כשהרמב"ם מתאר את ימות המשיח (בסוף הלכות מלכים) הוא אומר: "לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח, לא כדי... לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה". כלומר, השאיפה לימות המשיח אינה צריכה להתמקד בטוב הגשמי שיהיה אז אלא בשפע הרוחני.
מכאן מתעוררת תמיהה על תיאורים רבים של חז"ל, המציירים את ימות המשיח כתקופת שפע מופלאה: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת... עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים... עתידה חיטה שתהיה כשתי כליות של שור הגדול" (שבת ל; כתובות קיא,ב; ועוד). גם הרמב"ם עצמו כותב (שם) דברים ברוח זו: "הטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר". מי יתעניין אז בכל השפע הגשמי שיהיה בעולם, כאשר הקב"ה יתגלה בעולם ועינינו ייפקחו לראות את סודות הבריאה?!
עידוד להמונים?!
שאלה דומה מתעוררת גם על ההבטחות שמופיעות בתורה בדבר טוב גשמי. וכי עלינו לקיים את מצוות התורה כדי לקבל גשם ושפע גשמי?! הרמב"ם (הל' תשובה פרק ט, הלכה א) מסביר שהברכות הללו אינן בבחינת שכר בלבד, שכן שכר המצוות גבוה לאין ערוך, אלא משמעותן – הסרת ההפרעות והקשיים. כשיהודי הולך בדרך התורה ועושה את רצון ה', מונע ממנו הקב"ה רעב, מלחמה ומחלות, ונותן לו שפע רב, כדי שיוכל לעובדו בשמחה ובטוב לבב.
וכך אפשר להסביר גם את השפע הגשמי שיהיה בימות המשיח: הקב"ה יעניק לנו שפע גשמי עצום כדי שנוכל להיות "פנויין בתורה וחכמתה", בלי שטרדות גשמיות יעסיקו אותנו, וכך נוכל להתמסר לגמרי להשגת "הדברים הסתומים".
אפשר להסביר זאת גם בדרך אחרת: תיאור השפע הגשמי נועד לעורר את הציפייה לביאת המשיח גם בקרב מי שעדיין אינם מסוגלים להבין את הטוב הרוחני הצרוף. אם יאמרו לאנשים האלה שבימות המשיח יהיו גילויים רוחניים, לא ירגישו כמיהה וציפייה לביאת המשיח. לכן חז"ל מתארים לפניהם את השפע הגשמי העצום שיהיה אז (וזה תיאור אמיתי, שכן באמת יהיה אז שפע גשמי עצום), כדי לעורר בהם תשוקה וציפייה לביאת המשיח.
הכול מתפרץ
הרבי מליובאוויטש מסביר שהתיאורים הרבים והמפורטים בדברי חז"ל על השפע הגשמי הרב שיהיה בימות המשיח אינם פרט שולי, שנועד רק לאפשר את לימוד התורה במנוחת הנפש או לעורר תשוקה לביאת המשיח בלב המוני העם. מן ההדגשה הרבה על השפע הגשמי נראה שיש בו תכלית העומדת בזכות עצמה.
מסביר הרבי: בימות המשיח יתגלה בעולם הכוח האלוקי הבלתי-מוגבל. התגלות כזאת באה לידי ביטוי בכל רובדי המציאות. אם יש תחום כלשהו שההתגלות הזאת אינה מגיעה אליו, זו פגיעה באין-סופיותה, שכן אין-סוף אמיתי חודר לכל דבר ומשפיע על כל דבר. לכן בימות המשיח יהיה לא רק גילוי רוחני גדול, אלא גם שפע גשמי עצום. ההתגלות של האין-סוף אינה יכולה להיעצר במישור הרוחני, אלא היא פורצת גם את המגבלות של העולם הגשמי. התוצאה של התגלות כזאת היא שפע גשמי עצום ואין-סופי.
הדבר דומה לאדם שכאשר הוא שמח באמת – לא רק ראשו ולבו שמחים, אלא גם רגליו מתרוממות בריקוד; השמחה שבלב חודרת עד הרגל הגשמית ומרימה אותה, מכיוון שזו שמחה גדולה ופורצת. כך תשפיע ההתגלות האלוקית העצומה בימות המשיח גם על "עצי השדה", שגם הם "ימחאו כף" ויניבו שפע רב (ראה לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 79). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
