חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"ויהי אור"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1212 - כל המדורים ברצף
"ראשית" התורה מגלה את "ראשית" העולם
לא להתיירא מהחושך
"ויהי אור"
פרשת בראשית
ווי משטעלט זיך שבת בראשית...
הלכות ומנהגי חב"ד

אף שבשנת תשל"ד החל להבקיע אורו של מבצע נש"ק בכל קצווי תבל, עדויות וסיפורים חושפים שעקרונות המבצע – לפיהם כל אישה ובת, אפילו קטנה, תדליק נרות שבת – החלו זמן רב קודם לכן * וגם על שיטות ה'תעמולה' של מבצע נש"ק

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ב'שלשלת היחס' מתולדות בית רבינו שבראש קובץ 'היום יום' נאמר: "תשל"ד... פותח בתעמולה... אודות המבצעים... "נרות שבת קודש ויום-טוב"... – תעמולה דייקא.

ברשימה זו נתחקה בעיקר אחר הוראות מקדימות של הרבי בנושא הדלקת נרות שבת קודש.

תעמולה מהי?

נפתח בידיעה מעניינת שהופיעה במכתבו של הרב צבי הירש זרחי, מנהל בית מחנה ישראל. היה זה מעין מנשר מטעם 'בית מחנה ישראל' שהיה מביא לידיעת אנ"ש ראשי פרקים ונקודות מהתוועדויות הרבי, חדשות 770, וידיעות מהשטח.

ידיעה זו שייכת כבר לתקופה שאחרי ההכרזה על ה"מבצע", והופיעה במכתב מתקופת ימי בין המצרים תשל"ה:

"מטה נש"ק בהרים [הרי הקיט של תקופת הקיץ] שכר בערב שבת קודש אווירון שנשא כרוז ענק המעורר להדליק נש"ק בזמן. האווירון טס מעל גגות הבתים בנאות הדשא ועשה רושם עז".

כך כתב הרבי בכתב-יד-קדשו:

ות"ח ת"ח על הבשו"ט [ותשואת-חן תשואת-חן על הבשורות-טובות], ויאיר מזלן של כאו"א [כל אחת ואחת] המדליקות והמשתדלות-ים [=כלומר: המשתדלות והמשתדלים] שי' בכ"ז [בכל זה]

נוסף לסיבות המוזכרות בחז"ל – מדוע ניתנה מצות הדלקת נרות לנשים דווקא – הוסיף הרבי נימוק נוסף וכך אמר (ראה לקוטי שיחות כרך טו עמ' 163 ואילך; כרך יא עמ' 282):

נרות שהודלקו ע"י נשים דולקות זמן רב יותר כפי שהיה אצל שרה ורבקה. לא כן היה כאשר הדליקו האבות את הנרות אם לפני נישואיהם או אחר פטירת נשותיהם – ואין זה דבר מקרי אלא טמון כאן תוכן חשוב: כשם שאצל אמהות הקדושות אור הנר הגשמי שהדליקו דלק גם בששת ימי החול כך אצל בנותיהן (כל אשה מישראל) הנר שהודלק על ידן משפיע על כל ימי השבוע שלאחר-מכן.

העסקנית המרכזית של מבצע נש"ק בניו-יורק הייתה הגב' אסתר שטרנברג תחי'. היא נכחה בהתוועדות המיוחדת לנשים במלאות שנה ראשונה למבצע נש"ק ימים ספורים לפני ראש השנה. הרבי נעצר בסמיכות אליה וביקש בעל-פה: "שתפורסם מודעה ב'ניו-יורק טיימס' אודות הדלקת נרות [ושהיא תמוקם] במקום בולט". מיותר לציין שההוראה אכן התבצעה.

בתחילה נקרא המבצע: מבצע הדלקת נרות שבת – אך בעקבות כך שבארץ-הקודש פרסם העסקן הנמרץ הרה"ח ר' יצחק (איצ'קע) גאנזבורג (ז"ל) עלונים וידיעונים בשם נרות שבת קודש, קנה הדבר שביתה, ואף הרבי נקט והשתמש בשם הראשי-תיבות נש"ק.

בעבר הקדשנו לנושא זה מספר רשימות (ראה גיליונות: תעג, תעד, תעה) ולא נחזור על הדברים אלא על פרטים שיש בהם משום חידוש.

הרבי העניק הוראה חדשה

תגלית מעניינת נחשפה במוסף 'משפחה חסידית' של שבועון 'כפר חב"ד' גיליון 1469 (ט"ז תמוז תשע"ב):

"כילדה קטנה בגיל ארבע... הצטרפה להוריה, הרב והגב' לבנטל, במסעם מלונדון לניו יורק ליחידות הראשונה שלה. שבעה חודשים לפני ההכרזה הפומבית על מבצע נש"ק הרבי דיבר באותה יחידות על התכנית שלו להתחיל את המבצע החדש ושאל את הבנות לבית לבנטל אם יהיו מוכנות להדליק נר משל עצמן כאשר המבצע יתחיל. כמובן, הן נענו בשמחה...".

סיפור דומה חשף הרב שלמה בסר בראיון שהעניק בחודש תמוז תשע"ה ופורסם ב'הסיפור שלי' (גיליון מס' 107 ו' תמוז תשע"ד): "במהלך אחת היחידויות שלי עם הרבי בשנת תשל"ג (1973)... הזכרתי בין היתר שבתי הבכורה עתידה לחגוג יום הולדת חמש בתאריך י"א בניסן... הייתי רוצה לדעת האם יש משהו שאוכל לעשות בקשר ליום הולדתה של בתי?

"הרבי חייך ואמר: 'אילולא היית שואל לא הייתי אומר לך על כך; אך, מאחר ששאלת, הייתי מציע שבתך תתחיל להדליק נרות שבת וחג'.

"...באותו זמן היה זה רעיון חדשני ולא שגרתי. הרבי הבחין בפליאתי, ואמר, כבר בדקתי זאת מול חסידי גור, בלז, וגם בבריסק, שאצלם כולם נהוג להדליק נרות שבת לפני החתונה. אני יכול לומר לך בוודאות – סיים הרבי – תוספת האור שישרה בבית בעקבות כך, יביא תוספת אושר ושמחה.

"כאשר יצאתי מחדרו של הרבי, חשתי כאילו אני פוסע על ענן. הרבי אמר לי משהו חדש לחלוטין; הוא העניק לי הוראה חדשה. כמובן, בתי בת החמש החלה להדליק נרות שבת, ומסורת זו נמשכת מדור לדור במשפחתנו".

הדלקת נש"ק כבר בגיל רך

בחודש כסלו תש"ל כתב הרבי לחותני הרה"ח ר' טוביה שי' בלוי (נדפס ב'אגרות קודש' כרך כו עמ' תק; למרות שמענה זה נכתב באופן פרטי במענה לשאלת השואל שי' בקשר לבנותיו, הנה בהגיע מענה זה נהג בו מנהג "טוב עין" ופירסמו בין אנ"ש בארץ-הקודש).

מגיל שש שנים או קודם מנהג נכון להדליק, כשהגיעה לחינוך (והבנה) בענין זה (ע"פ שו"ע אדה"ז סי' שמג ס"ג).

הד לדבר מצוי ב"דו"ח על הנעשה והנשמע בסניף צעאגו"ח בירות"ו בתקופה: א' חשון – ט"ו בשבט תש"ל", סעיף יא: "ההוראה שנתקבלה מכ"ק אדמו"ר שליט"א בדבר גיל הדלקת הנרות בעש"ק אצל בנות פורסמה על ידינו בכמה וכמה דרכים בין אנ"ש בירושלים ובכל אה"ק".

תקופה קצרה לאחר הגעת מענה זה, בח' שבט תש"ל, השיב הרבי לשאלת מו"ה יהושע (שי') [ז"ל] מונדשיין בכתב-יד-קדשו (פורסם לראשונה ב'היכל מנחם' כרך א' עמ' מ; צילום כתב יד קודש ב'תשורה' טו"ב כסלו תשס"ח עמ' 39):

"גלילותינו – הד[לקת] הנ[רות] דנשים גם לפני הנישואין וחידוש חב"ד – שבגיל רך ביותר.

בקיץ תש"נ יצא לאור כרך ח"י של 'אגרות-קודש' שם פורסמו שני מכתבים בנושא זה. הראשון נשלח לנערה יהודייה בשם מרים שכטר, מווינפעג שבקנדה, ונכתב ביום ג' מרחשון תשי"ט (נדפס שם עמ' לה):

ברכה ושלום!

במענה למכתבה מכ"ט תשרי, בו שואלת על-דבר חיוב הדלקת הנרות בערב-שבת-קודש, וערב יום-טוב, קודם הנישואין.

בכלל מנהגים שונים בזה, יש קהלות נוהגים שהנשים מתחילות להדליק הנרות בערב-שבת-קודש וערב יום-טוב בגיל רך ביותר ועד לכמה שנים עוד קודם היות בת מצוה, ויש קהלות ש[ב]הם נוהגות להתחיל ההדלקה רק לאחרי הנישואין.

מנהג בית הרב הוא שמתחילים להדליק בגיל רך ביותר כאמור,

על-כל-פנים בהנוגע אלי[ה] כיון שנעשית כבר בת מצוה ויש היכולת בידה לקיים מצוה רבה האמורה הדלקת נרות בערב-שבת-קודש וערב יום-טוב ובאמירת ברכה נכון שתעשה כן בלי-נדר, והשכר הרי מבואר במדרשי רז"ל, שהדלקת הנר כפשוטו מוסיפה אור בנר ה' נשמת אדם, היא הנשמה הקדושה שבכל אחד ואחת מבני ישראל, ועל ידי זה נתוסף בכל עניניה במצוות השם ומזה הברכה בהוספה גם בענייניה הגשמיים...

לחסיד נוסף מירושלים השיב הרבי בו' אייר תשי"ט (שם עמ' שסא):

הדלקת הנרות ע"י נערות – כפי הנוהג בבית הרב, ובבית אנ"ש היודעים מזה, מתחילות להדליק משהגיעו לחינוך, ועיין השיעור דחינוך, בשו"ע רבנו הזקן חלק אורח-חיים סימן שמג סעיף ג, וכמדומה שעד הנישואין מדליקות נר אחד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)