מקירוב אברכי טלז לחסידות * חיזוק כלכלי של מוסדות חב"ד * שליחות של בית-דין לתיקון "מיהו יהודי" * פעילות במלחמת יום הכיפורים * לא כדאי להתרחק מחיי תורה-ומצוות * עידוד היהודים מצרפת ששבו לחיי תורה-ומצוות וחסידות
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית" – ביטוי רוחני זה המצוי בתורת החסידות, ניתן להמליץ על עבודתו בקודש של הרבי לפעול ולרומם את כל היהודים אנשים נשים וטף בני כל השכבות והמעמדות.
קירוב אברכי טלז לחסידות
הרה"ח ר' ליפמאן שפירא (ז"ל) התגורר במשך כמה שנים בעיר קליבלנד שבאוהיו, ארה"ב. הוא הצליח להשפיע על כמה וכמה מבחורי ישיבת טלז שבאו להתוועדויות ושיעורי חסידות (החומר ע"פ תשורה י"א אדר תש"ס).
ביום ט' תמוז תשי"ז כותב הרבי:
מובן שיש להמשיך בהשתדלות שהאברכים שי' ימשיכו בלימוד דא"ח, ובטח יהי' לזה קיום אם מזמן לזמן יפגשו אתם, הוא וכל שאר אנ"ש, משא"כ באם משאירים אותם לנפשם, ובהתבוננות בטח ימצאו כמה אופנים איך להביא הענין לידי פועל.
במכתב קודם מיום כ"ט אדר-שני תש"ז כתב הרבי:
ות"ח [ותשואות חן] על כתבו עכ"פ ראשי פרקים מהתוועדות דימי הפורים אף שאינו מפרט בהשתתפות אברכי טלז שי' רצוני לקוות שמספרם הולך וגדול. אף שבטח דרושה לזה השתדלות מיוחדה, שהרי גם ע"ז [=על-זה] נצטוינו מעלין בקדש. ובפרט כמ"ש במ"א [=במקום אחר] בארוכה שתלמיד ישיבה בדורנו זה יש לשער שבמשך הזמן יהי', או עכ"פ יכול להיות משפיע על סביבה שלימה. וכל יגיעה שיגעים עליו כדאית היא, כיון שבמשך הימים תורגשנה התוצאות במושפעיו, וק"ל.
בכ"ה אדר תשי"ח – מגיב הרבי:
מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ב אדר, ות"ח על כתבו ר"פ [ראשי פרקים] מהתועדות דחג הפורים, ולפלא שאפילו בהתועדות זו השתתפו רק ג' בחורים תלמידי הישיבה, אף שבכלל בעניני פורים כמה הגבלות וזהירות בטלות הן. והאומנם כ"כ גדול מורא בשר ודם? ויהי רצון אשר מתוך בריאות הנכונה גם בהרגשו הוא (כי באמת, כמו שאמרתי לו, בריא הוא. אבל גם הרגש בלתי נכון גם ממנו צריך להפטר ולשללו), יעשה כל התלוי בריבוי גבולו גם מתוך תלמידים האמורים, וחבריא חבריא אית לי'. והרי שמן – שהוא פנימיות התורה – מפעפע בכל מקום, וק"ל [=וקל למבין].
על ההזזה אנו קוראים במכתבו של הרבי בכ"ד שבט תשי"ט:
מאשר הנני קבלת מכתבו מעש"ק, בו כותב ר"פ מההתועדות במוצש"ק העבר ובהשתתפות יותר אברכים.
ויהי רצון שכיון שהתחילה הזזה בזה – הנה תגדל כהנה וכהנה בכמות (ז.א. במספרם) ובאיכות (ז.א. ברמת הלימוד ופעולתו), וק"ל.
ואשרי חלקם של כל אלו שמקרבים כהנ"ל לפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ויהי רצון שיהי' באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור.
בימי חנוכה תש"כ מאשר הרבי קבלת מכתבו מיום "כ' כסלו. בצירוף שמות האברכים שליט"א המשתתפים בהתוועדות".
לפעילות זו היה המשך ופירות גם בתקופות מאוחרות יותר (ועוד חזון למועד).
אנ"ש נקראים לתרום
באחד מכתבי ההתקשרות של חסידים מארה"ק לרבי, חודש לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, ביקשו: "לקיים, לנצר ולשגשג את כל מצודות התורה והעבודה והחסידות שהקים בכל מדינה ומדינה שהם ובארץ ישראל בפרט" (אגרות קודש כרך ג' עמ' 21 (מבוא)). בקשר לזה מובא בזה מכתב שנשלח לאנ"ש בארה"ק בשנת תשכ"א על-ידי הנהלת מוסדות חב"ד, ובו בקשה לחיזוק מוסדות חב"ד ותמיכה בהם (בפירסום ראשון):
"ב"ה, מנ"א תשכ"א.
"ידידנו הנכבד שי'
"שלום וברכה!
"בהתאם לדרישתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, להתרים את ציבור אנ"ש יותר ויותר להחזקת מוסדות חב"ד באה"ק – התכנסנו נציגי המוסדות לדון בענין.
"לצערנו, נתברר שציבור אנ"ש יחיו בארץ איננו ממלא את תפקידו בהחזקת המוסדות, אמנם חלק חשוב תורם בעין יפה אבל ישנו עוד חלק גדול שתרומותיו לטובת המוסדות במשך השנים האחרונות – אפסיות הן.
"אחרי דיון נרחב בנידון הגענו לידי הצעה מגובשת, לחייב את אנ"ש יחיו להעביר לטובת המוסדות את כספי המעשר שעל כל אחד להפריש ממשכורתו, ועכ"פ החלק הארי מסכום המעשר.
"וכדי שתוכל להיות בקורת תמידית אם אכן ממלא כל אחד הפרשת תרומות אלו עבור המוסדות מדי חדש בחדשו – הוחלט לרכז את כל כספי התרומות עבור כל המוסדות, בידי גוף אחד, שהוא הוא שיעביר את התרומות למוסדות השונים כפי רצון המנדבים וינהלו כרטיסי-ה מפורטת – כך שבכל עת יהיה ברור חשבונו של כל אחד.
"אחת לשלשה חדשים – יישלח לכ"ק אדמו"ר שליט"א חשבון מפורט מה נתן כל אחד מאנ"ש עבור המוסדות.
"קבוצה מיוחדת מאנ"ש קבלה על עצמה לבקר את כל אחד מאנ"ש יחיו, לקבוע סכומי התחייבותו החדשית עבור המוסדות.
"באסיפת אנ"ש יחיו שהתקיימה ביום ג' ה' מנ"א בתל-אביב בהשתתפותו של ב"כ ושליח כ"ק אדמו"ר שליט"א, ידידנו הרה"ג והרה"ח וכו' הרב בנימין אליהו שי' גורודצקי – נתקבלה החלטה חגיגית ברוח ההצעה הנ"ל והופנתה קריאה אל כלל ציבור אנ"ש יחיו באה"ק שמסיבות שונות נמנע מאתם להשתתף באסיפה זו – לקבל את הנציגים הנ"ל בסבר פנים יפות ולהכלל מתוך שמחה בין התורמים הקבועים עבור המוסדות השונים העומדים תחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
"כדי להקל על מלאכתם של נציגנו הנ"ל – הרינו מתכבדים לשלוח לכב' בזה כרטיס מיוחד שסדרנו, ונא למלאותו ולציין במשבצת "התחייבות חדשית" את סכומי תרומתו החדשית לכל מוסדות שברצונו לתרום לטובתו. באם אין כב' רוצה לחלק בעצמו את תרומותיו למוסדות השונים – יכול הוא לציין את הסכום החדשי הכללי במשבצת של ה"קופה הכללית" ואנו נחלק סכום זה לכל המוסדות בהתאם להסכם שהסכמנו בינינו.
"אנו תקוה שכב' ייענה ברצון ובשמחה להנ"ל, ונא להחזיר לנו את הכרטיס הרצוף בזה ממולא – לפי הכתובת: ת.ד. 46 לוד.
"בברכת חסידים
"מוסדות חב"ד באה"ק ת"ו".
שליחות של בית-דין לתיקון "מיהו יהודי" ועוד
מוצאי שבת בראשית תשמ"א במהלך חלוקת ה"כוס של ברכה" מעניק הרבי בקבוק משקה להרב טובי' בלוי ואומר לו שהוא מיועד גם עבור הרב עדין שטיינזלץ והרב חנוך גליצנשטיין [=שהם היוו את המערכת של ספר היובל לשנת השלושים המכיל מאמרים וקטעי מאמרים שפורסמו בעיתונות הישראלית – "הרבי – שלושים שנות נשיאות"], ושיפעלו יחד לתיקון חוק "מיהו יהודי".
ביום שני כ"ז תשרי בשעה חמש אחר-הצהריים כשנכנס ל'יחידות' אמר לו הרבי בין השאר:
בנוגע למשקה שמסרו לכם עבור [הרב] עדין שטיינזלץ, הרי הכוונה שגם הרב (חנוך) גליצנשטיין גם יתן, שכן כולכם עסקתם יחד בענין, ואין הכוונה רק למשקה, אלא גם בהענינים שדובר בהם כאן (בחודש תשרי), ואין כוונתי (רק) לדברי תורה אלא לענינים הנוגעים למעשה, כגון עם הילדים [צהבאות ה'], "עטרת זקנים", "מיהו יהודי" וכיוצא-בזה. ולעורר כל אחד את עמיתו וכולכם יחד כיצד לפרסם (את הדברים) ו"תשועה ברוב יועץ". ובפרט שאתם שלושה, יש לכך כח של בית-דין אזי השם-יתברך (בוודאי) יעזור שיהי' בהצלחה.
מספר שבועות לאחר-מכן כותב הרבי להרב חיים יהודה פלדי (ז"ל) ששימש באותם ימים כיושב-ראש הועד לשלימות העם (כ"ף מר-חשון תשמ"א – 'לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 417):
בהיות כאן מעסקני אנ"ש שי' שבאה"ק – בקשתים שיסייעו את כ' [=כבודו] בהמבצע ד"מיהו יהודי" בכל האפשריות שלהם, ובפרט אלה הדרים בסמיכות מקום לה"כנסת" וכו'. ויה"ר [ויהי רצון] שחפץ ה' בידו יצליח שינצל גם הנ"ל לעבוה"ק [לעבודת-הקודש] שלו המוכרחת האמורה ויבש"ט [ויבשר טוב].
גם רחוקים נתקרבו לתורה
בספר "שנה בשנה – תשל"ה" כתב העיתונאי מר יונה כהן (עמ' 285):
"נאמנים למצוות האדמו"ר מלובאביץ' שליט"א פשטו חסידי חב"ד בארץ במחנות צה"ל ועמהם תפילין, ספרי "תהילים", שירה וזמרה וקול תורה לעידודם של הלוחמים בחזיתות. ולא רק קרובים אלא גם רחוקים נתקרבו על ידם לתורה ולמצוות. במאמץ רב העבירו מכונת דפוס מ"יד החמשה" שבכפר חב"ד למחנה פאיד שבמערבה של תעלת סואץ. קיבלו רשות משלטונות צה"ל והתחילו מדפיסים שם סידורי תפילה וספרי "תניא" באלפי עותקים למען החיילים.
"על החיילים הרבים, שמלחמת יום הכיפורים השפיעה עליהם מהבחינה הרוחנית, נמנה גם נכדו של דוד בן-גוריון, סגן אלון בן-גוריון, שהחל מאז המלחמה להניח תפילין ולהתפלל מדי יום ביומו...
בשיחה נוקבת שהשמיע הרבי באחרון-של-פסח תשל"ט דיבר הרבי על "אל יבוש מפני (בני אדם) המלעיגים"
הוא אמר:
אלה שמתרחקים מיהדות הרי משך זמן קצר לא נשאר שריד ופליט מיהדותם, ומאידך אלה ששבו ליהדות (לשורש ומקור שלהם) כפי שנהגו אבותיהם ולמעלה מכך עד תחילת כל הדורות – הרי לא נשאר זכר מהתנהגותם הקודמת (הבלתי רצויה).
שכן מי שמתרחק מיהדות מאבד הוא את כבודו בתור בן-אדם אפילו בין אומות-העולם:
יהודי שנולד כחלק מ"ממלכת כהנים וגוי קדוש" כהמשך לשלשלת בת עשרות דורות של יהודים אבות וסבים שמסרו נפשם בפועל עבור היהדות – ומתפאר שהיה לו סב שכזה וכשאינו מתבייש בכך תולה הוא את תמונתו של הסב במשרד כדי שהכל יוכלו לראות מי היה הסב.
ולמרות זאת, כשהגיעו הדברים לנושאים של כסף וזהב כפשוטו ולכבוד בעולם, לא הצליח לעמוד בנסיון והתנתק מ-25, 30, 40, 45 דורות של יהודים והכל כדי שיהיה לא יותר כבוד ויותר הנאות העולם שיוכל לאכול, לשתות כל שמתחשק לו, יוכל ללכת בשרירות לבו למרות שיודע שמבורו ביצר-הרע – ניתן לשער כיצד הוא ייראה בעיני אומות-העולם, וסוף כל סוף יחוש כיצד הם מביטים עליו!
לא כן כאשר הוא ממשיך לדבוק ביהדותו, מקבל הוא כבוד אמיתי (לא כבוד מדומה) מכל הגויים שסביבו עד לצב של "ברוך תהיה מכל העמים" מתברכים הם הלואי שילדיהם ילכו בדרך הנכונה ולא יסורו מן הדרך בשל ענינים של כסף, זהב קנאה ותאוה וכו'.
וכאן המשיך הרבי ועבר לשלב הבא:
כדי לקבל זאת – דואג השם-יתברך שיוכלו לראות בעיני בשר שישנם אנשים שהשתנו (התהפכו) באורח-חייהם מן הקצה אל הקצה, ושבו לשרשם ומקורם והחלו לחיות בחייהם היומיומיים כמו יהודי שלם
- [לא כמו חצי יהודי, שבראש-השנה וביום-הכיפורים נוהג הוא בצורה מסויימת, בימות החול בצורה שונה ובשבת – לסירוגין].
בנפשו ורוחו נשמתו וגופו, ונמצאים הם במעמד ומצב של מנוחת הנפש שמביאה למנוחת הגוף ובריאות הגוף, ונוכחים כיצד הם מרוצים מדרכם החדשה אשר באמת היא הדרך הישנה של בני ישראל מכל הדורות עוד ממעמד הר סיני.
דוגמאות רבות לכך בלי עין הרע שכל אחד יכול לראות זאת, וללמוד מכך בנוגע לעבודת ה' שלו.
הוסיף הרבי:
ובהמשך לזה הרי כאן המקום לעורר ולעודד אודות קיומה של מדינה שהיתה רחוקה מיהדות ולאחר-מכן נוצרה שם התעוררות ועשרות עשרות יהודים אנשים ונשים שבו לקיום התורה ומצוותיה והם פועלים גם בענין של "ואהבת לרעך כמוך" ובפרט בנוגע לבני-הנוער. ומהם יראו וכן יעשו ומשנה לשנה מוסיף והולך – והכוונה למדינת צרפת.
- והרי כידוע יחסם של רבותינו נשיאינו לאותה מדינה והתבטאויותיהם אודותיה, הרי שלאחרונה רואים ש"לא אלמן ישראל" חס-ושלום ונהייתה שם רוח טהרה וכמה ענינים וסיבות חיזקו וזירזו זאת וישנם עשרות שנהיו חובבי תורה ומצוות והם לומדים נגלה דתורה והן פנימיות התורה, ומהם כמה העוסקים אף בעבודת התפילה.
יש, איפוא, לעודדם ולחזקם בעבודתם בקיום התורה ומצוותיה; הרבי קרא לקבוצה ממדינת צרפת שנכחו בהתוועדות לומר "לחיים" ולנגן "האדרת והאמונה" שלהם (במנגינת ההימנון הצרפתי). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
