יש למסור 'חשבון' אודות כל רגע * עניין ה'בחירה חופשית' אצל כל אחד מישראל מושרש ב'עצמות' * כוחו של רב * הרבי מתאר השפעה של 'יחידות' על יהודי * מכתב חריף וכאוב של הרבי לרב קהילה * מוגש לרגל יום ההילולא ג' בתמוז
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
במהלך התוועדות י"א ניסן תשמ"ב התבטא הרבי ('התוועדויות תשמ"ב' כרך ג' עמ' 1217 ואילך):
"צריכים לייקר ביותר כל רגע ורגע... צריכים להשתדל שכל רגע מחיי היהודי יהיה ממולא בתוכן אמיתי... ואין לחשוב שאם לא יעשה ענין מסויים ברגע פלוני, יוכל לעשות זאת ברגע שלאחרי-זה, "מחר לאחר זמן" וכיוצא-בזה – כי אותו רגע שלא נתמלא בתוכן אמיתי נאבדת מציאותו.
"והרי נאמר בספרים "אדם דואג על איבוד דמיו, ואינו דואג על איבוד ימיו", שכוונת הדברים היא להביע מחאה הכי תקיפה על ענין זה (=דאיבוד הזמן), כי מצד השכל – הרי אדרבה: אם אדם דואג על איבוד דמיו, הרי על-אחת-כמה-וכמה שצריך לדאוג על איבוד ימיו!
בסיום היום – עליו למסור "חשבון" אודות כל רגע ורגע שעבר במשך היום כולו, ולהראות שכל רגע היה ממולא בתוכן אמיתי בהתאם להוראות התורה.
כך כתב הרבי למר נתן ילין מור מראשי תנועת הלח"י לפני הקמת המדינה ועיתונאי לאחר מכן (אגרות-קודש כרך לב עמ' כז):
"וכל זמן אשר עם בני ישראל, אפילו אחד מבני-ישראל, נמצא בגלות, כפשוטה, ועוד יותר בגלות ושעבוד לתרבות העולם ומהלך מחשבתם, אין פנאי לא למנוחת הנפש ולא למנוחת הגוף".
לאחד השלוחים כתב הרבי (כרך לא עמ' נח).:
"חבל על זמנו וזמני בעוד שקלא-וטריא בנידון-זה וחסל".
ובמקום אחר (אגרות-קודש כרך לא עמ' רכא):
וראיתי במוחש איך שמתקיים בי מאמר חכמינו ז"ל הידוע, אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה.
ועוד (עש"ק פ' בראשית תשל"ז – אגרות-קודש כרך לב עמ' כה) :
עדיין אין הזמן מתאים לעיין בספרו ככל הדרוש, בכל זאת אתאפק לא אוכל... להוסיף על כל פנים מלים אחדות.
בר"ח מנחם-אב תשכ"א כותב הרבי ('אגרות-קודש' כרך כ' עמ' ש):
"כדרכי לחפש בכל ענין הוראה בספרים או מאורעות שבעבר, מצאתי גם בזה דברי רבינו הזקן בעל התניא והשלחן-ערוך, שכשמתעכבת הגשמת איזה ענין למשך זמן, מהנכון להשלים החסרון על ידי משנה פעולות ובקצב משנה".
בחירה חפשית
באחת ההזדמנויות כתב הרבי:
"אין לשלול מאיש ואשה הישראלים כח הבחירה חפשית שלהם שע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח.. בחירה החפשית הוא מפני שמושרשים בעצמות [=אין-סוף] שרק שם הוא מקום בחירה חפשית בלי הכרח".
כוחו של רב
הרב נחמן סודאק ז"ל (שליח הרבי לאנגליה), סיפר פעם ב'יחידות' לרבי כי האברכים שואלים אותו שאלה מסויימת בהלכה בהלכות הצריכות, והורה לו הרבי שלא יפסוק בעצמו איך ינהגו לפועל אלא ידאג שהרב פאדווע [ראב"ד קהילות החרדים בלונדון, ובעל שו"ת חשב האפוד] יפסוק בנידון ולקולא.
הרבי נימק את הדברים כך:
לרב מורה הוראה ישנה סייעתא דשמיא – מן השמים מסדרים לכל אחד מקור לפרנסה. ומי שנתמנה בתור רב מן השמים רצו שבאופן זה תהיה פרנסתו ולכן עוזרים לו מלמעלה שיפסוק כפי האמת ולכן צריך להעביר שאלות כאלו לרב שפרנסתו היא מהוראה בפועל.
השאלה הנידונה – המשיך הרבי – היא מסובכת ביותר. מורכבת היא מכמה סוגיות ושיטות שונות וניתן לטעות בהכרעה – מאחר שישנם כמה וכמה שיטות המקילים וכן המחמירים, והרי זה כבנין שכל פרט תלוי בזולתו, ולכוין אל האמת נדרשת הרבה סייעתא דשמיא וכיון ש[הרב פאדווע] נתמנה בתור רב, מן השמים יעזרו לו בפסיקת ההלכה.
כשהגיע ללונדון שוחח הרב סודאק עם הרב פאדווע ומסר לו את הדברים, הגיב על כך הרב פאדווע בהיסוס, אך התעשת ואמר מכיון שכבר הורה זקן – אפסוק כך. ופסק כפי שהרבי ביקש שיפסוק.
הרב נחמן סודאק אמר פעם (יתכן אפילו שמע זאת מהרבי עצמו) בשם בר-סמכא מדוע ריבוי מכתבים של הרבי נחתמים "בשם כ"ק אדמו"ר – מזכיר" ולא באו בחתימה ישירה של הרבי – כי הצד-השוה בין כל אותן איגרות הוא שהם מכילות הוראות או דרישות שאין וודאות שמקבל המכתב אכן יבצעו הלכה למעשה ואז אם הדברים חתומים ישירות ע"י הרבי – ולא יתבצעו – יש בזה משום הלאו של "לא תסור מכל אשר יגידו לך", בעוד כאשר היא חתומה רק ע"י המזכירים, אז קיל יותר.
ומענין לענין:
בהזדמנות (ראה 'בצל החכמה' עמ' 75 ואילך) גילה הרבי:
כאשר רצו פעם להכריז על תענית-ציבור וכו' – טענתי שלדעתי צריך לעשות זאת לא באופן של הכרזה (שמצווים לצום) – כי-אם באופן של הצעה (לא גזירה, לא הוראה של בית-דין..). שתכלול עמה טעמים, ובלשון של "ולשומעים יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב"... שאצל רבים יתקבלו הדברים...
קשר אחרי ביקורו של פלוני ב'יחידות'
לאחד מחשובי החסידים כותב הרבי:
"בודאי יודע שביקר כאן... שי' וכנראה שיצא בקירוב הדעת יותר ממה שנכנס וגם על-זה חלה חוות-דעתי דלעיל, אשר עליהם על אתר להעמיק את הרושם ולהגדיל את התוצאה בהנוגע לפועל – בקירוב בדעת וגם שישתתף בפעולות, וכשאין חפצים "אראפרייסען אצלו דעם נאז" [=להעמיד אותו במקומו] הרי יש סברא לאמר שיחפוץ להתגדר על-ידי סיוע והשתתפות בפעולות הבאות".
מכתב חריף
להלן מכתב נדיר של הרבי בחריפותו לרב באחת מקהילות אנ"ש. המכתב עצמו נדפס בצורה חלקית ב'אגרות-קודש' כרך יט עמ' קנט-קס, והפעם אנו מדפיסים אותו בשלימות-יתר (פרט להשמטות בודדות המתבקשות):
ב"ה, כ"ו טבת תש"כ
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ וכו' מוה' שי'
שלום וברכה!
זה זמן רב ביותר שאין ממנו כל מכתבים וידיעות, ויהי רצון שיהי' זה סימן טוב שהכל בסדר ובשלימות, ויהי רצון שכן יהי' גם בהענין אודותו באתי לקמן, והוא:
הגיעתני שמועה מוזרה ביותר וביותר, אבל כיון שמקורה מאנשים כשרים לעדות ויותר משנים, מחויב הנני לברר הענין, ולעשות מה בזה.
תוכן השמועה היא, שכאשר פלוני אומר שיעור ברבים באיזה שיהי' ענין, בנגלה או בחסידות, הרי כת"ר מתערב בפומבי, דוקא בקושיות ופירכות ורמינהו וסתירות וכו' וכו'. וקרה הדבר לא פעם ושתים ובאקראי, אלא שנעשה הענין לדוקא ולסדר קבוע.
באם הענין של השמועה, ח"ו נכון הוא, מובנת הפליאה מהולה בצער, שהרי זהו דין מפורש בתורה בהנוגע לגודל הזהירות דהלבנת פני חבירו ברבים, בנגלה דתורה, ועוד מודגש הדבר ביותר וביותר ע"פ הוראת תורת החסידות, בענין דאהבת ישראל, ושכולן מתאימות ואב אחד לכולנה, מתחיל מתניא קדישא ועד לוהלחצו וגו' ונקמת ה' במדין וגו'.
לימוד זכות (קלוש יותר מדי) יש להביא, שהכוונה היא לברר דין תורה לאמיתתה, שאי אפשר לסבול ח"ו סילוף באיזו נקודה ופרט שיהי'. אבל אז הרי אין מובן כלל, למה זה נעשה הדבר דוקא ברבים, (שאז יש כאילו זמורת זר – שיבחנו הנאספים, מי הוא היודע ובקי כביכול. משא"כ כשיהי' ביחידות, שאין שם אלא הקב"ה שיבחין וישער שבא זה שמצא הקושיא).
כתבתי לעיל שהתמי' מהולה בצער, לא רק לאחרי שמבואר מקור ההנהגה בדרוש החלצו בענינים כהנ"ל, נוסף על הפס"ד בתורה, אלא שעוד גדל הצער – עד כמה גדול החשך כפול ומכופל ופיתויי היצר הרע,
שהגע בעצמך, כמה וכמה שנים נמצאים אנ"ש שי' ב... וביניהם זקני אנ"ש וכת"ר בתוכם, שתפקידם הוא כהוראת רבותינו נשיאינו מייסדי ומנהלי ישיבת תומכי תמימים, להיות נרות להאיר. ומבין כולם יחד לא נראו, במשך עשרות השנים ויותר, הפעולות הכי גדולה שעשו ב... בהפצת המעינות חוצה, ואפילו לא בהפצת היהדות. כי במשך כל השנים האלו, נתקרבו, אולי, על ידי כולם יחד, אנשים מתי מספר, לתורה ומצותי'. אבל בהנוגע להפצת המעינות חוצה, אפילו בתוככי האברכים בני הישיבות ב... ומי יאמר – שיעור לגדולים ולקטנים, מסיבות שבת שונות וכיו"ב, נעשה ברפיון ידים, בדוגמת המבואר בדרושי ר"ה, אופי הפעולות הבאות ברפיון ידים.
בהשגחה עליונה, ושלא ע"י השתדלות כלל של אנ"ש ב... בא לשם אברך, שהי' במחיצת תומכי תמימים, שנים ספורות, לא ראה, לא את כ"ק מו"ח אדמו"ר ולא את כ"ק אביו אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, גולה ונודד ממדינה למדינה, ופשיטא שאי אפשר לדרוש ממנו אותן המסירת נפש והנחת הישות של עצמו, שאפשר לדרוש מזה, שראה מאורות, וכשהיו במקומם, ז.א. בתומכי תמימים דליובאוויטש, ובתוקף אורם. ודוקא זה – האברך – הניח עניניו ורוצה לעשות מה ב... לכפר על העון של כו"כ מאנ"ש דשם, שלא מילאו תפקידם המוטל עליהם מרבותינו נשיאינו (אף שמצאו פנאי להתעסק בענינים שלהם, הפרטים),
והנה לא לבד שאין מסייעים בידו, אלא כו'. והרי על פי שכל, גם דנה"ב, האט מען געדארפט טראגען עם אויף די הענט, און לערנען זיך [=היה עליהם לנשאו על הידיים וללמוד] מהנחת עצמותו, ולהגדיל כבודו בעיני כל הסביבה. שאם אי אפשר לפעול בעצמו, לעשות בהפצת המעינות חוצה, חוצה כרצון רבותינו נשיאינו, הרי עכ"פ, די הנחה האט דאך געמעגט זיין [=על-כל-פנים ההנחה היה מותר לה להיות], שלא להיות מעלים ומסתיר על זה.
קשה לי להאריך בדבר המבהיל כהנ"ל, ובפרט שהרי השערה חזקה שבקראו מכתבי זה, הרי יקפיד עלי וירגיז ברוגזה "העולה מעלה מעלה". אבל מה אעשה, וכנראה שאנ"ש ב... אין ברצונם או שאין ביכולתם, למנוע האמור. והוא בעצמו, או אינו יכול או שאינו רוצה – להביט על הענין כמו שהוא. ועד שלא תבוא מחאה מצדי, הרי גם אני לוקח חלק בהנהגת כת"ר בכל ענין האמור,
ולא אכחד, אשר עוד כוונה בה: לא רק לצאת מהערבות, כי אם, והוא העיקר, שעכ"פ מכאן ולהבא, תופסקנה המניעות האמורות בעבודת האברך האמור, אשר בעזרת השם יתברך וכברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל נשיא דורנו, לכל אלו הממלאים שליחות כהנ"ל, יצליח בפעולותיו.
ואם אזכה, הרי יפעלו דברי האמורים, עד שאלו, שהפריעו בהנ"ל מאיזה טעמים שיהיו, הנה מכאן ולהבא, יסייעו בכפלים, וע"ד המבואר באגרת התשובה לרבנו הזקן סוף פרק ט': הי' (צ"ל) רגיל לקרות דף אחד יקרא שני דפים כו'.
בברכה לבשו"ט באמת בכל הנ"ל,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
א. קווינט, מזכיר
סידור לבחור
פעם בעת ההקפות עמד אחד התמימים – נחמן סודאק – בקירוב מקום לרבי, הרבי הבחין כי לבחור אין סידור שיוכל לקרוא מתוכו את הפסוקים של ההקפות. תוך כדי הישענותו על הסטענדער היטה הרבי את סידורו שאותו בחור יוכל לקרוא מתוכו הפסוקים. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
