נרות חנוכה מייצגים את האור הרוחני בחייו של היהודי, המגולם בפסוק (משלי ו,כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". כתבי חסידות תוהים לפשר התוספת של "דרך חיים" על "נר מצווה ותורה אור". אם יש נר מצווה ותורה אור, איזה צורך יש ב"דרך חיים תוכחות מוסר"?
הגמרא (סוטה כא,א) מביאה משל על הפסוק הזה: "משל לאדם שהיה מהלך בדרך... נזדמנה לו אבוקה של אור (נר מצווה), ניצל מן הקוצים ומן הברקנים ומן הפחתים כו'. כיוון שעלה עמוד השחר (תורה אור), ניצל מחיה רעה ומן הלסטים".
סכנת הדרך
הנמשל: ההליכה בדרך היא מסע הנשמה, היורדת מן העולמות העליונים לגוף בשר ודם. בעבורה זו ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא – מגג גבוה לבור עמוק. הכלל ההלכתי קובע ש"כל הדרכים בחזקת סכנה", וכאן זו סכנה רוחנית.
הצועד יכול להיעזר באבוקה – המצוות והתורה, שהיא מלשון 'הוראה', המורה לאדם את דרכו בחיים, וכך הוא יכול לצעוד בלי לסטות מהמסלול. לפי זה מתחזקת השאלה: מדוע לא דיי בתורה ובמצוות, ונדרשת "דרך חיים תוכחות מוסר"?
כמו בגאולה
אלא שהתורה והמצוות מאירות באור שכבר הותאם לגדרי הבריאה, ואילו כדי להאיר את העולם באור אלוקי נעלה עוד יותר נדרשת מסירות נפש, וזה עניינה של "דרך חיים". זו מציבה את האדם ברמה עליונה ביותר, לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות.
כך מפרשת החסידות את דברי הגמרא (ברכות לה,ב) על פרשת 'והיה אם שמוע', שבה נאמר "ואספת דגנך", דבר הכרוך ביגיעה ועמל, שכל זה הוא במצב "שאין עושין רצונו של מקום", מפני שבפרשה זו לא הוזכר "בכל מאודך", שהוא מסירות נפש. לעומת זה, בפרשת 'שמע', שבה העבודה היא "בכל מאודך", מצב המוגדר "עושין רצונו של מקום", לא הוזכרה כלל העבודה לצורך הפרנסה, כי כאשר אדם מקריב את עצמו, בכל מאודו, לקב"ה, הוא זוכה ל"ועמדו זרים ורעו צאנכם", כפי שיהיה בזמן הגאולה.
אור חדש
הדרך למסירות נפש היא "תוכחות מוסר". 'מוסר' מלשון ייסורים, אך לא כפשוטם חלילה, אלא במשמעות של הכנעה עצמית. כשאדם שולט לגמרי על רצונותיו ותאוותיו, גם אלה המותרים על-פי ההלכה, וקושר עצמו, מלשון מוסרותיים, לקב"ה – נוצר חיבור עם האור האלוקי שלמעלה מן העולם, עד שגם אור זה יורד למטה ומאיר בעולם הזה.
לצורך זה נדרשים לימוד פנימיות התורה ותפילה מתוך התבוננות. פנימיות התורה מחברת את לומד התורה עם הקב"ה, נותן התורה. ההתחלה היא אפוא ב"נר מצווה ותורה אור" – מצוות מעשיות, לימוד נגלה דתורה ופנימיות התורה, ומזה מגיעים להתבטלות מוחלטת, שמולידה אור חדש.
(תורת מנחם, כרך לב, עמ' 335) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
