שאלה: אילו נעליים אסור לנעול ביום-הכיפורים?

תשובה: האיסורים ביום-הכיפורים נאמרו בלשון של עינוי (ויקרא כג,כז): "ועיניתם את נפשותיכם". מכאן למדו את שיעורי האכילה והשתייה המפירים את הצום, ודברים נוספים האסורים ביום-הכיפורים.

סתם עינוי הוא מניעת אכילה ושתייה, שנאמר (דברים ח,ג) "ויענך, וירעיבך", ושתייה בכלל אכילה. שאר העינויים: רחיצה, סיכה, נעילת-הסנדל ודברים שבינו לבינה, גם הם מן התורה, אך מסרם הכתוב לחכמים להקל ולהחמיר לפי הבנתם. ויש סוברים שהם מדרבנן.

דין 'נעילת הסנדל' ככל שאר העינויים, חל על נשים כגברים, הן בלילה הן ביום, ואף צריך להוסיף בו מעט "מחול על הקודש".

אסור לנעול נעל או סנדל של עור, בין בבית בין ברחוב, ואפילו הוא רק מחופה עור. ויש שאסרו אפילו יש בתוך הנעל פיסת עור לחיזוק (כרגיל בנעלי ספורט). לא נהוג להחמיר ולהימנע מנעלי בד, עץ, גומי, פלסטיק וכל חומר שאינו עור טבעי (ואפילו דמוי-עור מתירים).

חולה, יולדת והסובל מפצע ברגלו מותרים לנעול נעלי עור, אבל מכיוון שיש בימינו תחליפים טובים, יש להעדיפם, כמובן. הוא הדין גם כשהדרך לבית-הכנסת מלאה בוץ או כשיש חשש מעקיצת זוחלים.

יש לחנך בזה גם את הילדים, מהגיל שהם מבינים את העניין, ובגיל רך יותר מותר להנעילם נעלי-עור אם יש בכך צורך (ואין תחליף). בגיל חינוך, גם אם נועלים נעלי עור, יש למונעם מכך.

נעלי עור שאינן מיועדות לחולה או ליולדת וכדומה, דינם ביום-הכיפורים כ"כלי שמלאכתו לאיסור", שמותר לטלטלו רק לצורך שימוש (כלשהו) בו או במקומו.

מקורות: יומא עד,ב. עו,א. שו"ע סי' תריא, תריד ורס תרט"ז, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנ"ב ופסקי תשובות שם, ונטעי גבריאל הל' יוהכ"פ פמ"ז, וש"נ. אוצר מנהגי חב"ד, אלול-תשרי, עמ' קצו.