ידוע הסיפור על הדַפָּס שהדפיס את החומש עם פירושו של ה'אור החיים', ובפרשת ראה השמיט את דבריו "משיח ה' שמו חיים", שהיו שראו בזה רמז כי הוא עצמו המשיח שבדור. כשהובאו הדברים לפני רבי פינחס מקוריץ אמר שהמדפיס כבר נענש על כך, שכן טעה והכניס את שמו בפרשה המדברת על חטא מסוים, ובכך נתגלו חטאיו.
דבריו אלה של ה'אור החיים' באים בסוף פירוש נפלא לפסוק "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (ראה טו,ז). הוא מפרש את כל הפסוק הזה על המלך המשיח.
אחד המיוחד
הוא מפרש שהפסוק "כי יהיה בך אביון" רומז למשיח, המכונה 'אביון'; וסיבת היותו 'אביון' היא חטאי עם ישראל: "ובדרך רמז ירמוז להעיר הערה גדולה על אחד המיוחד שבאומה, שאליו אנו מקווים ומצפים מתי יבוא, והוא מלך ישראל משיחנו. אשר הוא אביון, וכבר נמשל לעני, כאומרו: 'עני ורוכב על חמור'. ורמז הדבר אשר יסובבנו להיות אביון. ואמר: בך, פירוש, בסיבתך, כי עוונותינו האריכו קיצנו".
בהמשך הוא מביא עוד פירוש למילה 'אביון': "גם רמז בתיבת בך כי הוא אביון בנו – שמתאווה מתי יבוא לגואלנו. וצא ולמד ממה שאמרו רבותינו ז"ל במעשה רבי יהושע בן-לוי, שכשראהו מלך המשיח שאלוֹ על ישראל שבעולם, ואמר לו רבי יהושע בן-לוי כי הם יושבים ומצפים ביאתו, וכששמע כן געה החסיד בבכייה רבה מתשוקתו לבוא לגואלם". כלומר, מלך המשיח הוא 'בך אביון' – תאב ומשתוקק אליך, אל בני ישראל, מתי כבר יבוא לגאול אותם.
וממשיך ה'אור החיים': "ולזה רמז באומרו מאחד אחיך, שהוא המיוחד שבאחיך – על דרך שפירשו רבותינו ז"ל באומרו 'כמעט שכב אחד העם', שרצונו לומר אחד המיוחד, שהוא מלך העם. ואומרו באחד שעריך – להעיר אליו שהוא מיוחד שבסנהדרין, שאין כמוהו מורה, כאומרו ושפט בצדק וגו', ולא למראה עיניו ישפוט וגו', אלא והריחו ביראת ה'. ופירוש שעריך, על דרך אומרו ועלתה יבמתו השערה".
כלומר, 'שער' מתפרש על שערי בית הדין, ובדומה לזה היא משמעות "באחד שעריך" – שהוא המיוחד שבבית הדין, מיוחד שבסנהדרין, מצד כוח שיפוטו המיוחד במינו.
לסייע בצדקה
וממשיך ה'אור החיים': "ואומרו בארצך, להעיר כי הורתו ולידתו בארץ ישראל הקדושה... ומעתה אביון, הוא תאב בדבר זה שהוא אחד שעריך, שזה יספיק למלאות תאוותו לבוא ברינה, ואומרו בארצך, העיר מקום תאוותו היא ארץ הקדושה אשר ה' אלקיך נותן לך, שהוא תאב מתי תיפָּקד העיר היונה חמדת הלבבות".
כלומר, מלך המשיח הוא 'אביון בארצך', היינו, תאב ומחכה מתי כבר יבוא לארץ הקודש "מקום תאוותו". וזה גם פירוש 'אביון באחד שעריך', שמלך המשיח תאב ומחכה בפרט ל'אחד שעריך', לשער אחד, קהילה אחת, שתעשה תשובה ותביא בכך את ביאת הגאולה.
ומסיים ה'אור החיים': "ויצו ה' לכל איש ישראל שלא יאמץ את לבבו וגו', אלא יתחזק בכל עוז ותעצומות למלאות חשק האחד המיוחד, כי באמצעות מעשה בני-אדם, ובפרט במצוות הצדקה, דכתיב בצדקה תִכוֹנָני. וגמר אומר מאחיך האביון, פירוש מסיבת אחיך האביון הידוע, שיעריך אדם בדעתו שהמעשה הוא לתכלית דבר זה של משיח ה', שמו חיים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
