בצדקה'.
"על פני קדשו של הרבי ניכרה היתה שביעות רצון – [ור' בערל הסביר שלפי דעתו הרבי נהנה שיהודי מבקש ממנו הדרכה בעניני רוחניות ועבודת ה' ולא רק בענינים גשמיים].
"והרבי אמר לו:
"'כאשר תיקח את העט בידך לכתוב הצ'יק, תרשום מה שיהיה אצלך בשמחה ובטוב לבב – לא יותר'.
"השעה היתה מאוחרת, והמשמש-בקודש נכנס להוציאו מה'יחידות', אך הרבי המשיך ואמר: 'לתת יותר ממה שמבקשים – זה שייך רק ליחידי סגולה'.
"המשמש-בקודש אוחז בגארטל (אבנט) של אבי להוציאו, והרבי עדיין חוזר על דבריו כאילו לעצמו, 'לתת יותר ממה שמבקשים כו'' – עד-כאן מה'יחידות'".
ר' בערל סיפר לבנו שמאז, כל ימיו אף פעם לא התלבט בענין נתינת צדקה.
[ר' משה אהרן צבי פירסם את הסיפור תוך ניתוחו והשוואתו לדברי הפוסקים, ב'הערות וביאורים' אהלי תורה נ.י. גליון ש"פ בהר תשע"ו (עמודים 15-10)].
"ב'יחידות' נוספת שהתקיימה בסוף שנות הכ"ף ותחילת שנות הלמ"ד, אחרי שאבי הציע עניניו ועסקיו [בדרך אגב: אבי ביקש אז מהרבי שירשה לו לעשות משהו עסקי והרבי התנגד לכך – ואחר-כך התגלה שדעת הרבי היתה עצה נכונה ומועילה], פנה אליו הרבי ואמר לו כי ברצונו לבקש ממנו דבר מה.
"ר' בערל הגיב: 'הרי כל מה שיש לי שייך לרבי'. והרבי ביקש ממנו שילמד (או שיביא לו?) אלף דפי גמרא. ר' בערל לא הגיב, ובשנה שלאחר-מכן כבר בכניסתו ל'יחידות' (שהתקיימה, כמדומה, יום אחר שמחת-תורה) נשאל על-ידי הרבי: נו? הבאת לי את האלף דפי גמרא?
"ר' בערל לא התבלבל, והשיב לרבי: 'סבור הייתי שבכך שהנני תומך בבני תורה, הרי יש לי חלק בלימודם'. הרבי הגיב: 'אמת, אבל אתמול קראנו (בשמחת תורה – ואולי גם הוסיף הרבי שהסברנו בהתוועדות) דבברכותיו של זבולון נכלל גם יששכר וכמו שרש"י מביא על הפסוק (ברכה לג, יט) בתחלה – כי שפע ימים יינקו "יששכר וזבולון ויהא להם פנאי לעסוק בתורה"'.
"מה אתה חושב – פנה הרבי לר' בערל – מה עשה זבולון בשעה שהיה עליו לנסוע באניה (לצורך עסקיו)? – לקח עמו ספר תניא וספר משניות וישב ולמד".
"הרבי חזר שוב על בקשתו: 'הבא לי (או שאמר: רצוני) אלף דפים'. וסיים הרבי את דבריו:
'רש"י מסיים ומביא בסוף עוד הפעם על הפסוק כי שפע ימים יינקו זבולון (לפני) יששכר הים נותן להם ממון בשפע' (שמו הנוסף של ר' בערל היה "ישכר")".
(ר' משה אהרן צבי וייס פירסם את הדברים ב'הערות וביאורים' גליון ש"פ במדבר – חג השבועות תשע"ו עמ' 14 ואילך ודן בהם בהרחבה מנקודת מבטה של ההלכה אודות הסכם ישכר וזבולון וכו').
דברי הנביאים – בימינו
בשנת תשד"מ (לערך), אחד מבכירי התמימים ב-770 נקרא לחדרו של הרב חודקוב, אשר שוחח עמו בהרחבה. אותו יום היה יום תענית שבו נהג הרבי לומר במנחה (כמו תמיד) את ההפטרה.
הרב חודקוב עצר לרגע ואמר: "תיכף הולכים לשמוע את דברי הנביא".
הבחור הבין מדברי הרב חודקוב שבשעה שהרבי קורא את דברי הנביאים לא מדובר בקריאת סיפור של העבר, אלא בדברים הנאמרים ברגע זה היום. וזהו המבט האמיתי על תורה (ונ"ך) – מלשון הוראה.
מכתב גיבוי להנהלת הישיבה
הרה"ג ר' אברהם בן ציון בורנשטיין שימש כרבה של בנימינה וחיבר את הספר 'רסיס טל'. בשנת תשכ"ב פנה לרבי בקשר לתלמיד שביקש להיכנס לישיבת כפר חב"ד, וכנראה נתקל בקשיים. הרבי השיבו, כי זהו תפקיד הנהלת הישיבה "ונאמנים הם על עניינם [תפקידם]".
צילום המכתב התפרסם ב'שפתי חיים' (תשורה מקובצקי מי"ד מנחם אב תשע"ה) עמ' 10, וניתן בזה בשלימותו:
מכתב כ"ק אדמו"ר זי"ע
ב"ה כ"ב מ"ח תשכ"ב
ברוקלין
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ וכו'
מו"ה אברהם בן ציון שי'
במענה למכתבו מי"ד חשון, בו כותב אודות פלוני שרוצה להכנס לישיבת כפר חב"ד, וכו', ואינו כותב כל פרטים בזה.
ובכל אופן – בענינים כגון זה על הנ"ל לפנות להנהלת הישיבה, כי אך ורק בהם הדבר תלוי, ונאמנים הם על ענינם.
ומאחר שהכל בהשגחה פרטית, עלי החובה (והזכות) לעודדו על ההכרח ודרישת השעה לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ברבים, וכמבואר הענין בכ"מ, שבזמננו מצוה לגלות זו החכמה, היא פנימיות התורה, וגודל הענין וההכרה בזה – מבואר בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ובודאי אשר גם הכח והאפשריות נתנו לכ' בזה.
בכבוד ובברכה
מ. שניאורסאהן | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
